ישראל מתחברת לכלכלה
 
בארץ
מילון כלכליסט
אורי יוגב
אורי יוגב 
צילום: סבסטיאן שיינר
מניות קשורות לכתבה
    חדשות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    אורי יוגב: "נכפיל את מספר נוסעי הרכבת בשנים הקרובות"

    יועצו הכלכלי לשעבר של רה"מ צפוי להתמנות בימים הקרובים למ"מ יו"ר הרכבת ולהפוך בהמשך ליו"ר. הוא מודה שצריך לעשות ברכבת "לא מעט שינויים" אך מגבה את "המנכ"ל המצוין". כמנכ"ל וויטווטר הוא אומר: "השלמנו את מיתוג ישראל כמעצמה עולמית בתחום טכנולוגיות המים"

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    דווקא בתקופה הסוערת שעוברת על רכבת ישראל, עומד אורי יוגב לעלות על תחנה נוספת בפעילותו הציבורית. בימים הקרובים הוא אמור להתמנות למ"מ יו"ר הרכבת במקום יעקב אפרתי, ובהמשך צפוי להפוך ליו"ר קבוע.



    יוגב, המנכ"ל ומבעלי קבוצת וויטווטר, מי ששימש כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, משוכנע שביכולתו לסייע לרכבת "להיות חברה טובה יותר". בחודש יוני הוא החל לשמש כדירקטור ברכבת, ולדבריו, "אני חושב שיו"רים צריכים לעזור למנכ"ל לעבוד, ולפקח מבחינה אסטרטגית שהחברה הולכת למקום הנכון. אני מתאר לעצמי שמדובר בתקופת ביניים שבה אנהל את הישיבות".

     

    יוגב מסרב לומר האם בכוונתו להתמנות ליו"ר קבוע אך ל"כלכליסט" נודע שהדבר יקרה בשבועות הקרובים. "בכל מקרה וויטווטר זו הפעילות העיקרית שלי ותישאר כזו. הרכבת תהיה פעילות ציבורית, ואני מקדיש בכל שבוע חצי יום עד יום לפעילות ציבורית. בהיסטוריה שלי הרכבת היא נושא מרכזי: כששימשתי כיו"ר אגף התקציבים למדתי לעומק את נושא הרכבת ואישרתי לה תקציבים בהיקף של 24 מיליארד שקל לפיתוח. אני חושב שלעם ישראל מגיע רכבת מכל מקום לכל מקום".

     

    מה דעתך על מאבק העובדים שהתנהל בימים האחרונים?

    "אני כרגע דירקטור ומקבל דיווחים מהמנכ"ל. אני חושב שזה נכון שצריך לעשות ברכבת לא מעט שינויים והכוונה בשנים הקרובות היא להכפיל את מספר הנוסעים. אני מאמין שגם העובדים מעוניינים באותו אינטרס".

     

    תיכנס לטיפול בנושא?

    "לא. ברכבת יש מנכ"ל מצוין (יצחק הראל) והוא זה שצריך לטפל בנושאים האלה ולפתור אותם".

     

    השריפה בקרון לפני שבועיים העלתה את נושא הרכישה הלא מוצלחת של 40 קרונות, חלקם משומשים.

    "לא בטוח שהרכישה היתה לא מוצלחת. בארץ יש נטיה להסיק מסקנות לפני שבודקים את הנושא. בשבדיה ודנמרק משתמשים בקרונות האלה ומרוצים".

     

    יוגב. עדיין מקבל טלפונים
    יוגב. עדיין מקבל טלפונים צילום: אוראל כהן

    עדיין מקבל טלפונים

     

    לפני חמישה חודשים הודיע יוגב על פרישתו מתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה ועל חזרה לעסקיו הפרטיים בקבוצת וויטווטר, הפועלת בתחום טכנולוגיות המים. יוגב שימש בתפקיד היועץ הכלכלי של נתניהו במשך שנה, ונחשב לאחד הגורמים הדומיננטיים בקביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה. לעתים הדבר היה כרוך בקונפליקטים עם שר האוצר יובל שטייניץ, בין היתר במהלך המשא ומתן על עיסקת חבילה עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שנוהל על ידי יוגב.

     

    אנחנו בתקופה די סוערת בארץ. אתה עדיין מעורב במה שקורה באוצר, במשק?

    "בכלל לא. פעם בכמה שבועות אני מקבל טלפון מאחד החברים שמבקש עצה עבור רה"מ, אבל לא מעבר לזה. עם זאת, אני מסתכל מהצד. כמי שעבר את המסלול של ראש אגף התקציבים באוצר ויועץ כלכלי של רה"מ, אני לא חושב שהתקופה סוערת כמו שאתה מציג. אולי בתקשורת היא סוערת כי יש ציד מכשפות על בעלי ההון, אבל הכלכלה די תוססת. נגמרה שנה מאוד טובה לישראל, צמיחה טובה, גירעון נמוך, ועם הערכה מאוד גבוהה מהעולם. שיעורי אבטלה נמוכים ביותר, ונראה ש־2011 תהיה דומה. אני לא זוכר כבר הרבה שנים שתקציב המדינה עבר בצורה שקטה ורגועה, ומדובר בתקציב לשנתיים".

     

    "החשש: זיהום מי השתייה"

     

    יוגב נחשב לאחד הגורמים המרכזיים בתעשיית המים עוד מכהונתו בחברת פלסטרו מקיבוץ גבת, שבה שימש כמנכ"ל מטעם בעל השליטה היהודי־אוסטרלי ג'ון גנדל. הוא משוכנע ששוק המים, בו הוא פעיל באמצעות קבוצת וויטווטר, מממש בתקופה זו את התקוות שתלו בו בשנים האחרונות. "שוק המים הוא אולי השוק המעניין ביותר בתחום הקלינטק. אם לפני כמה שנים ראינו בו שוק עתידי, היום זה קורה", הוא אומר.

     

    את וויטווטר הקים יוגב ב־2007. לפני כשנה נכנס לעסק המשקיע אדווין קיש שהשקיע 3.5 מיליון דולר ומחזיק בכ־16% מהחברה. ביתרת המניות מתחלקים יוגב (כ־40%) וחנה גרטלר (כ־46%). בימים אלה וויטווטר מצויה בעיצומו של גיוס בהיקף של 10 מיליון דולר שמובילה חברת גיזה־זינגר־אבן. היקף ההכנסות של וויטווטר מוערך בכ־12 מיליון דולר ב־2010, ונודע כי התחזיות ל־2011 מצביעות על עלייה של 50%. בחברות הקבוצה מועסקים כ־100 עובדים. לדבריו, "התחום שצומח יותר מכל בוויטווטר הוא מערכות איכות המים, כלומר תחום ביטחון המים בו פועלת וויטווטר באמצעות החברה הבת צ'קלייט. אלה מערכות שיודעות לבדוק את מי השתייה בזמן אמת ולראות אם קרה להם משהו".

     

    מתי מתרחש אירוע מים?

     

    "לרוב בגלל תקלה, אבל יש חשש בארה"ב שאירוע הטרור הבא יהיה זיהום מכוון של מי השתיה, מהלך שיכול ליצור קטסטרופה. לכן רשות המים האמריקנית מלווה את התפתחות התחום כולו ומחייבת את האמריקנים להשתמש במערכות כמו שלנו".

     

    "ישראל חזרה להוביל"

     

    לדבריו, "בתחום המים בעולם מתרחשת מהפכה טכנולוגית. רואים יותר ויותר טכנולוגיות בתחום ניהול המים שמוזילות משמעותית את היכולת לקחת מים מלוכלכים (ביוב, מליחים או ים - ג"ח), ולהפוך אותם למים נקיים. כתוצאה מכך ומתקנות איכות המים, יש פחות ופחות פרויקטים של מוביל ארצי, שלוקחים מים מאגם ומובילים אותם למקומות מרוחקים, ויותר פרויקטים מקומיים שמנקים מים מלוכלכים. זה יוצר תעשייה שהיא הרבה יותר הייטק מאשר לואוטק.

     

    "במדינת ישראל, שזיהתה את התופעה בזמן, יש את כל היתרונות. יש פה תעשיית הייטק מדהימה ורואים כבר מעבר של כוח טכנולוגי מההייטק המסורתי לתחום המים. שלושת המנהלים הבכירים בוויטווטר באו מתחום ההייטק ורואים את התנועה הזו גם בחברות נוספות ולא רק בישראל. ישראל חזרה להיות שם מוביל בעולם, וזה בולט במיוחד בשווקים המתעוררים, סין הודו, ברזיל ורוסיה. במזרח, כשאתה אומר שאתה מישראל, דלתות נפתחות מיד. וזה נוסף על המוניטין שלנו בארה"ב".

     

    אתה לא חושב שקצת יומרני להשוות את התעשייה הזו להייטק המסורתי? בטח מבחינת מכירות?

    "יצוא תעשיות המים הוא כ־2 מיליארד דולר בשנה. זו כבר לא תעשייה קטנה. יש הרבה סטארט־אפים. ב־2006 היו בארץ 60 סטארט־אפים בתחום, והיום יש יותר מ־150. לא עברנו את כל הדרך אבל השלמנו את המהלך של מיתוג ישראל כמעצמה עולמית בתחום טכנולוגיית המים. וויטווטר עצמה הפכה מחברת השקעות לחברה אופרטיבית שמתמחה בשני תחומים: בקרת מים ומערכות איכות מים. זה שוק של 10 מיליארד דולר וישראל עוד קטנה בו. פוטנציאל השוק פנטסטי והצמיחה גדולה".

     

    לדבריו, "אנחנו מביאים טכנולוגיות מובילות. בחרנו שלושה שווקי יעד מרכזיים: סין, ברזיל וארה"ב. בהמשך נפעל גם בהודו ואולי גם באירופה. בסין וברזיל אנחנו פועלים עם שותפים מקומיים ובארה"ב באמצעות חברה בת בבעלות מלאה. אנחנו רואים עניין גדול של הרבה גופים בשווקים אלה לקבל זכויות הפצה של טכנולוגיה ישראלית, ואצלנו יש מקבץ של 4–5 טכנולוגיות כאלה במיקשה אחת. חברות המים בעולם לא רוצות לעשות עסקים עם סטארט־אפים אלא מעדיפות חברות בשלות, ואנחנו באים עם טכנולוגיות שעובדות יפה".

     

    מהמועמדות ללאומי ועד בועת הנדל"ן

     

    הוזכרת כמועמד לראשות בנק לאומי ולא נבחרת. מה קרה שם לדעתך?

    "שום דבר. הייתי מועמד וירטואלי. לא הצעתי את עצמי כיו"ר. היו כאלה שחשבו שזה רעיון טוב, וברגע שהבנתי שזה 100% מישרה ירדתי מזה. הגשתי מועמדות לדירקטור בלאומי כי חשבתי שזה רעיון נחמד, אבל ועדת המניות חשבה שיש מועמדים מתאימים יותר ובזה זה נגמר. לא חושב שהיתה מעורבות של גורמים חיצוניים או פנימיים בנושא".

     

    דיברת על על ציד מכשפות, ואילו ראש הממשלה שאתה מקורבו, מקים ועדה לריכוזיות. יש בארץ בעיה של ריכוזיות?

    "לא חושב שזו הבעיה הכי גדולה שלנו, למרות שמשהו קיים וצריך לטפל בו. באופן בסיסי אני מאמין בהפרדה בין הקבוצות העיקריות בישראל, בין התאגידים הריאליים לפיננסיים. אבל גם את המהלך הזה צריך להוביל בסבלנות רבה ובהסכמה, ולא בכוח. אני מאמין במערכת חזקה של רגולציה ותחרות, בעיקר באמצעות רשות ההגבלים העסקיים. אני מאמין בעידוד תחרות אבל מצד שני מאמין שצריך לעודד את בעלי ההון המרכזיים כאן להשקיע בישראל ולא בחו"ל.

     

    "אני חושב שצריך לעסוק בנושא הריכוזיות אבל בין זה לבין לרדוף אחר אנשים שהצליחו, יש מרחק גדול. צריך לדעת שנחוץ כאן מגזר עסקי חזק שנוח לו לעשות עסקים ושלגיטימי שיצליח ובתנאי שלא יעשה שימוש בכוח מונופוליסטי. עם כל הכבוד לריכוזיות צריך לזכור שיש דברים קודמים בסדרי העדיפויות: הפערים בחברה, שילוב חרדים וערבים בשוק התעסוקה, טיפול בנושא העבודה הזרה, שיפור השירותים לאזרח וקירוב הפריפריה למרכז. הנושאים האלה חשובים יותר".

     

    אתה מסכים עם מסקנות ועדת ששינסקי בנושא תמלוגי הגז?

    "לפני עשר שנים, כיו"ר ועדת התקציבים, ניסינו להעלות את התמלוגים, אבל זה היה נושא אחד מתוך 100 במשבר הכלכלי. אז, וגם היום, חשבתי שצריך להעלות אותם.

     

    "אבל כמו בנושאים הקודמים, גם כאן אני סבור שצריך לעשות את זה בצורה שמצד אחד תעלה את המסים לרמה יותר סבירה ממה שהיא היום, ומצד שני לא להעלות לרמה כזו שלא יהיה כדאי להפיק נפט או גז בישראל. מבחינת המדינה יש חשיבות קריטית לעצמאות הכלכלית הנובעת מגילויים אלה וצריך לאזן בין השניים".

     

    האם אין מקום למעורבות גדולה יותר של הממשלה בבעיית הדיור במדינה?

    "אני לא שותף מלא להסכמה שיש בעיה. מחירים עולים ומחירים גם יירדו. יש בעיה להוריד מחירים בתל אביב. זה לא בכוחה של הממשלה. זה יכול אמנם לקרות מעצמו, אבל תל אביב לא שונה מלונדון למשל, שגם היא עיר מרכזית. התפקיד שלנו הוא לגרום לגידול באפשרויות להקים בתים ודירות בעלויות סבירות מחוץ לתל אביב ובמקביל לשפר את הנגישות של ערים אילו למרכז. בסופו של דבר יש שני דברים: הראשון, ממשלה צריכה לטפל בתשתיות, ודיור זה לא תשתיות. השני: כשהריבית תהיה גבוהה יותר, או שיהיה כאן משבר כלכלי, מחירי הדירות יירדו. אלה שני דברים שאנחנו לא רוצים שיקרו, כך שאם המחיר הוא עליית מחירי הדירות - זה לא נורא כל כך".

    לחצו להורדת אפליקציית חדשות כלכלה לאייפד

     

     


    7 תגובות ל ”אורי יוגב: "נכפיל את מספר נוסעי הרכבת בשנים הקרובות"“

    (7 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות