הוועדה לבדיקת קשרי הון-שלטון תנסה לקדם מהפכת שקיפות במגזר הציבורי
הצוות המיוחד מטעם מבקר המדינה יגיש בקרוב את המלצותיו הכוללות פירסום שמות הלוביסטים ובעלי ההון עמם נפגשים נבחרי הציבור; יו"ר ועדת הביקורת, יואל חסון: "ההמלצות מכלילות וגורפות מדי"
צוות מיוחד מטעם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מתכנן לקדם מהפכת שקיפות במגזר הציבורי. הצוות צפוי להמליץ למבקר צעדים כגון בחינה לעומק של הצהרות ההון של נבחרי הציבור, איסור על מפגשים ביחידות עם בעלי ההון, פירסום סדר היום של נבחרי הציבור, ועוד.
מבקר המדינה הקים את הוועדה לבדיקת קשרי הון-שלטון לפני כשנה. בראש הוועדה עומד פרופסור עמי פרידמן ומטרתה לבנות סרגל נורמטיבי ערכי מעודכן לפעילות נבחרי הציבור. חברי הוועדה מעבירים למבקר את המלצותיהם לשיפור בדיקותיו ולהעלאת רמת טוהר המידות של נושאי התפקידים בשלטון המדינה.
לפי ההמלצות המסתמנות, יחולו שורה של כללים מחמירים על נבחרי הציבור במטרה להגביר את שקיפות פעילותם ולמנוע ניגודי עניינים. בין השאר יבדוק המבקר את הצהרות ההון של השרים לאחר סיום כהונתם וגם כמה שנים לאחר פרישתם. כמו כן, תוקם ועדה ציבורית שתבחן ניגודי עניינים ואת הצהרות ההון של הבכירים. לבסוף, יוטלו קנסות כספיים משמעותיים על אלו שיאחרו בהגשת ההצהרות.
כמו כן, הצוות קבע כי נבחרי הציבור יפרסמו את סדר היום שלהם ואת שמות הלוביסטים ובעלי ההון עמם הם נפגשים. הצוות מדגיש כי שרים לא יוכלו להיפגש עם בעלי הון ביחידות, אלא רק בשיתוף עם נציגים מקצועיים ממשרדם.
המלצה מעניינת נוספת קובעת כי כל מידע שיועבר מתוקף חוק חופש המידע לציבור יפורסם באינטרנט. מלבד זאת, ההמלצות מעגנות תקופת צינון של חמש שנים לעובדי ציבור שיהיו מעוניינים לעבוד בחברות שהם היו שותפים בגיבוש הסכם עימם בתפקידם הציבורי.
"אלו לא המלצות סופיות. אנו רוצים לפתוח אותן לדיון", אמרה חברת הוועדה, מלי פולישוק-בלוך, שכיהנה בעבר כחברת כנסת וכיום היא חברת עיריית רעננה. פולישוק סייעה בגיבוש דוח הביניים ולדבריה "אנו שמים את הדגש כדי שזו לא תהיה המלצה למדפים, אלא שהמבקר יוכל ממחר בבוקר להתחיל לעבוד".
מהן ההמלצות המרכזיות?
"אלו הנוגעות להצהרות הון. היום הן נכנסות לכספת ובזה זה נגמר. בסמכות המבקר לבדוק את הדלתא בין הצהרות ההון המוגשות כשנכנסים לתפקיד ובין אלו שיגישו לאחר סיום הכהונה, אך אף אחד לא עושה זאת למרות שהחוק מאפשר לנהוג כך. אנו מציעים לבדוק את ההצהרות באופן סיסטמאתי. חשוב לדעת מה השתנה בזמן הכהונה".
פולישוק מדגישה כי "נושא השקיפות הוא החשוב ביותר. היום קובעים דברים בחדרי חדרים, ויש השפעה על חקיקה שאף אחד לא יודע מי גרם לזה. אנו רוצים ליצור מהפכה. יידע כל בעל הון ונושא משרה בשלטון איך להתנהג". לדבריה, הצוות ערך עשרות מפגשים בהם הם שמעו עדויות של בכירים בסקטור הציבורי והפרטי. בשבועות הקרובים ישמעו חברי הוועדה את הערות הציבור, ולאחר מכן ההמלצות יזוקקו ויוגשו למבקר המדינה.
הצוות מקווה כי חלק מההמלצות יעוגנו בחקיקה או ישפיעו על שינוי בקוד האתי החל על חברי הכנסת והשרים. עם זאת, חלק מנבחרי הציבור צפויים לטרפד אותן. כפי שנחשף ב"כלכליסט", השרים לאחרונה ריככו בצורה דרמטית את הקוד האתי החדש שבכוונתם לאמץ. גם חלק מחברי הכנסת מסתייגים מהמהלך.
ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) אמר בתגובה כי "השקיפות היא ערך חשוב בהתנהלותה של דמוקרטיה וכל עוד שמנגנוני הבקרה והביקורת של המדינה מבקשים להגביר את הפיקוח אך שומרים על יכולתם של נבחרי הציבור לתפקד, אין כל מניעה לעשות כן."
יו"ר ועדת הביקורת, יואל חסון, אמר "אני מסכים עם חלק מההמלצות, אך לפעמים החלטות מעין אלו באות מנקודת הנחה של חוסר אמון בסיסי כלפי פעילות הפוליטיקאים ושחייבים לשמור עליהם". לדבריו, "ההמלצות הללו מכלילות וגורפות מדי, וגם עדת הכנסת יצרה קוד אתי חדש שנותן מענה לבעיות משמעותיות. כשההמלצות יגיעו לכנסת אני מאמין שהן ירוסנו ויתוקנו. המסקנות הנוכחיות יביאו למצב שאנשים טובים לא ירצו לבוא להיות חלק מהפוליטיקה. מי ירצה לבוא למקום שמרחב הפעולה כה מוגבל ומדוכא?".
