הרמטכ"ל: "גם תוספת תקציב של 6.2 מיליארד שקל תעשה אותי מאושר"

משרד הביטחון דרש אתמול (א') תוספות תקציביות מרחיקות לכת בוועדה לתקציב הביטחון. בדיון שנמשך יותר משבע שעות, הציגו אנשי אגף תקציבים של משרד הביטחון את תוכניות החומש המפורטות של הצבא, וטענו כי הפער בין התקציב שאושר בממשלה ביולי לבין זה הדרוש עומד על 6.8 מיליארד שקל. הפער נעוץ בהתייקרויות שחלו במחירים הריאליים של צורכי צה"ל, ובמוצרים שונים כמו דלק, שמחירם האמיר.

עוד טענו בצבא כי מחירי הארנונה עבור קרקעות שבהן משתמש צה"ל לא הוקפאו כמובטח מ־2007, ובשלוש השנים האחרונות חלה בהם התייקרות של 200 מיליון שקל. דרישות לתוספות אחרות כרוכות במעבר של צה"ל לבסיסים בנגב. שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל גבי אשכנזי ומנכ"ל משרד הביטחון אודי שני גיבו את אנשי המקצוע של צה"ל.

במהלך הדיון הביעו פקידי האוצר התנגדות חריפה, וטענו כי אם הממשלה תאשר תוספת תקציבית למערכת הביטחון, הדבר יחייב קיצוץ רוחבי בתקציבי כל משרדי הממשלה האחרים, כדי למנוע חריגה מיעדי תקציב המדינה. "הובלנו את המאבק בממשלה למתן את הגידול בתקציב הביטחון כדי לעבות את תקציב החינוך", אמרו באוצר, "מדובר בתרגילים הידועים של משרד הביטחון, וחבל שהכספים יבואו על חשבון משרדים אחרים".

שר הביטחון, אהוד ברק. ההצבעה נדחתה עד שהצדדים יצליחו לגשר על הפעריםצילום: עטא עוויסאת

מנגד טענו אנשי משרד הביטחון כי ההתייקרויות - שעליהן לא פיצה משרד האוצר - מחייבות מתווה חדש שלו קראו "ברודט ריאלי". כשאשכנזי נשאל איזה סכום יעשה אותו מאושר, הוא השיב: "6.2 מיליארד שקל".

הדיון נמשך כמעט שמונה שעות ולבסוף החליט יו"ר הוועדה ח"כ שאול מופז לדחות את ההצבעה בכמה ימים, עד שהצדדים יצליחו לגשר על הפערים. השבוע תאשר ועדת הכספים את כלל התקציב, ואם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד האוצר לא יגיעו להסכמות סביב תקציב משרד הביטחון - הם ייאלצו לאשר את התקציב הכללי בלעדיו. ככל הנראה, בימים הקרובים יתערב ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו בניסיון לגשר על הפערים.

חברי כנסת שנכחו בדיון מתחו ביקורת על התנהלות הדיונים: "זה מנוהל בחופזה, אנו לא מבינים באמת לאן הכספים ילכו, והפיקוח שלנו כמי שמאשרים את התקציב לוקה בחסר. אנו מקווים שעכשיו יביאו לנו עוד נתונים, כדי שנוכל להיות משהו רציני יותר מחותמת גומי".

יו"ר ועדת הכספים משה גפני סירב להתייחס, ואמר: "יש שומן שצריך לחתוך, לצד צרכים אמיתיים. אנו מנסים להגיע להסכמות".

ביולי האחרון אישרה הממשלה, בתמיכת שר הביטחון, את תקציב מערכת הביטחון עם מסגרת קשיחה. לפי הסיכום שאליו הגיעו משרדי האוצר והביטחון, בתיווכו של ראש הממשלה, תקציב הביטחון יגדל בשנתיים הקרובות ב־3.5 מיליארד שקל במקום ב־6.2 מיליארד שקל. מדובר בריסון תקציבי שאותו הוביל שטייניץ, ולפיו 2.7 מיליארד שקל שהתפנו היו אמורים לעבור לטובת חינוך ותחומים חברתיים. לפי מתווה זה, תקציב משרד הביטחון לשנת 2011 אמור לעמוד על 54.25 מיליארד שקל.

עם זאת, ראוי לציין שגם אם הכנסת לא תיענה כעת לבקשת משרד הביטחון - לא מדובר בסוף פסוק. לאורך השנה נוהג משרד הביטחון לדרוש תוספות תקציביות על חשבון הרזרבות הממשלתיות, או באמצעות קיצוצים רוחביים בתקציבם של שאר המשרדים. דרישות אלו לרוב נענות בוועדת הכספים, ולעתים הן גם לא מפורטות מעבר ל"צרכים ביטחוניים מיידיים, עקב איומים קונקרטיים". במהלך 2010, למשל, זכה משרד הביטחון לתוספות לתקציבו בסכום של 1.5 מיליארד שקל, מעבר לתקציב המקורי.