שטים אל המחר: כך יעבדו ספינות העתיד

בעולם יש יותר מ-100 אלף ספינות מטען, ותעשיית הימאות מגלגלת יותר מ-400 מיליארד דולר בשנה. בתוך 30 שנה זינק היקף המסחר הימי פי 15 ו-90% מתעבורת המטענים בעולם מתבצעת באמצעות ספינות. האתגרים העומדים בפני הענף גדולים לא פחות: התחרות עולה, מחיר הדלק מזנק, הפיראטים (בעיקר באפריקה) גורמים לנזקים של מיליארדי דולרים בשנה והיקף הספינות האדיר, כמו גם גודלן, מקשה על הניווט בים ועל הכניסה לנמלים.

ספינת מסחר צילום: אוראל כהן

אף שמדובר על כלי שיט ימיים, הזיהום שהם מייצרים מרקיע שחקים. ספינות מטען אחראיות ל-4% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בידי גורמים אנושיים, ו-15 הגדולות שבהן פולטות יותר גזים מסוכנים לאוויר מכל המכוניות בעולם. בעקבות הביקורת הורה ארגון התעשייה הימית להפחית את הפליטות ב-50% עד 2050 - מה שדורש שינוי גדול בתעשייה שמרנית ומסורבלת. הפתרונות לכל הבעיות הללו יהיו לוגיסטיים, ניהוליים, אבל קודם כל טכנולוגיים.

הגנה

להילחם בפיראטים באמצעות לייזר

בחמש השנים האחרונות נרשמו יותר מ-2,000 התקפות של פיראטים על ספינות מטען, במיוחד באזור קרן אפריקה וסומליה. למרות זאת, רוב הספינות אינן נושאות כלי נשק רגילים מסיבות חוקיות, אבל גם בגלל עלויות ביטוח גבוהות.

לייזר של BAE, שיסנוור פיראטים מבלי לעוור אותם

במקום זאת מפותחים עבור החברות מגוון כלי נשק לא קטלניים: NYK היפנית מציעה תותחי מים בעוצמה גבוהה, BAE הבריטית עומדת מאחורי תותחי לייזר מסנוורים, ו-LRAD האמריקאית עוסקת בפיתוח מערכות לשיגור גלי קול גבוהים במיוחד, אשר גורמים לבחילה ולכאבים עזים.

אם כלי הנשק האלה לא ירתיעו פיראטים ואיומים צבאיים, הם ייתקלו במערכות הגנה מתוחכמות כשיגיעו לספינה עצמה. חברת Marine Armor System, למשל, פיתחה שריון בליסטי חזק במיוחד. בשעת התקפה הסכך המשוריין יורד על פני הדלתות, החלונות ושאר הנקודות הרגישות בספינה ואוטם את הספינה לחלוטין בתוך שניות. השריון בנוי מפלדה ומסגסוגת חזקה בשם קריפטוניה במטרה להתמודד עם איומים כמו חומרי נפץ, אש, מכשירי ריתוך וטילי כתף.

שליטה

גוגל גלאס בגרסה ימית

רולס רויס, המזוהה בדרך כלל עם רכבי יוקרה, רוצה לעצב מחדש את גשר הפיקוד של ספינות המטען. המסכים שהיא מפתחת כתחליף לחלונות הרגילים יציגו לקפטן מידע שנראה כאילו מולבש על העולם האמיתי, בדומה לגוגל גלאס ומכשירי מציאות מרובדת אחרים. בדרך זו ניתן יהיה להציג את המסלול המתוכנן של הספינה ושל כלי שיט אחרים, ולסמן איומים אפשריים כמו קרחונים, סלעים וסופות. VTT הבריטית, שותפתה של רולס רויס, פיתחה תחנות עבודה חכמות ששומרות את העדפותיו של הימאי בנוגע למיקום הכיסא, הדוושות, המסכים והסמלים השונים שמופיעים עליהם.

המערכת של רולס רויס, שתסמן קרחונים מרחוק

אפשרות נוספת היא לוותר על אנשי הצוות בספינה, כפי שמציע פרויקט המחקר Munin של האו"ם: החוקרים במיזם מפתחים מערכות חיישנים שיעבדו טוב בהרבה מבני אדם בתנאי חושך, גשם וערפל. במקרי חירום מפקח אנושי יוכל להתחבר מרחוק למערך החיישנים של הספינה ולנווט ידנית. רוב הניווט כיום בספינות הוא אוטומטי גם כך ובאו"ם מעריכים שהוצאתו המוחלטת מידיים אנושיות תמנע תאונות ותצמצם עלויות.

חיסכון

עלייתם של מפרשי הענק

כמו ענפים רבים אחרים, גם תחום התעבורה הימית מחפש במרץ דרכים זולות ונקיות להפקת אנרגיה. החברה האירית B9 מפתחת ספינה עם מפרשי ענק בגובה 80 מטר שעשויים מאלומיניום ופלסטיק, לצד מנוע חשמלי שמונע באמצעות ביו-דלק. מערכת ממוחשבת תנהל את המפרשים ותשתמש במידע מטאורולוגי מעודכן לצד GPS כדי למקסם את ניצול הרוח. מעצב הספינות הנורבגי טרג' לאדה, מצדו, מקדם בשנה האחרונה רעיון נועז אפילו יותר: חזון ה-Wind Ship שלו מציג גוף ספינה מעוקל שיתפקד כמפרש אדיר. המטרה: להגיע לחיסכון של עד 60% בצריכת הדלק המקובלת כיום.

ספינה שגופה משמש כמפרש, לחיסכון של 60% בדלק

אפשרות נוספת היא לנצל את אנרגיית השמש: אקווריוס היא מערכת לוחות סולאריים שיכולים לתפקד כמקור כוח וגם כמפרשים. המערכת, שפיתחה חברת Eco Marine היפנית, מאפשרת למקם 2-14 מפרשים סולאריים על כלי שיט בגדלים שונים, ולצמצם בעד 40% את צריכת האנרגיה.