המשקיעים הוותיקים חוזרים להתחלה: קרנות הסיד החדשות מגייסות 150 מיליון ד'

הקיפאון בהייטק המקומי עדיין איתנו, היובש בהשקעות בחברות הסטארט-אפ הצעירות נמשך וקצב הקמתן של חברות חדשות יורד והולך משנה לשנה. על פי הסקר האחרון שהוציאה חברת המחקר IVC, ברבעון הראשון של 2011 קרנות ההון סיכון השקיעו 3% בלבד בחברות "סיד", כאלו המצויות בשלב הרעיון הראשוני. אמנם מדובר בעלייה בהשוואה ל-2% שנמדדו ברבעון הקודם - אך זוהי ירידה חדה בהשוואה ל־5% שנספרו ברבעון המקביל ב-2010.

לכאורה, קל היה לחשוב שהתאוששות של 40% בגיוסי הון בשלושת החודשים הראשונים של השנה, משקפת שהאווירה החיובית תקל על קרנות ההון סיכון ליטול סיכונים רבים יותר מאשר הרבעונים הקודמים. אלא שמרבית ההון הגיעה דווקא לתמיכה בחברות בוגרות ולהשקעה בסבבי המשך. בסך הכל ברבעון הראשון השקיעו הקרנות לא יותר מ־15 מיליון דולר בחברות סיד, זאת מתוך כ־480 מיליון דולר שהוקדשו להשקעה בכלל החברות. זהו סכום שמספיק בקושי ל-30 חברות חדשות ברבעון אחד, ורחוק מאוד מהמצב האידיאלי שנועד לתמוך בקצב הנדרש כדי לתמוך ברעיונות חדשניים.

פרייס מזהה כשל שוק

למרות הנתונים הלא מעודדים, יש עדיין מי שיכולם להפיח מעט תקווה בשוק. מספר שותפים מקרנות הון סיכון ותיקות פועלים בימים אלה להקמת קרנות קטנות באופן יחסי להשקעה בחברות המצויות בשלב המוקדם לפעילותן.

הגדולה מביניהן, הנחשפת כאן לראשונה, היא קרוסאובר קפיטל, קרן בת 50 מיליון דולר שאותה מגייסים משה פרייס, לשעבר

משה פרייסצילום: אוראל כהן

מנכ"ל קולורצ'יפ, ד"ר ארנון גת, מייסד AG ולשעבר מנכ"ל נגבטק ואקסאנט, ושלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק. שלושת הבכירים האלה ינהלו את הקרן להשקעה בחברות הייטק בשלב שבו הן מסיימות את שלב החממה. זהו שלב צעיר יחסית שבו מצויות החברות, כשנתיים לאחר שהוקמו. מרביתן, כ-76% מכלל בוגרות החממה, מתקשות לפעול באופן עצמאי ולגייס הון.

פרייס כבר צבור ניסיון בתחום. הוא יוצא קרן יורופאנד, אחת הקרנות הישראליות היחידות שהצליחה להחזיר כסף למשקיעים על הקרן שלה שגייסה בשנת 2000. בין השאר הוא נטל חלק באקזיטים גדולים, כמו מכירת פסעבה ל־PMC תמורת כ־300 מיליון דולר. לאחר תקופה כמנכ"ל חברת קולורצ'יפ, הוא החליט לחזור לענף ההון סיכון ולהתמודד עם מה שבעיניו חסר יותר מכל בענף ההייטק.

"זיהינו שיש כשל שוק, כשל שבו חברות בוגרות חממה לא מוצאות השקעה, לא רק בגלל המשבר הכלכלי, אלא גם בגלל שאינן בשלות מספיק לסבב ההשקעה הראשון שגובהו בדרך כלל כמה מיליוני דולרים", אומר פרייס. "הקרנות הגדולות נקלעו למצב שבו הן מתחזקות את החברות שבהן כבר השקיעו בעבר, ואם הן כבר מבצעות השקעות חדשות, זה בדרך כלל בגלל לחץ המשקיעים שלהן. לפיכך, צריך להביא את החברות בוגרות החממה לשלב שבו הן מוכנות להשקעת הקרנות. לצורך כך עליהן להגיע למחזור מכירות של 3-2 מיליון דולר לפחות, עם קרבה לנקודת הרווחיות ועם שדרת ניהול בשלה".

בפרק זמן של שנה וחצי מתכוון פרייס להשקיע בכל חברה צעירה 1.5-1 מיליון דולר - פי חמישה, לדבריו, ממה שמקבלות החברות בתקופת החממה שלהן. לאחר שיצליחו לגייס הון מקרנות גדולות בסבב הגיוס הגדול הראשון (סבב A), ישמור פרייס על חלקו בחברה גם בסבבים המאוחרים יותר. "איננו מצפים לאקזיטים של מאות מיליוני דולרים, ונסתפק גם במכירה של חברות בשווי 70 עד 100 מיליון דולר. זה אמנם לא מכפיל של 20 או 30 כפי שהיו מקבלות הקרנות בעבר, אבל היום גם על מכפילים כאלה הן צריכות להודות".

למה הגדולות לא משקיעות בסטארט-אפים?

קרן סיד נוספת שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט" היא קרן אינימיטי - גם היא תוצר של שיתוף פעולה בין ותיקי קרנות ההון סיכון הישראליות הגדולות. אינימיטי הוקמה על ידי עופר טימור, ממנהלי הקרן הוותיקה דלתא, ונמרוד לב, אחד הישראלים הבכירים לשעבר במייספייס. לב ועופר מעוניינים לגייס 35 מיליון דולר, כאשר את התהליך החלו לפני כחודש. בינתיים, קיבלו התחייבות ראשונית מוינטג', הקרן השניונית של אלן פלד, אשר תוותר ככל הנראה משקיעה קטנה בקרן ויתכן כי תשקיע בקרנות סיד אחרות

"הסיבה שקרנות גדולות לא משקיעות בסטארט-אפים נובעת מכלכלה פשוטה: קחו למשל את האקזיט של סנאפטו שנאמד ב-70 מיליון דולר. אקזיט כזה לא ממש מזיז את המחט לקרנות הגדולות, ואחר כך נוצרת בעיה להחזיר את הכסף למשקיעים", אמר לב, שותף מנהל באינימיטי, במהלך כנס האנג'לים (משקיעים פרטיים) האחרון שקיים באחרונה איגוד תעשיות ההייטק. "לכן, כשאלן פלד פנה אליי והציע לי להקים את הקרן, סירבתי. בהמשך, נפגשתי

סלי מרידורצילום: עמית שעל

במסגרת העבודה במייספייס בסמנכ"ל בנוקיה-סימנס שחיידק הסטארט-אפ דבק בו. הוא הקים אתר למסחר אלקטרוני בקפה, ביצע חקר שוק וגילה שמדובר בשוק צומח של 4 מיליארד דולר בשנה, הסתובב בכל העולם ואפילו כתב ספר בנושא. מה שהוא עשה שם נראה היה לי מדהים. אחרי שבעה חודשים של עבודה, המוצר שלו היה באוויר.

"האתר עבד בעלות אפסית היות שהצוות שלו עבד בהתנדבות ולא משך משכורות, אבל שום קרן לא רצתה להשקיע. לבסוף קפצתי אני למים והפכתי למשקיע הראשון. כך ראיתי ממקור ראשון מה עובר על יזמים בישראל. יש מאות חברות כאלה שאיש לא רוצה להשקיע בהן כיום". לב ושותפו לניהול הקרן עופר טימור בוחנים כיום 10-8 מיזמי סיד בשבוע. אינימיטי שלהם תתמקד בחברות סיד ומיזמי פרה-סיד.

היועץ של נתניהו מגייס

קרוסאובר קפיטל ואינימיטי הן רק דוגמה למגמה המאפיינת את השוק הישראלי בשנה האחרונה. עד כה הכריזו כמה גופים על כוונתם לגייס הון לטובת מיזמי סיד, אף שרק חלק סיימו את מלאכת הגיוס. בין המכריזים: קרן גלילות של קובי סמבורסקי, אריק קלינשטיין וסלי מרידור שגייסה 10 מיליון דולר מתוך יעד של 20 מיליון דולר, וכן קרן לול של מנהלי AOL ישראל, אביחי ניסנבוים ויניב גולן, שמעוניינים להגיע ליעד של 25 מיליון דולר.

אבי דומושביצקיצילום: עמית שעל

כמו כן, קרן יתיר, קרן ההון סיכון הזעירה של יוצא באטרי אבי דומושביצקי ויועצו הטכנולוגי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סאני סנילביץ, הכריזה בעבר כי תגייס 25 מיליון דולר. היא תתמזג כנראה עם מיזם פקטורי, המאגד אנג'לים כמו אורנה ברי ואורי שנער, כדי להגדיל את כמות ההון שתעמוד לרשותה.

אם לספור את כלל ההכרזות, הרי שבתוך כשנה צפויות להתווסף למאגר ההשקעות בחברות הסטארט־אפ 150 מיליון דולר נוספים. עכשיו רק נותר לראות איזו קרן תגיע לרף שהציבה לעצמה.

אחד האתגרים הניצבים בפני הקרנות הוא שכיום המשקיעים הישראלים הם מרכיב חיוני בכל קרן. "אם בעבר הסתמכנו על גופים זרים לגיוס, הרי שכיום ללא סיוע מצד הגופים המוסדיים הישראליים ותמיכת הממשלה, יהיה קשה מאוד לגייס", אומר פרייס. "בעבר קרנות הון סיכון ישראליות גייסו מקרנות פנסיה אמריקאיות כגון קלפרס וקלסטרס. כעת גופים אמריקאיים לא ישקיעו בקלות אם לא יידעו שיש כאן פרטנרים מקומיים להשקעה. אמנם משרד האוצר השיק תוכנית לערבות על הפסדי הגופים המוסדיים הישראליים, אבל זו תוכנית שמכסה 40% בלבד מכל קרן שעלינו לגייס.

על 60% הנותרים שמורכבים מהשקעות פרטיות זרות לא מוענקת ערבות וזה לא מספיק בשביל למשוך משקיעים.

"אנחנו מקווים שזו לא המילה האחרונה של הממשלה, וברור לנו שאם היא לא תנקוט צעדים נוספים לעידוד הקמת קרנות להשקעה במיזמים צעירים, מעבר להשקעתה במדען הראשי, היא

תאבד נתח חשוב בתעשייה. הייתי ממליץ לה לא להסתפק בערבות על הפסדים אלא להפשיל שרוולים ולהעניק מינוף של לפחות שליש מכל קרן. מהשיחות שלנו עם המשקיעים המקומיים, השקעה ממשלתית היא מנוף משמעותי להשתתפות פרטית. לצערנו, השקעות חממה ומדען ראשי אינן מספיקות. עובדה: 75% מהחברות שמסיימות את תקופת החממה שלהן לא מצליחות לגייס הון כדי להמשיך ולהתקיים".