סגור
שי כהן מנהל החדשנות וקרן ההשקעות של הקבוצה ו פנינה סברדלוב מנהלת המו"פ של קבוצת תנובה
שי כהן ופנינה סברדלוב, קבוצת תנובה. (צילומים: רמי זרנגר)

"לאחר שנים של השקעות מסיביות, תחום הפודטק נדרש להביא קבלות"

כך לדברי שי כהן, מנהל קרן הון הסיכון התאגידית של קבוצת תנובה TNUVA VENTURES, ופנינה סברדלוב, מנהלת המו"פ של הקבוצה, בשיחה שנערכה לקראת ועידת Future Foodtech שתיערך השבוע בסן פרנסיסקו, ותעסוק באתגרי עולם הפודטק בתחומי ההשקעות, המו"פ והמסחור

נסטלה, יונילבר, מארס, הרשי, אוטלי, ג'נרל מילס, הם רק חלק קטן ממאות המציגים בוועידת Future Foodtech השנתית שתערך השבוע (יום ה') בסן פרנסיסקו, ומושכת משתתפים מ-42 מדינות מרחבי תעשיית המזון העולמית, כולל משקיעים, סטארט-אפים, תאגידים ונציגי ממשל כדי לדון בחידושים ובמגמות המתמקדות ביותר בתחומי הפודטק. גם עשרות חברות סטארט-אפים וחברות ישראליות יגיעו השנה לוועידה.
לקראת הוועידה שוחחנו עם שי כהן ,Chief Innovation Officer של קבוצת תנובה אשר מנהל את קרן הון הסיכון התאגידית Tnuva Ventures ועם פנינה סברדלוב, Chief R&D Officer של הקבוצה. השניים יובילו השנה בוועידה שולחן עגול בנושא "ממסחור ראשוני לצמיחה: מודלים של שותפות בין תאגידי מזון וחברות פודטק צומחות", המתייחס לאחד ההיבטים המכריעים בהתפתחות תעשיית הפודטק.
שי כהן (CINO) של קבוצת תנובה אשר מנהל את קרן ההשקעות של הקבוצה, "ככל שענף הפודטק ימשיך לגדול לצמוח ולהתבגר, חברות פודטק ותאגידים מבוססים יהיו חייבים לפתח מודלים של שותפות הדוקה, כדי שיוכלו יחד להבטיח צמיחה אמיתית והנגשה צרכנית. למדנו שבתווך הזה של שיתוף הפעולה בין תאגידים כמו שלנו לבין חברות שממש קרובות לסקייל, שם קורה הקסם - שם אנחנו נותנים מכפיל כוח לשני הצדדים. החוכמה היא להיפגש במקום הנכון ולמצוא את המודל העסקי הנכון. אנחנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר חברות פודטק צומחות, כדי להביא את הפוטנציאל הזה לקצה בארץ ובעולם".
"ב-TNUVA VENTURES למדנו להפריד בין אסטרטגיית ההשקעות של הקרן לבין הצרכים האסטרטגיים של הקבוצה. אנחנו עובדים במבנה של קרן לכל דבר עם פלטפורמת פודטק אינסופית שעומדת לרשותנו. מאחורינו יש ידע, ניסיון ומומחי תוכן בכל תחום (מתעשייה חכמה וטכנולוגיות שרשרת אספקה, ועד כל תת סגמנט ותחום בפודטק, לרבות טכנולוגיות אריזה, רגולציה ורכיבים פורצי דרך). בוועדת ההשקעות של הקרן יושבים מנהלי חטיבות עסקים מהגדולות במשק, אשר יודעים לזהות השקעה פיננסית שתצליח, צוותים חזקים. אנו נותנים משקל רב לצוות, לאנשים ולבגרות עסקית שלהם וליכולת שלהם להיות שקולים ומפוקחים במשחק הטכנו-כלכלי". אומר כהן.
יצירת אסטרטגיית הוליסטית של השקעות, חדשנות פתוחה, מו"פ ומסחור הינה רווית מתחים ואתגרים, אבל למדנו לסווג בין ההזדמנויות השונות באופן מאוד ריאלי בשלבים ההתחלתיים, מה שמאפשר לנו לנהל ציפיות עם השותפים שלנו. לדברי פנינה סברדלוב, ראש אגף המו"פ והפרויקטים של קבוצת תנובה: "לעתים המעבר מהשלב המעבדתי לייצור ולשילוב תעשייתי בסקיילים גבוהים, מלווה בהרבה קשיים ואתגרים. במרכז המו"פ של תנובה אנו פוגשים הרבה טכנולוגיות חדשניות ויצירתיות. מרכז המופ מונה עשרות טכנולוגי מזון, מהנדסים, עובדי מעבדה, רגולציה ומנהלי פרויקטים, המנהלים את פיתוח המוצר משלב הרעיון ועד להשקה. זהו מרכז ייחודי בארץ ביכולות שלו ובניסיון הרב שנצבר לאורך עשרות שנים. העבודה המשותפת עם הסטארט-אפ מהשלבים הראשונים, מאפשרת לנו לתת פידבק כבר בשלבים המוקדמים ולכוון את הפתרונות לכאלה שיאפשרו שילוב אופטימלי בתעשיה".
"תנובה מאפשרת להם לבחון באמצעות מרכז המו"פ וציוד הפיילוט הייעודי שלה את שילוב הרכיבים שלהם, לתת להם פידבק כבר בשלבים מוקדמים של הפיתוח שלהם ומסייעת להם לשפר ולהאיץ תהליכי פיתוח בצורה משמעותית . מאחר ומדובר במתקן פיילוט, לתנובה יש את הגמישות והיכולת לבחון כל רכיב וחומר גלם". מוסיפה סברדלוב. הוועידה בסן פרנסיסקו תכסה מגוון רחב של נושאים הקשורים לעתיד המזון ולהתפתחות הפודטק לרבות חלבונים מהצומח ואלטרנטיבי, הפחתת בזבוז מזון, אריזות חכמות וברות קיימא ועוד. שאלנו את שי כהן ופנינה סברדלוב מה הם הטרנדים העתידיים שאנחנו כצרכנים יכולים לצפות להם.
על פי נתוני GFI ולאומי פרטנרס, ישראל נמצאת במקום השני רק לארה"ב מבחינת השקעות בטכנולוגיות חלבון חלופיות", אומר כהן, "כאשר תעשיית הפודטק הישראלית כולה גייסה למעלה מ-1.5 מיליארד דולר בין השנים 2014 ל-2020. תנובה הייתה שחקנית מפתח בצמיחה זו בפיתוח מקורות חלבון אלטרנטיביים, כמו מוצרי בשר מתורבת ומהצומח, המתיישרים עם הדרישה הגוברת לאפשרויות מזון בר קיימא ומוסריות. כניסתה של החברה לשוק הבשר המתורבת בשנת 2020 ממחישה את מחויבותה לחדשנות ואת רצונה להישאר בקדמת העקומה בנוף הפודטק המתפתח.
לדברי כהן, "ישנם שלושה טרנדים מרכזיים בתחום טכנולוגיית המזון שנכון להתמקד ולהשקיע בהם בזמן הקרוב. הראשון הוא תחום תחליפי החלבון. בתחום זה אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות מאפשרות לשיטות הייצור של המחר, בתחום הפרמנטציה המדייקת והחקלאות התאית. תחומים בהם ישראל מובילה עולמית. "נושא חשוב נוסף מוסיפה סברדלוב, הוא השינוי בחומרי הגלם בתעשיית המזון. הקפיצה המשמעותית שעשו חברות חו"ג בתחום החלבונים הצמחיים, נגרמה כתוצאה מרכיבים חדשניים שתרמו גם למעבר של צרכנים (שאינם טבעונים) לצריכת הקטגוריה, ובזכות היכולת שלנו לפתח מוצרים עם טעם מצוין, ערכים תזונתיים ובמחיר מונגש. חברות כמו תנובה, שלהן שרשרת אספקה ותהליכי ייצור, צריכות לעשות שימוש באותם חומרי גלם, כדי לאפשר ליותר צרכנים לצרוך מוצרים שהם תחליפיים".
"טרנד נוסף לדברי כהן, "הוא תזונה מותאמת אישית שזו מגמה שהולכת וגדלה בעולם. גם בתנובה זיהינו את המגמה ואנחנו משיקים מוצרים לקהלים ייעודים כמו אוכלוסיית הגיל השלישי, עוסקים בספורט, ועוד. אנו משקיעים בסטארט-אפים שמציעים פתרונות של תוספים והעשרות לסוגים שונים של האוכלוסיה. זה יכול לכלול פיתוח תוכניות ארוחות מותאמות אישית והצעת ייעוץ תזונתי כדי לעזור לצרכנים להשיג את מטרותיהם". "אנו בוחנים בחברה באופן פעיל ושוטף השקעה בתחומים נוספים, ובטכנולוגיות המייעלות את הייצור ומפחיתות פסולת, כמו חקלאות מדויקת, ניתוח נתונים וכן אריזה חכמה המאפשרת חיי מדף ארוכים יותר, שימור טוב יותר ובטיחות משופרת של מוצרי מזון. יוזמות אלו מייצרות חדשנות לצד אחריות תאגידית, והן משתלבות ביעדים הרחבים יותר של תנובה לצמצום ההשפעה הסביבתית של ייצור מזון", מסכמת פנינה סברדלוב, מנהלת אגף המו"פ והפרויקטים בתנובה.
כששואלים את סברדלוב לגבי העתיד היא טוענת שהאבולוציה של האוכל תיקח אותנו למקומות שאנחנו כלל לא מדמיינים ומקורות החלבון העתידיים שלנו יהיו מגוונים הרבה יותר. "הצלחת של הילדים שלנו תראה שונה מזו שלנו כיום. בעתיד נראה יותר מוצרים מבוססי חלבון מהצומח כמו טופו, אצות ופטריות וגם שילוב של רכיבים מתורבתים, שהיום נראים עדיין בגדר מדע בדיוני".