פרסום ראשון: השרים ייאלצו לחשוף ניגודי עניינים
מבקר המדינה הודיע כי ועדת ההיתרים לניגודי עניינים, שבסמכותה לאפשר לחברי ממשלה לבצע פעולות המתנגשות עם כללי האתיקה, תפרסם מעתה את מסקנותיה לציבור הרחב
12:27
24.02.11
השרים לא יוכלו להסתתר יותר מאחורי ועדת ההיתרים החסויה לניגודי עניינים. ל"כלכליסט" נודע כי מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי מעתה ואילך בכוונת הוועדה לפרסם את החלטותיה לציבור הרחב.
הוועדה פועלת תחת משרד המבקר ובסמכותה לאפשר לחברי ממשלה - השרים וסגניהם - לבצע פעולות המתנגשות עם כללי האתיקה. מדובר בכללים שנועדו לשמור על טוהר מידות של הבכירים והם מגבילים אותם בעניינים כמו עיסוק נוסף,
שליטה בנכסים ועניינים כספיים שלהם ושל בני משפחתם.
בין השנים 2009-1980 קיבלה הוועדה למעלה מ-115 החלטות. בין השאר היא דנה בבקשות של שרים לטוס במימון גורם זר, לפרסם מחקרים, ולהחזיק בניירות ערך.
בין הדוגמאות של מקרים שנידונו בוועדה ניתן למצוא שר שדרש היתר להיות בעלים של חברת אחזקת מקרקעין לא פעילה. בפנייה אחרת ביקש שר להצטרף לחשבונות בנק של הוריו כמורשה חתימה. שר נוסף קיבל היתר להמשיך ולקבל תקבולים מהמושב בו הוא חבר. מצד שני הוועדה סירבה לאחד השרים לטפל בפרויקט פרטי שנקנה על ידי אדם שתרם לו בפריימריס.
נילי פריאל. הדיון בוועדה החל בעקבות הבקשה שלהצילום: יריב כץ
ב-2009 עלתה התנהלות הוועדה לסדר היום הציבורי בעקבות הפרשה במסגרתה ביקשה נילי פריאל להקים חברת ייעוץ. המבקר טען בזמנו שאהוד ברק כלל לא פנה לקבלת היתר מהוועדה. בסוף 2009 הגישה התנועה לחופש המידע עתירה שדרשה לחשוף בזמן אמת את דיוני הוועדה ובקשות השרים. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אביתר קנולר ונטע הדר-כץ ממשרד גילת, קנולר, גראוס זלצמן ושות'. בוועדה התנגדו לחשיפת הדיונים וטענו כי עליהם לשמור על פרטיות השרים וסגניהם, אולם לינדנשטראוס תמך בפנייה כ"אמצעי להגביר את אמון הציבור ברשויות ולחזק את הדמוקרטיה". בימים האחרונים, כאמור, החליטו בוועדה סופית לפרסם את פניות השרים לציבור הרחב. עם זאת, בוועדה ניסו לפייס את השרים והתריעו כי במקרים רגישים תוכל הוועדה לפרסם החלטות באופן חלקי תוך השמטת פרטים מזהים. כמו כן חברי הממשלה יוכלו לקבל את עמדתה טרם הפרסום. לבסוף, החלטות עבר לא יפורסמו.
מנכ"ל תנועת חופש המידע, רועי פלד, אמר בתגובה כי "תמוה שנושא כזה בכלל מעורר שאלה. אין כאן רצון לחדור לענייניהם הפרטיים של השרים, אבל כאשר הם מבקשים לחרוג מכללי האתיקה המחייבים, צריך להיות לכך הסבר שהם מסוגלים לעמוד מאחוריו באופן פומבי. אם אין כזה, רצוי שימנעו מהבקשה. העיקרון הזה חל גם לגבי בקשות מן העבר, ועל כן בכוונתנו לבקש מבית המשפט להורות גם על חשיפתם".
