תרצו אשראי עם המשכנתה שלכם?
גם בבנק ישראל מודים: התחרות בין הבנקים עלולה לסכל את ניסיונו לצנן את שוק המשכנתאות
שבוע עבר מאז כניסתה לתוקף של ההוראה החדשה של בנק ישראל שהחמירה את דרישות הקצאת ההון מהבנקים על משכנתאות גבוהות בריבית משתנה, ודומה ששום דבר לא השתנה. הבנקים ממשיכים לחזר במרץ אחרי הלקוחות, ובועת המשכנתאות שמזינה את עליות מחירי הדירות ממשיכה להתנפח.
הוראת המשכנתאות החדשה אכן ממוקדת ומתוחכמת יותר מניסיונות ההתערבות הקודמים. ואולם, נראה שאפילו בבנק ישראל מבינים שהתחרות העזה על משכנתאות, "מוצר עוגן" שמצמיד את הלקוח לבנק למשך 20–30 שנה, כנראה יותר חזקה מהאפקטיביות של הרגולציה.
"הבנקים אינם חייבים 'לגלגל' את הגידול בעלויות על הלווים, ובהחלט ייתכן שהתחרות בשוק תגרום להם לספוג חלק מהעלות" - הדברים האלה נכתבו לאחר יישום ההוראה לא על ידי אנליסט או פרשן כלכלי אלא על ידי בנק ישראל עצמו. למעשה, בכך הצטרף בנק ישראל להערכות הנפוצות בבנקים, ולפיהן ההוראה החדשה "איננה דרמטית".
אחרי הירידה הטבעית בכמות המשכנתאות שהעמידו הבנקים בתקופת החגים של ספטמבר, האשראי לדיור חזר לזרום בקצב גבוה באוקטובר. השבוע יצא בנק הפועלים, שתחת המנכ"ל החדש ציון קינן החזיר את המיקוד לתחום המשכנתאות, במבצע פיתוי חדש: קחו משכנתה וקבלו עוד הלוואה של עד 30 אלף שקל. "אנו בבנק הפועלים מבינים כי ללקוחות הלוקחים משכנתה עולה לעתים הצורך באשראי נוסף", נכתב באתר האינטרנט של הבנק.
כרגע, על רקע בועת המשכנתאות, זה עניין של זמן עד שאחד הבנקים יציע ללקוחותיו לקחת עוד הלוואה כי "אצל לקוחות הלוקחים אשראי נוסף לאחר שלקחו משכנתה, עולה לעתים הצורך לקחת אשראי נוסף על הנוסף".
ה־OECD מבקר את נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך ידוע בטענה כי הורדת שיעורי המסים הישירים מייצרת תמריצים לעבודה, מעודדת צמיחה, ובכך מגדילה את הכנסות המדינה ממסים. המודל הכלכלי התיאורטי שמצדיק זאת נקרא "עקומת לאפר" (Laffer) על שם הכלכלן האמריקאי שהיה חלק מהצוות הכלכלי בממשלו של נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן. עקומת לאפר מראה כי מרף מסוים, הורדת המס מביאה להגדלת הכנסות המדינה ממסים.
זהו הרציונל העומד מאחורי התוכנית הרב־שנתית להפחתת המסים הישירים שלפיה ב־2016 יעמוד המס השולי המרבי על יחידים על 39% (לעומת 45% כיום) ומס החברות יעמוד על 18% (לעומת 25% כיום).
גם אם מקבלים את תקפותה של עקומת לאפר, הרי שהשאלה החשובה היא האם הפחתת שיעור המס בארץ תוביל בהכרח להגדלת ההכנסות ממסים. בדו"ח המחלקה הכלכלית של ה־OECD מותחים ביקורת בדיוק על החלטה זו של נתניהו: "ההשפעה השלילית המיידית של הפחתת שיעורי המס הישירים על הכנסות המדינה ממסים היא ודאית, בעוד שהעוצמה והעיתוי של ההשפעה החיובית על ההכנסות ועל הצמיחה הרבה פחות ודאיים. ההחלטה הישראלית על הפחתות המסים בזמן של אי־ודאות כלכלית קיצונית היתה מפתיעה".
