קרן המטבע: מחירי הדירות בישראל גבוהים בכ-30% משוויין האמיתי

יעד הגירעון המקורי שנקבע לתקציב הממשלה בשנה הבאה (2% מהתוצר) אינו בר השגה על רקע הגידול בהוצאות הביטחון. בנוסף, מחירי הדירות בישראל גבוהים בכ-30% משוויין האמיתי - כך קובעת קרן המטבע הבינלאומית בדו"ח השנתי על כלכלת ישראל שמתפרסם היום (ד').

הדו"ח נמסר על ידי הקרן לשר האוצר משה כחלון ולנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג. אחת ההמלצות העיקריות לממשלה היא הקטנת הגירעון בתקציב 2016 לפחות ב-0.5% מתחת ליעד הגירעון שאושר על ידה (2.9%).

המשמעות של הפחתת יעד הגירעון ב-0.5% מהתוצר היא צמצום של יותר מ-5 מיליארד שקל בפער שבין הוצאות והכנסות הממשלה. המלצת קרן המטבע עומדת לכן בניגוד למהלכים של הפחתת מסים (מע"מ, מס חברות ומס על אלכוהול), שעליהם החליטו לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. הפחתת המסים, המבוססת על גביית יתר השנה, אמורה לפעול להקטנת ההכנסות ממסים בשנה הבאה - דבר שיביא בהכרח להגדלת הגירעון.

המלצת קרן המטבע מקבלת חיזוק נוסף גם מהערכת הצמיחה שלה למשק הישראלי בשנה הבאה: 3.3% - בדיוק כמו תחזית הצמיחה של האוצר לשנת 2016. אם המשק אכן יצמח בשנה הבאה בשיעור שעל פיו נבנתה הצעת התקציב, אבל שיעור המע"מ יהיה נמוך ב- 1% מהמתוכנן ומס החברות יפחת ב-1.5% - סביר להניח שהממשלה תתקשה מאוד לעמוד ביעד הגירעון שהיא עצמה קבעה. וכל זה עוד לפני המלצת קרן המטבע להקטין את יעד הגירעון ביותר מ-5 מיליארד שקל.

שר האוצר, משה כחלון. מחברי הדו"ח מאמינים כי סביר להניח שהממשלה תתקשה מאוד לעמוד ביעד הגירעון שהיא עצמה קבעה צילום: אלכס קולומויסקי

הקרן עדין מודאגת ממחסור בהיצע בשוק הדיור

בהמשך הדו"ח של קרן המטבע, מתייחסים מחבריו לנושא מחירי הדיור בארץ שמעסיק אותנו כבר זמן רב, וחוזרים על העובדה, שגם אותה כולנו כבר יודעים: כדי לרסן את המשך העלייה במחירי הדיור צריך להגדיל את היצע הדירות. לדבריהם, כדי לעשות זאת יש לפשט את הליכי תכנון הבנייה ולקצר את פרק הזמן שנדרש לבנות דירות חדשות - שנע בארץ בין 8 ל-21 שנים.

להערכת מחברי הדו"ח, מחירי הדירות בארץ גבוהים כאמור כיום בכ- 30% משוויין האמיתי. לדעתם, תיקון אפשרי כלפי מטה במחירי הדירות ישפיע לרעה על הצריכה הפרטית בכלל המשק דרך "אפקט האושר", וישפיע בחלקו גם על אלה שרכשו דירות בשנים האחרונות.

עוד הם מציינים כי ההגבלות שהטיל המפקח על הבנקים בשנים האחרונות על נוטלי המשכנתאות הקטינו את המינוף של משקי הבית. לדבריהם, כדי למתן את הסיכון האפשרי שנובע ממחירי הדירות הגבוהים על היציבות הפיננסית צריך המפקח על הבנקים להמשיך בהגבלות על נוטלי המשכנתאות ולשקול החמרות נוספות ביחס הנדרש בין מחיר הדירה לבין גובה המשכנתא ובין גובה ההחזר החודשי של הלווים לבין הכנסתם.

בנושא הרפורמות המתוכננות במערכת הבנקאית מציינים מחברי דו"ח הקרן כי הם מברכים על יוזמת הרשויות להגביר את התחרות בסקטורים שונים במשק, אולם לדעתם הרפורמה בבנקאות צריכה להיות מודעת גם לחשיבותה של היציבות הפיננסית. בהקשר זה הם גם מציינים את העובדה שעדיין לא הוקמה הוועדה ליציבות פיננסית, שאמורה לשפר את פעילותם של שלושת גופי הפיקוח הקיימים בתחום הפיננסי - הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הרשות לניירות ערך ואגף שוק ההון והביטוח באוצר.

הדו"ח הסופי של קרן המטבע הבינלאומית המתפרסם היום בא בהמשך לדו"ח הביניים שפרסמה משלחת הקרן בתום ביקורה בארץ בסוף חודש יוני.

הדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית זוכה לתפוצה גדולה בעולם והוא נחשב לאחד הדו"חות הכלכליים החשובים על כלכלת ישראל. למרות שממשלת ישראל אינה לווה כספים מקרן המטבע, יש לדו"ח השנתי שלה על המשק הישראלי חשיבות מעשית רבה. הדו"ח מופץ בין כל הגופים הפיננסיים והכלכליים החשובים בעולם, והוא משפיע לכן על ההחלטות של כל החברות והגופים שרוכשים אגרות חוב של ממשלת ישראל - החל בבנקים זרים להשקעות וכלה בקרנות פנסיה בחו"ל.