$
בארץ

ביקרנו באסדת הגז של תמר ולא ראינו אף ספינת הגנה באופק

מול חופי חיפה פועלת אסדת קידוח בתמר. חיל הים אמור היה להגן עליה עד שיגיעו 4 ספינות חדשות מגרמניה להגנה על האסדות. אך ביקור בשטח מעלה שהצורך בהגנה כנראה לא כל כך חיוני כפי שהציגו ערב העסקה

ליאור גוטמן 07:5524.11.16

ספינת קידוחי הגז אטווד אדוונטג' (ATWOOD ADVANTAGE) ניצבת לה 90 ק"מ מול העיר חיפה, באמצע הים התיכון, ואמורה להשלים תוך 10 עד 12 שבועות את קידוח הבאר השישית במאגר הגז תמר. מדובר במפלצת פלדה שאורכה כ־240 מטר ומשקלה מגיע ל־23 מיליון טונות פלדה, בגודל של שני מגרשי כדורגל שצפים על המים, עליהם חיים כ־200 איש שעובדים במשמרות של 12 שעות.  

 

מי שמבקר שם לא יכול שלא להתרשם מהגודל, אך דבר נוסף תופס את העין ומטריד את המחשבה: פעילות הקידוח, שאמורה לשרת את מאגר תמר שמחזיק לגמרי לבדו את כלל אספקת הגז לישראל, נעשית ללא שמירה צמודה של חיל הים הישראלי. הצוות על האסדה מספר שאנשי חיל הים עוברים לפעמים לראות מה קורה, ובוודאי נמצאים בקשר רדיו רצוף, אבל שמירה של 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע מתחת לאף של האסדה? זה אין, וכנראה גם לא יהיה.

 

הדבר תמוה במיוחד לנוכח העסקה לרכישת ארבע ספינות גרמניות להגנה על אסדות הגז, שנחתמה לפני שנה וחצי, בעלות של 2 מיליארד שקל. העסקה נחתמה עם טיסנקרופ, אותה חברה ששמה נקשר בפרשת הצוללות. אם אטווד אדוונטג' מסתדרת היטב בלי שמירה צמודה, עולה השאלה מדוע חיל הים השקיע סכום כזה באוניות, ואם הוא אמור להגן על אסדות עתידיות, למה הוא מזניח לכאורה את אלו שכבר הגיעו לפה? האם ייתכן שהאסדות כלל לא צריכות את חיל הים?

 

"קפיצת מדרגה בהגנה"

 

על העסקה לרכישת ארבע הספינות חתם מנכ"ל משרד הביטחון דאז דן הראל, שכללה לפי הפרסומים הרשמיים רכש ספינות חדישות ומתקדמות לחיל הים. הרכישה נעשתה "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על ה'מים הכלכליים' של מדינת ישראל – האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל... ובהיקף של כ־430 מיליון יורו, כאשר שליש באמצעות מענק מיוחד של ממשלת גרמניה, בגובה 115 מיליון יורו", ציין אז משרד הביטחון. הראל צוטט אף באומרו ש"העסקה שנחתמה היא אירוע משמעותי ביותר המהווה קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים של מדינת ישראל בתחום הגז, במרחק של עשרות ומאות קילומטרים בים".

 

 

"כלכליסט" פנה באמצע 2015 למשרד הביטחון וביקש לדעת על אילו אסדות המשרד מתכוון להגן. באותה עת מתווה הגז, זה שבכלל יאפשר פיתוח קרוב של מאגרים חדשים (לרבות לוויתן), לא היה קרוב כלל לכדי גיבוש. כמו כן, המים הכלכליים של ישראל, אלה שבהם רוצים לחפש גז או נפט, היו סגורים בהוראת משרד האנרגיה והם נפתחו רק בחודש האחרון, כמעט שנה וחצי אחרי רכישת הספינות. ואם זה לא מספיק, לפני כחצי שנה אושרה תוכנית הפיתוח של מאגר לווייתן וגם היא כוללת הצבת אסדה קטנה ומצומצת כמה ק"מ בודדים מול חופי ישראל, כלומר בשטח המים הטריטוריאלים של המדינה והיכן שבכל מקרה חיל הים מפטרל.

 

רצו רק לרענן ציוד?

 

בכיר במשרד האוצר סיפר ל"כלכליסט" שבאוצר התנגדו בזמנו נחרצות לכל סיפור הרכישה, כאשר המחשבה היתה שאם יש צורך בכלל בספינות בהגנה, הרי שהתקציב לכך צריך לבוא ממשרד הביטחון. אחד הבכירים אמר שהדבר דומה לכך שחיל הים יבקש עוד ספינה אחרי הקמת מתקן התפלת מים חדש, מהלך שכמובן לא התקיים כשנוספו לחופי ישראל תחנות כוח פרטיות או מתקני התפלה. "אפילו אוניית הגז הנוזלי של חברת החשמל לא מקבלת שמירה של ארבע אוניות מסביב לשעון, אז אסדות?", אמר הבכיר.

 

התשובה לשאלה לאיך העסקה נרקמה יכולה לנוע בכמה מישורים. בהודעת משרד הביטחון ממאי 2015 כשנחתם החוזה הרשמי נמסר ש"עסקת 'מים כלכליים' תמומן מתקציב ייעודי נפרד מתקציב הביטחון, שאישרה הממשלה. את המעטפת המימונית לעסקה יעניק בנק דיסקונט, שזכה בהליך תחרותי בינלאומי שקיים אגף הכספים במשרד הביטחון. מערך ההגנה הייעודי על מרחב המים הכלכליים עתיד לכלול ספינות שטח, ספינות ביטחון שוטף, כלי טייס בלתי מאוישים, איסוף מודיעין ורכיבים נוספים". במלים אחרות, משרד הביטחון מצא אולי פטנט לפרוץ את מסגרת התקציב שלו, כאשר הגז הוא תירוץ נוח ואם יש מענק מממשלת גרמניה אז יש לכך אפילו מטריה דיפלומטית.

 

סיבה אחרת שיכולה להיות היא הרצון של חיל הים לרענן את השורות, כאשר פרסומים שונים בתקשורת מעידים על עסקה גדולה שאמורה היתה לרענן שורות בחיל מול לוקהיד מרטין, אולם זו בוטלה ואז נולדה הזדמנות לתקן.

 

מתווה הגז והאמוניה

 

וגם אם כל ההסברים נכונים, עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הספינות הייעודיות לעולם הגז אם יתברר שאין פה מאגרים. שהרי חיל הים לא יחזיר אותן ובוודאי יסב אותן לפעילות אחרת. אבל אותה מספנה שבונה את הספינות, שאמורות להגיע אחרי שפיתוח לווייתן יצא בכלל לדרך, היא מספנת טיסנקרופ (TKMS) שבעיר קיל סמוך להמבורג, ולפי משרד הביטחון "המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות. הספינות יסופקו במהלך חמש השנים הקרובות". כאשר "בתמורה התחייב קונצרן טיסנקרופ הגרמני לרכוש סחורות מתוצרת ישראל, להשקיע במחקר ופיתוח ולבחון השקעה בחברות ישראליות בהיקף של כ־700 מיליון שקל, כמחצית מהסכום שישלם משרד הביטחון הישראלי".

 

כך יצא שבמסגרת גיבוש רגולציה למשק הגז החליטו במדינה לרכוש ספינות. בהמשך החליטו לרכוש צוללות מאותה חברה, שהשתתפה גם במכרז להקמת מתקן אמוניה חדש בנגב. מי ששימש נציג המל"ל בוועדת צמח, שגיבשה ב־2011 את רגולצית הגז, הוא תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף, שלאחרונה נחקר על חלקו ברכישת הצוללות. העסקה של האוניות לכאורה אינה קשורה למתווה, אבל ייתכן שחקירה תוביל לעדויות אחרות.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר השבוע כי לאחר שהאסדה אטווד אדוונטג' תסיים את הקידוחים בתמר היא אמורה לעבור למאגר לווייתן, שם היא אמורה לבצע קידוחי הפקה ראשונים, שש שנים לאחר גילויו. שותפויות הגז בלווייתן (נובל אנרג'י 40%, דלק 45% ורציו 15%) טרם קיבלו החלטת השקעה רשמית בפיתוח לווייתן, וזו אמורה להגיע בשבועות הקרובים. תוכנית הקידוח הרשמית הוגשה למשרדי הממשלה בשבוע האחרון, ומחכה לאישור הטכני שאמור להתקבל ממשרדי האנרגיה והגנת הסביבה.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה שהם רכשו ארבע ספינות כדי להגן רק על המים הכלכליים של ישראל, ולא על אסדות. "החלטת הממשלה מחודש דצמבר 2014 הטילה על צה"ל את האחריות להגנה על מרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל (ולא על אסדה ספציפית). מרגע קבלת ההחלטה פעל משרד הביטחון לרכש ספינות מגן ואמצעים נוספים הנדרשים למשימת ההגנה, בהתאם להחלטת הממשלה והתקציב הייעודי שהעמידה לכך".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x