הלב של הסמארטפונים נפתח לעולם

בשונה מקודמיו, לאייפון החדש של אפל, ה-3GS שיושק רשמית השבוע, צפויה תחרות לא פשוטה. כשהוא יגיע למדפי החנויות בארה"ב הוא יפגוש שם מתחרה חדש - ה-Pre מבית פאלם - שהביקורות הראשונות עליו כבר מכתירות אותו כמועמד ראוי לרשת את תהילתו של האייפון בכל הקשור לקלות ההפעלה ולתכונות המשמחות גיקים רבים. אבל כמו כל מתחרים, לאייפון 3GS ול-Pre יש לא מעט מהמשותף: שניהם מכילים בלבם את אותו הרכיב – ה-Cortex A8 של ARM הבריטית.

שלמה רוזנברג מנכ"ל ARM ישראל

ARM אינה מייצרת או מתכננת שבבים – היא מספקת טכנולוגיה בסיסית שאותה משלבות מפתחות השבבים במוצריהם, וגובה מהן תשלום מראש, נוסף על תמלוגים מכל מכירה. למרות ששמה פחות ידוע בקרב הצרכנים הסופיים של המכשירים הניידים, חלק גדול ממכשירים אלו מבוססים על הטכנולוגיה שלה. באייפון החדש לדוגמה, היא משולבת במעבד של סמסונג, וב-Pre היא חלק ממעבד של טקסס אינסטרומנטס.

החברה נוסדה ב-1990 וממשיכה להתנהל גם כיום מקיימברידג', אנגליה. למרות המשבר הפוקד את מגזר המוליכים למחצה, ב-ARM דווקא משדרים יציבות - הכנסותיה ב-2008 הגיעו ל-425 מיליון דולר, אם כי שער החליפין של הליש"ט הבריטי לעומת הדולר פוגע בשורה התחתונה של החברה.

מאז שנת 1999 רכשה החברה 12 חברות, רובן חברות אירופיות קטנות ובסכומים לא משמעותיים, אך ב-2004 חרגה ממנהגה והוציאה יותר מ-900 מיליון דולר תמורת Artisan, חברה שלא רק הוסיפה להיצע הטכנולוגיה של ARM, אלא גם תרמה לה רשימה של כ-2,000 לקוחות קיימים, בהם גם טאואר הישראלית. שתיים משלוש הרכישות האחרונות שלה, Falanx הנורבגית ו-Logipard השבדית, עסקו בפיתוח טכנולוגיה להאצה גרפית, והידע שקיבלה ARM בעקבות הרכישות משובץ במנוע הגרפי שלה, Mali.

שלמה רוזנברג, מנכ"ל ARM ישראל, מציין כי רבות מחברות המוליכים למחצה הישראליות עובדות לפי מודל "Fabless" – החברות מפתחות את השבבים, אך כדי לחסוך את ההוצאות העצומות הכרוכות בהקמת מפעלי ייצור הן מוצאות שותף גדול יותר שייצר אותם. כשהחל רוזנברג את תפקידו בשנת 2000, הוא הבין כי יש צורך לשנות מעט את המודל העסקי הבסיסי של החברה הבריטית ולהגמיש אותו, כדי שיתאים למקובל בישראל. עם לקוחותיה הישראליות, מלבד טאואר, נמנות גם DSPG וקומסיס, כמו גם חלק ממרכזי הפיתוח הבינלאומיים של חברות השבבים דוגמת TI ופריסקייל.

הנטבוקים כנקודת מפגש

בנובמבר האחרון הכריזה ARM על שותפות עם  חברת אדובי (Adobe), המוכרת בזכות פורמטי ה-PDF וה-flash הנפוצים שלה (הראשון בקרב מסמכים, השני בקרב תוכן אינטרנטי דינמי). השותפות בין החברות אולי נראית מוזרה, אך היא עשויה לסמן את הכיוון שאליו הולכים מפתחי המחשבים הניידים והסלולריים של העתיד הלא רחוק.

שיתוף הפעולה של ARM עם Adobe עשוי לרמוז כי השתיים מאמינות שלמעט מערכת הפעלה בסיסית ביותר שתותקן על המחשבים הזעירים והסמארטפונים, יוכלו כל היישומים והתכנים להיות מורצים באמצעות פלטפורמת הפלאש של אדובי. יצרניות הטלפונים הסלולריים כבר מאמצות את מודל ה-Widgets המוכר מהמחשבים האישיים, שבו יישומים קטנים המתעדכנים ברציפות באמצעות האינטרנט משמשים כתחליף לתוכנות גדולות ומורכבות.

הרצת יישומים עתידית באמצעות פלאש בלבד אינה נראית כתסריט תלוש מהמציאות, במיוחד כשאדובי טוענת כי הגרסאות שיפותחו למכשירים הניידים יצרכו פחות משאבי מחשוב מהמכשירים של היום, הרבה פחות. כמה שבועות לאחר ההכרזה כבר הציגו השתיים בשיתוף חברת השבבים Freescale אב טיפוס לנטבוק מבוסס לינוקס בעלות של פחות מ-200 דולר.

שיתוף הפעולה עם אדובי מסמל גם את המגמה שמנחה את ARM בקרב העתידי על שוק הנטבוקים, לעומת אינטל: אינטל התבססה במשך השנים כספקית מעבדים רבי עוצמה לשוק המחשבים האישיים והשרתים. רק כשהבינו באינטל שאנו נכנסים לעידן המחשבים הניידים, וגודלו הפיזי של המעבד, יכולתו לתמוך בתקשורת אלחוטית וסלולרית וצריכת המתח שלו הופכים רלבנטיים יותר מיכולתו להריץ יישומים אימתניים, החלה ענקית השבבים לפתח סדרה של מעבדים שיותאמו לשוק זה. ARM, לעומתה, באה מלכתחילה מעולם המכשירים הניידים - הטלפונים הסלולריים, שם חיי סוללה ארוכים היו תמיד הקריטריון החשוב ביותר, ורק בשנים האחרונות נוספו להם ביצועי מולטימדיה ותקשורת משוכללים.

נטבוק או סמארטבוק?

עולם הנטבוקים מפגיש בין הקצוות המתקרבים הללו, וכל צד טוען שהיכולות שפיתח בעבר תסייענה לו לכבוש את השוק העתידי הזה. אינטל, הפועלת לצד מיקרוסופט שנים ארוכות בהציגה משוואה המורכבת מ"מעבד חזק+מערכת הפעלה מורכבת=חוויית משתמש טובה", משנה כיוון ומתאימה את עצמה לדרישות הפחות גרנדיוזיות של הצרכנים, והחלה לתמוך במערכות הפעלה אלטרנטיביות כגון לינוקס.

ובינתיים, הצדדים המעורבים במערכה פצחו במלחמת מיתוג. בעוד אינטל ממשיכה להשתמש בכינוי Netbook עבור המחשבים הקטנים, בטענה כי השם הזה מגלם בתוכו שילוב של מחשב נייד (notebook) המחובר לרשת (Network), חברות אחרות מעדיפות להמציא שמות שיפנו את הזרקור לכיוון אחר.

מפתחת השבבים קוואלקום, שעיקר עסקיה מצויים בטלפונים סלולריים, הכריזה בשבוע שעבר כי מבחינתה השם הנכון למכשירים הקטנים הללו צריך להיות SmartBook, המרמז כי מקורם בסמארטפונים שהפכו למחשבים ניידים, ולא במחשבים ניידים שחוברו לרשת. כך או כך, החודשים הקרובים צפויים להיות עמוסים בהכרזות של שלל גורמים, מעולם המחשבים ומעולם הטלפונים, על היצע ארכיטקטורות ומודלים בעולם הנטבוקים/סמארטבוקים/איך שלא נקרא להם.