סגור
כנס שוק ההון - ספי זינגר
(צילום: סיני דוד, אוראל כהן)

כנס שוק ההון
יו"ר רשות ני"ע: "האפשרות של מסחר בקריפטו בקרנות נאמנות נמצאת על השולחן בימים אלו"

ספי זינגר התייחס בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם לפתיחת הבורסה אחרי 7 באוקטובר: "החלטה מעולה שקיבלה שבחים בחו"ל". על הקלת העונש למנכ"ל סודהסטרים שהורשע בשימוש במידע פנים: "אנחנו רוצים לראות עונשי מאסר משמעותיים יותר"

"ההחלטה לפתוח את הבורסה ב-7 באוקטובר היתה החלטה מעולה. היא קיבלה הרבה מאוד שבחים בחו"ל והביאה לידי ביטוי את היציבות והחוסן של הכלכלה הישראלית", כך אמר ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, בשיחה עם עורכת כלכליסט גלית חמי, שהתקיימה במסגרת כנס שוק ההון של כלכליסט וקסם.
זינגר, שמונה לתפקידו באוגוסט האחרון לאחר שמילא שורת תפקידים במגזר הפרטי והציבורי, התייחס בדבריו, בין היתר, לתפקוד שוק ההון המקומי בצל המלחמה, לצורך של הרשות לפעול מהר יותר נגד עבירות בניירות ערך, ולניסיון לשלב בינה מלאכותית במאמצי האכיפה והפיקוח שלה כדי להיות אפקטיבית יותר.
נכנסת לתפקידך באוגוסט האחרון, היו לך 40 ימי עבודה עד שפרצה המלחמה, האירוע הטראומתי ביותר בתולדות המדינה. נסה לתאר קצת מה קרה בחמ"לים שלכם ב-7 באוקטובר.
"המלחמה נפלה עליי בערך חודש אחרי שנכנסתי לתפקיד. בשלב המידי עמדה על השולחן החלטה על פתיחת הבורסה. אני שומר שבת, ולכן לא ידעתי מה קורה באותה שבת. 3 דקות אחרי צאת השבת קיבלתי טלפון מלשכת שר האוצר, וחלק גדול מהלילה עסקנו בשאלה אם לפתוח את הבורסה. בסופו של דבר זו היתה החלטה מעולה, שקיבלה הרבה מאוד שבחים בחו"ל והביאה לידי ביטוי את החוסן של הכלכלה הישראלית.
"בשלב השני נדרשנו לבדוק איך השוק מתנהל בזמן המלחמה. היה חשוב לנו להעביר מסר לחברות שמצד אחד אנחנו רוצים לספק להן כל הקלה שהן צריכות כדי לתפקד, אבל מצד שני הן חייבות לעבוד לפי הכללים, וזה היה מסר מורכב שהיה חשוב לנו להעביר. השלב השלישי הוא המחשבה על היום של אחרי, איך לפתוח את השוק ולדאוג לכך שיעבוד נכון".
ראינו את השוק מגיב בבגרות יחסית, אבל חלק מאותה בגרות יוחסה לכך שאי היציבות הפוליטית שהיתה קודם לכן וההפיכה המשטרית הוסטו הצידה. אולי ביום שאחרי אותה חוסר יציבות תחזור, ואפשר לצטט את מודי'ס שהביעה דאגה ביחס לפגיעה אפשרית בחוסן של המדינה. למה קולך לא נשמע בעניין?
"הייתי בארה"ב עכשיו, ואחד הדברים היפים ששמתי לב אליהם הוא איך העולם מסתכל על החוסן של הכלכלה הישראלית. בסופו של דבר נכנסנו למלחמה, בערך 10% מהציבור היה מגויס, 2% פונו מהבתים שלהם, ואחרי כל זה הכלכלה תפקדה באופן מלא. הבורסה חזרה למצבה והמשיכה לעלות אחרי כמה שבועות של ירידות חדות, השימוש בכרטיסי אשראי רב יותר מלפני המלחמה, וגם פקקי התנועה חזרו.
"הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן מאוד עמוק ויציבות מאוד גדולה שהיא יוצאת דופן ברמה העולמית ומופלאה. זה מה ששמענו מבנקאי השקעות בעולם. יש פה משהו עמוק. זה מחייב אותנו לשמור על יציבות, על המשך הפיתוח ועל אחריות פיסקלית. אבל בבסיס יש לנו כלכלה טובה ויציבה ותפקידנו לשמר אותה".
לאורך הקריירה שלך היית בשני צדי המתרס, גם הובלת רפורמות בתפקידים ציבוריים וגם ליווית חלק מהגופים הגדולים בפירמת עורכי הדין שבה עבדת. מה האג'נדה שלך ומה החזון שלך ליום שאחרי?
"קודם כל, אנחנו צריכים לשמר את הבסיס של רשות ניירות ערך, להגן על המשקיעים בעיקר בחברות הציבוריות, ולחזק את הפיקוח ואת האכיפה. בשנה הקרובה אנחנו גם עובדים לא מעט על איך להשתמש כרגולטור ב-AI. אם כרגולטור נדע להשתמש בבינה מלאכותית בהקשרים של אכיפה ופיקוח זה יכול להיות גיים צ'יינג'ר מבחינת היכולת שלנו להשוות דיווחים ודוחות, ולהוביל אותנו למקום אחרי לגמרי, ושם אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים.
"בנוסף לכך, אני רוצה לשכלל את עולם המוצרים והסטנדרטים שהם פועלים לפיהם כדי שהוא יהיה כמה שיותר דומה לעולם הבינלאומי. אנחנו כלכלה טובה ומפותחת, אבל יש עוד כמה צעדים שאנחנו יכולים לנקוט כדי להתקדם לעולם הבינלאומי.
"הדבר הנוסף הוא הנגשה של הריטייל למשקיעים. הכלי המרכזי הוא של עולם קרנות הנאמנות, ואנחנו מרחיבים אותו. לאחרונה פרסמנו תזכיר שנועד לאפשר לקרנות הנאמנות לעסוק גם במכשירים לא סחירים. בארה"ב התאפשר לקרנות הנאמנות לסחור גם בקריפטו, והדבר הזה נמצא על השולחן ממש בימים אלה. הכל נובע מתוך תפיסה שאומרת שעדיף שכלי מסוים יהיה מפוקח ותחת רגולציה גם אם יש בו סיכונים, מאשר להשאיר אותו מחוץ לגדר".
בהקשר הזה מתבקש לשאול מה דעתך ביחס ליוזמה של בנק ישראל לאפשר לבנקים לגבות עמלות על ייעוץ ללקוחות. אחד הגורמים שעלולים להיפגע מכך הוא ענף קרנות הנאמנות.
"יש עכשיו תהליך עבודה עמוק שנעשה בנושא עם הפיקוח על הבנקים. זה מהלך מורכב מפני שמצד אחד נכון שאדם ישלם על מה שהוא מקבל, ולא נכון שלקוח בבנק שלא מקבל ייעוץ יסבסד מישהו שכן מקבל. מהצד השני, עולם היועצים הוא רכיב חשוב בשוק ההון ונועד לתווך את ההשקעות לציבור.
"היועצים הם דבר חשוב, וצריך לנהל את זה באופן שישמור על עולם היועצים והמתווכים, ולכן זה לא נמצא רק בעולם הבנקאות אלא בין העולם הזה לבין הרגולציה של רשות ני"ע. יש לנו שיתוף פעולה רחב עם בנק ישראל בנושא, ואנחנו מנסים לרבע את המעגל. לדאוג לכך שהעמלות יהיו שקופות יותר וישקפו את מה שהצרכן מקבל, לצד שמירה על עולם הייעוץ והתיווך הפיננסי".
בחודשים האחרונים אנחנו עדים ללא מעט מקרים שעולה מהם ריח חזק של מעשים פליליים, ומיד שואל את עצמו השחקן הממוצע בשוק – איפה רשות ני"ע? איך כל מיני בעלי תפקידים לא מגיעים לחדר החקירות. תחנות הצדק טוחנות לאט מדי?
"באופן כללי תהליך הפיקוח הוא תהליך דו-שלבי. השלב הראשון הוא הפיקוח ותפקידו להביא לציבור את המידע הרלוונטי. זה שלב שהמהירות היא קריטית בו כי אם המידע מגיע לאט – זה עלול להיות מאוחר מדי. השלב הבא במקרים המתאימים צריך להיות אכיפה. תפקידנו הוא לבצע אכיפה באופן מהיר, אבל מטבע הדברים זה תהליך שלוקח זמן ויש בו הגנות לצד השני. לכן בהגדרה יש פער זמנים בין הפיקוח לאכיפה. זה עדיין לא אומר שתפקידנו לא לעשות את זה מהר יותר ויעיל יותר".
לפני שבוע וחצי קיצר הנשיא את עונש המאסר של מנכ"ל סודהסטרים אחרי שהוא סגר כבר עסקה עם הפרקליטות. באירוע כזה יש משום פגיעה בהרתעה?
"יש באירוע הזה מסר חשוב, והוא שבעבירות מידע פנים יש מאסר בפועל. זו עבירה חמורה, תקינות המסחר היא משהו שאנחנו שמים עליו דגש, וזה אל"ף בי"ת של שוק הון פעיל. לא אכנס לפרטי האירוע, אבל מבלי להתייחס לנסיבות המקרה, מבחינתנו מעבר לכך שאנחנו רוצים לראות מאסר בפועל אנחנו רוצים לראות עונשי מאסר משמעותיים יותר. כתפיסה, האמירה שיש מאסר בפועל היא חשובה והיינו רוצים לראות תקופות מאסר ארוכות יותר".
הייתי רוצה לסיים בשאלה שאולי היא קצת יותר אישית. כרגולטור שאמור לשמור על מנהל תקין ואכיפת חוק, עד כמה זו בעיה כשהמדינה שמינתה אותך היא פורעת חוק, מתקציב שלא עובר במועד ועד מינויים לא כשירים. כששרים וחברי כנסת תוקפים ומנסים להחליש את הגופים שאמונים על שמירת החוק והסדר – איך אפשר במצב כזה לדרוש מחברות ציבוריות לשמור על החוק?
"לא אתייחס לחלק הראשון. אני מניח שאת מכוונת לפסק הדין של חברת החשמל, שמשקף עיקרון חשוב. במסגרת פסק דין של בית המשפט המחוזי היתה החלטה שקבעה כי עיצום כספי שהוטל על ידי רשות ני"ע על חברת החשמל ניתן כדין, ויש לרשות סמכות על החברה למרות שהיא חברה ממשלתית.
"כאשר חברות ממשלתיות מגיעות לשוק הציבורי, הן צריכות לשחק לפי הכללים. זה גם חשוב לחברות הממשלתיות כי חברה ממשלתית כשהיא חברה ציבורית זה תו איכות בשבילה. אני חושב שגופים ממשלתיים לא צריכים לקבל הנחות וצריכים לפעול לפי הכללים שחלים על כולם. יש פה אמירה יותר רחבה ביחס לשחקנים שנמצאים ברגולציה שלנו שלא משנה מאיפה הם מגיעים הם עדיין צריכים לעמוד בכללים".