השותפות בתמר בוחנות: הזרמה חלקית של הגז
במשק האנרגיה בוחנים חלופות לגז המצרי על רקע הפיצוץ במערכת ההולכה. השותפות בתמר: הזרמה חלקית תקצר את הגעת הגז ב־3–6 חודשים
משק האנרגיה בוחן חלופות לאספקת הגז ממצרים, על רקע הפיצוץ במערכת הולכת הגז המצרית בצפון סיני בשבת. נמרוד נוביק, סגן נשיא קבוצת מרחב ששותפה ב־EMG המספקת את הגז המצרי, הבטיח אתמול בוועדת הכלכלה שאספקת הגז תחודש בתוך כמה ימים, אך בישראל החלו להיערך לאפשרות הקיצונית שאספקת הגז תיפסק לחלוטין.
אחת האפשרויות הנבחנות היא הזרמה חלקית של הגז ממאגר תמר, כשבמשק האנרגיה מעריכים כי המהלך עשוי להקדים את הגעתו לישראל ב־3–6 חודשים. בימים אלו בוחנות שותפויות הגז במאגר תמר תרחיש, שלפיו זוג הצינורות שאמור להזרים את הגז לישראל לא יפותח כולו כבר בשלב הראשון, ובמקומו תפותח מערכת של צינור בודד. יתרון שיטה זו הוא שהגז יוכל להגיע לישראל כבר בסתיו 2012 במקום ברבעון הראשון של 2013. בנוסף, מערכת מצומצמת תייתר הקמת אסדה בנוסף לזו שבמאגר ים תטיס.
ההזרמה המוקדמת עשויה לצמצם את המחסור הצפוי במשק במקרה של בעיות באספקת הגז ממצרים, אולם היא לא תזרים את מלוא הכמות שהמשק הישראלי יזדקק לה לקראת אמצע וסוף העשור, כך שעדיין יידרש פיתוח מלא של המאגר. השותפות במאגר תמר סירבו להגיב להיתכנות המהלך, אך במשק האנרגיה מעריכים כי הוא מותנה בסיוע המדינה במתן ערבויות לחוזה עם חברת החשמל.

בין החלופות: הגז העזתי
במקביל נבחנות חלופות אחרות לגז המצרי הניתנות ליישום מיידי, כשהראשונה בהן היא הגברת השימוש בפחם, סולר ומזוט לייצור חשמל. חלופה זו קלה יחסית לשימוש בשל מקורות הפחם והסולר הזמינים. עם זאת, הפתרון שימושי רק עבור חברת החשמל, כיוון ששאר החברות במשק שמתכננות להיכנס לתחום ייצור החשמל יעדיפו שימוש בגז. הבעיה העיקרית בפתרון זה היא עלויות הדלקים הגבוהות, שמסתכמות לטענת האוצר ב־430 מיליון שקל לשנה עבור כל BCM (מיליארד מ"ק) גז טבעי שחסר במשק.
אפשרות מיידית אחרת היא הגברת השימוש במאגר Mary B של ים תטיס, שהוא מאגר הגז הישראלי הפעיל היחיד. החיסרון העיקרי בכך הוא הקדמת סיום המאגר מ־2013 ל־2012, מה שייצור פער עד להגעתו הצפויה של הגז ממאגר תמר ב־2013. אפשרות שלישית שנבחנת במשרד התשתיות היא פיתוח מאגר נועה, שמכיל 7 BCM. מאגר זה נמצא בסמוך למאגר Mary B, ועלויות פיתוחו וחיבורו לישראל זולות יחסית.
תרחיש נוסף שחברת החשמל ביקשה לבחון הוא שימוש במאגר גזה מארין הממוקם מול חופי עזה, שהוא בעל פוטנציאל של כ־33 BCM. מאגר זה נמסר לפלסטינים בין השנים 1999–2000, אך מאחר שרצועת עזה נמצאת בשליטת חמאס, בכירים במשק האנרגיה מעריכים כי אפשרות זו אינה סבירה.
בתוך כך מצאו לקוחות EMG פתרונות זמניים. חברת החשמל החלה להשתמש בפחם ובסולר, ואילו מפעל המלט נשר בבעלות כלל תעשיות, שמחזיק תחנת כוח קטנה, החל לרכוש חשמל מחברת החשמל תוך הפעלת הסכם פיצוי של אובדן אספקת הגז. בכלל סירבו להגיב.


