גיוסי חברות ההייטק ברבעון האחרון - הגבוהים מאז 2000

אפקט ווייז? ענף ההייטק רושם את אחד הרבעונים הטובים בתולדותיו, עם 660 מיליון דולר שגוייסו לחברות ההייטק ומדעי החיים. כך פרסמו היום (ג') פירמת רואי החשבון KPMG סומך חייקין וחברת המחקר IVC. מדובר ברבעון הטוב ביותר מאז שנת 2000 ובפער ניכר מהשנים האחרונות.

מדובר בעלייה של 34% בהון שגויס ביחס לרבעון השני של השנה, ובעלייה של 35% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אז גייסו החברות 488 מיליון דולר. חמש חברות, בהן Kaiima, Gigya, Revizer, CredoRax ו- eAsic גייסו מעל לעשרים מיליון דולר, והן מהוות כרבע מכלל הגיוסים ברבעון השלישי.

שיעור הגיוסים מכלל קרנות ההון סיכון, הישראליות והזרות, הולך ופוחת, דבר שמעיד על כניסתם של משקיעים אסטרטגיים או משקיעים פרטיים. רק 70% מסבבי הגיוס הם מגובי קרנות הן סיכון, בעוד שברבעון הקודם שיעורם מכלל הגיוסים עמד על 81%. יחד עם זאת, המדובר במספר סיבובים ולא בהיקף ההון הכולל. נוסף על כך, גם חלקן של הקרנות הישראליות הולך ופוחת והגיע לשיא שלילי של כל הזמנים, רק 23% מסך ההון שהושקע. עם זאת, הירידה הזו יכולה לנבוע גם מתופעה חיובית: כניסת משקיעים זרים חדשים להשקעה בחברות הישראליות. בנוסף, השלמת גיוס קרנות מובילות כמו מאגמה ופיטנגו, ובקרוב גם כרמל, צפוי לשפר ולו במעט את מעמדן של הקרנות הישראליות בשנה הקרובה.

בראייה של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה ניתן לציין כי החברות הישראליות גייסו 1.63 מיליארד דולר, עלייה של 12% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה, ועלייה של 4% ביחס ל- 2011. נוסף על כך, חלקן של הגיוסים לחברות בשלב הביניים שיחק תפקיד מכריע ברבעון זה, והנתח שלהן מכלל עוגת המגייסות מגיעה ל-69%, על חשבון חלקן של החברות בשלב המוקדם והראשוני (סיד).

עופר סלע: 2013 תהיה שנת שיא

עם זאת, עופר סלע, שותף בקבוצת הטכנולוגיה של KPMG סומך חייקין מוצא כי חלה עלייה אבסולוטית במספר החברות המגייסות בשלב המוקדם לאורך השנים האחרונות. בכל 2010 גייסו 90 חברות בשלב הסיד והשלב המוקדם, בעוד שבשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, מספר החברות עלה ל-207. "החברות הצעירות דורשות הון קטן יותר בכדי לקום, והן מייצרות מזומנים מהר מאוד. שנת 2013 צפוייה להיות שנת שיא במספר החברות המגייסות כספים בשלבים אלו", אומר סלע.

רו"ח עופר סלע, שותף בחברת KPMG סומך חייקין צילום: נמרוד גליקמן

על הגיוסים הרבים לחברות בשלב הביניים אומר סלע: "הצטברו בתעשייה חברות סטארט-אפ רבות בשלב שבו ההכנסות שלהן כבר עולות על 10 מיליון דולר, והן מעוניינות להקים או להרחיב משמעותית את מערך השיווק והמכירות שלהן. הן בדרך כלל מגייסות 10-20 מיליון דולר שרובו המכריע הולך לכיוון זה. פעם היו קוראים לסבבים האלה 'סבבי טרום הנפקה'. היום אנחנו מכנים אותם 'סבבי מזאנין', כלומר שלב הביניים, שנועד לייצר התרחבות עסקית".

"ב-2000, כמות כזו של חברות בוגרות היתה יכולה לייצר תור של 40-50 חברות שיוצאות להנפקה, ואכן אנחנו רואים חברות רבות שמתעניינות מאחורי הקלעים בהנפקות בניו יורק. בשלבי גיוס אלה, בדרך כלל ,הקרנות הישראליות רק שומרות על חלקן ולא מובילות, אבל אין ספק שהמגמה הזו צפויה להגדיל את מספר וגודל עסקאות המיזוגים והרכישות בשוק המקומי".

הצמיחה - בזכות המשקיעים הזרים 

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC מוסיף: "מעניין לציין כי אנו רואים גידול בפעילות ההשקעה אצל כל המשקיעים - קרנות הון סיכון, חברות השקעה, משקיעים תאגידיים ואנג'לים מקומיים וזרים גם יחד, אך נראה שעיקר הצמיחה נובעת מהגדלת מספר העסקאות בהשתתפות קרנות הון סיכון זרות, והגדלת היקף ההשקעות מצידן".

מאוחר יותר היום פרסמה גם פירמת רואי החשבון PwC את דו"ח המאני טרי העוקב גם הוא אחר השקעות בסטארט-אפים ישראלים. בניגוד לסקר של KPMG ו-IVC, המאני טרי מונה אך ורק השקעות של קרנות הון סיכון ישראליות ומשקיעים זרים שיש להם נציג בישראל. זו הסיבה שהדו"ח הנוכחי מונה עוגת השקעות קטנה בהרבה. על פי המאני טרי, ברבעון השלישי גייסו חברות ההייטק 225 מיליון דולר, עלייה של 29% ביחס לרבעון הקודם, וגידול של 32% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

רובי סולימן, שותף בפירמת PwC

"אנחנו רואים סימני התאוששות בענף ההון סיכון לאו דווקא בגלל הגידול שמצאנו, אלא בגלל כמה מספר תופעות שקורות במקביל", אומר ל'כלכליסט' רובי סולימן, שותף ב PwC ישראל וראש מגזר ההייטק בה. "הצלחה בגיוסים של מספר קרנות הון סיכון ישראליות, הצטברות של כמה אקזיטים מרשימים השנה והפתחות השוק האמריקאי להנפקות. גל כזה של התעניינות להנפקות בחו"ל מצד חברות ישראליות לא ראינו כבר זמן רב, תהליך שיבשיל לקראת 2014 ו-2015".

האם זהו אפקט ווייז? האקזיט הענק מביא לארץ משקיעים רבים?

"אני לא חושב. כולם מבינים שווייז היא החריג ולא הכלל, אבל תסתכל על אקזיטים של חברות כמו טראסטיר שהן חלק מהכלל. אבל לא רק אקזיטים: אתה רואה כיצד חברות ישראליות רבות מקבלות הצעות מחמיאות ובשווי גבוה מחתמים ובנקאים ותוסיף לזה הנפקות מוצלחות כמו של אנזימוטק ופלאס 500".