מאלפי כלבים וצ'יפס של מקדונלד'ס: הכל מותר במאבק על תמלוגי הגז
חיילים משוחררים, רוכשי דירות ירושלמים, ציטטות תנ"כיות ואפילו ניצולי השואה. מתנגדי העלאת תמלוגי הגז שהגישו חוות דעת לוועדת ששינסקי לא בחלו בדימויים יצירתיים במיוחד כדי להשפיע על הוועדה. הנה כמה דוגמאות נבחרות
לאחר דיון ציבורי ארוך ורווי יצרים, חשף שלשום האוצר את 42 חוות הדעת המלאות שהוגשו לוועדת ששינסקי, הבוחנת את מדיניות התמלוגים על תגליות הגז והנפט. רוב חוות הדעת הוגשו על ידי חברות הגז או נציגים מטעמן, ואחרות הוגשו על ידי ארגונים ירוקים או אנשים פרטיים. אולם לצד נימוקי הבעד והנגד - האם להעלות את התמלוגים או להשאיר את מדיניות המס על כנה - מעניין דווקא לגלות את הצד היצירתי של הכותבים.
לא כולם, מתברר, מסתפקים בדיווחים יבשים ואחוזים. מקריאת חוות הדעת עושה רושם שהמגישים, בעיקר אלו מטעם חברות הגז, יעשו הכל, כולל השוואות מרחיקות לכת, כדי לשכנע את הוועדה בצדקתם. חלקם מנצלים את הבמה כדי לשטוח את דעתם בנושאים שונים, כמו חינוך או פילוסופיה. "כלכליסט" מציג את עולם הדימויים החדש של מומחי הגז.
"פגיעה בתמלוגי הגז דומה לפגיעה בזכויות ניצולי השואה". נובל אנרג'י מכוונת רחוק
השותפה האמריקאית בקידוחי הגז ים טטיס, תמר ולווייתן, נובל אנרג'י, מתנגדת כצפוי להעלאת תמלוגי הגז. לטענתה מדובר, בין היתר, בהפקעת זכות קניינית שדורשת פיצוי. "הנזק שבפגיעה בקניינה של נובל עולה על התועלת שתצמח ממנה לאוצרות המדינה", נכתב בחוות הדעת שהגישו עורכי הדין של החברה.
כדי להבהיר את סוגיית הקניין ומדוע העלאת תמלוגים היא פגיעה בזכות הקניין, לא מהססת החברה להיעזר בדוגמה מתקופת השואה. "אין גישה זו, והיגיון המונח ביסודה, מוגבלת לפגיעה בזכויות קניין 'קלאסיות' דווקא. היא הוחלה, למשל, לעניין פגיעה בזכות לתגמולים של נכי רדיפות הנאצים החיים בישראל, שמנעה מהם לתבוע פיצויים מאת ממשלת גרמניה", נכתב.
"האמריקאים כבר הגנו על הצ'יפס של מקדונלד'ס". דני גילרמן מאיר את יחסי ישראל־ארה"ב
יו"ר קרן מרקסטון דני גילרמן נעזר בעברו כשגריר ישראל באו"ם כדי להסביר מדוע העלאת תמלוגי הגז יכולה להזיק ליחסי החוץ של ישראל. לדבריו, הממשל האמריקאי עוקב באופן מתמיד אחר היחס שמקבלות חברות אמריקאיות ברחבי העולם, ואף גילה בעבר נחישות רבה בהגנה על אינטרסים שלהן. "בעת כהונתי כנשיא איגוד לשכות המסחר בישראל הייתי עד להתערבות אקטיבית של הממשל האמריקאי בכמה מקרים שבהם נשקפה סכנה או אפילו עולה אפשרות לפגיעה באינטרסים כלכליים של חברות", כותב גילרמן, ומצרף דוגמה: "זכורה ההתערבות האמריקאית בנושא תפוחי האדמה (הצ'יפס) של מקדונלד'ס, כאשר חברי קונגרס ואישי ממשל התערבו כדי למנוע פגיעה באספקת תפוחי האדמה שבהם השתמשה מק'דונלדס, על ידי העדפה של תפוחי אדמה ישראליים". המסר ברור: אם חברי הקונגרס נזעקו בגלל צ'יפס, אין ספק שהגז יגרום להם להזדעק עוד יותר.
רם כספיצילום: אוראל כהן"היעלה על הדעת לשנות תנאים לחיילים משוחררים?" עו"ד רם כספי ממחיש הסכמים מהם
חוות דעת נוספת המשתמשת בהשוואות יצירתיות היא זו של עו"ד רם כספי, מטעם קבוצת דלק. כספי מנמק, בין היתר, מדוע הסכם רישיון לחיפושי נפט וגז טבעי דומה בעצם לכל הסכם רישיון מסחרי אחר, ולדבריו, לא יעלה על הדעת שינוי חד־צדדי של הרישיון. לצורך המחשת הנקודה משווה כספי בין הגז והתמלוגים לחיילים משוחררים. "נניח לצורך הדיון שקיים חוק שלפיו חיילים משוחררים זכאים ללימודים אקדמיים על חשבון המדינה. היעלה על הדעת שתוך תקופת הלימודים של החייל המשוחרר ישונה החוק ותושת עליו חובת תשלום?", תוהה כספי.
"תשתיות המחקר וההוראה חשובות כמו תשתיות אחרות". פרופ' יוסי בן ארצי מלין על מצב החינוך
גם התומכים בהעלאת התמלוגים לא חסכו מהוועדה הצעות יצירתיות. פרופ' יוסי בן־ארצי, המכהן בשש השנים האחרונות כרקטור באוניברסיטת חיפה, מקדיש את רוב חוות הדעת לסקירת מצבה העגום של האקדמיה, כולל התייחסויות לוועדת שוחט והתוכנית החדשה שהוצגה על ידי המועצה להשכלה גבוהה והאוצר לפני כשבועיים. כשבן ארצי נזכר לעסוק בתמלוגים, הוא בעיקר מפרט את השימוש שיש לעשות בהם. לדבריו, מציאת הגז קשורה בלימודי הגיאולוגיה, הגיאו־פיזיקה והים וסודותיו, ולכן יש לנתב חצי מיליארד דולר מהתמלוגים לטובת מחקר אקדמי. "המנוע האמיתי לצמיחתה של מדינת ישראל מושפע מההישגים האקדמיים של חוקריה", הוא טוען, "המדינה חייבת להיות אחראית על העמדת תשתיות מחקר והוראה לא פחות מתשתיות דרכים, מתחנות צבא ומבתי ספר - ודומה המצב כיום לזה שישלחו את הרמטכ"ל לגייס כספים להקמת 'עיר הבה"דים".
"הגיע הזמן ל'שבע שנים שמנות'". פרופ' מיגל דויטש נעזר במקורות
פרופ' מיגל דויטש, שהגיש את חוות הדעת שלו מטעם קבוצת דלק, נסחף לעולם הדימויים של התנ"ך. פרופ' דויטש סבור כי קידוחי הגז נטלו סיכונים מובהקים בשלב הקידוחים ולכן מגיע להם ליהנות גם מפירות ההצלחה. "ככל שאנו מצויים בתגלית או בסמוך לכך, המשמעות היא כי הפרויקט 'חצה את הים הגועש' וגבר על גלי הסיכון הגבוהים. לאחר 'שבע השנים הרזות' נולדה ציפייה חזקה להצלחה - ל'שבע שנים שמנות'. זהו השלב שבו סוף סוף היזם הגיע לפאתי 'הארץ המובטחת'", כותב פרופ' דויטש.
"בית המשפט התחשב ברוכשי הדירות בירושלים". נובל אנרג'י מסתמכת על פסקי דין
נובל אנרג'י לא מסתפקת בניצולי השואה, אלא גם רותמת לעזרתה את רוכשי הדירות בירושלים. תחת הסעיף "הטיעון המשפטי - הדין בישראל" מצטטת נובל פסק דין של בית המשפט העליון, העוסק ברשות הציבורית שאמורה לשמש כנאמן הציבור. הדוגמה שאותה נובל בוחרת לצטט היא מקרה שבו הכנסת חוקקה חוק שהעניק הטבה לרוכשי דירות בירושלים, אולם שישה שבועות לאחר כניסתו לתוקף חוקקה חוק נוסף שהשעה את ההטבה. בית המשפט קבע כי חלק מהרוכשים הסתמכו על החוק המיטיב ולכן לא ניתן להשעות את ההטבה לגביהם. מכאן, לדעת נובל, דין רוכשי הדירות הוא כדין יזמי הגז: "די בהסתמכותה של נובל על האמירות והמצגים הברורים שהוצגו לה כדי שלא לאפשר למדינה לשנות באופן רטרואקטיבי את התנאים הפיסקאליים החלים על זכויות הפרט".
יצחק תשובהצילום: בלומברג
"מדיניות תמלוגים צריכה להיות דומה לחינוך כלבים". קבוצת דלק שואבת דימויים פילוסופיים
חוות הדעת של קבוצת דלק, שנכתבה על ידי משרד עורכי הדין גורניצקי, נעזרת גם היא בתנ"ך: האמרה "צדק, צדק תרדוף" מתנוססת בכותרת חוות הדעת תוך כדי שימוש בפונט תנ"כי ובניקוד. כדי להשלים את הדיון הפילוסופי הנוגע לצדק, מצוטטים דבריו של הפילוסוף ג'רמי בנת'הם, אבי התורה התועלתנית, בדבר הבעיה שבחקיקה רטרואקטיבית. "כאשר הכלב שלך עושה משהו פסול, אתה מחכה עד שיעשה זאת, ואז אתה מעניש אותו במכות. זו הדרך לקבוע את החוקים עבור הכלב שלך".
"גם לרשות השידור מותר לגבות רטרואקטיבית". פרופ' ברק מדינה משווה בין גז לטלוויזיה
עוד חוות דעת שנעזרת בדוגמאות משפטיות היא זו של פרופ' ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. אולם בניגוד לנובל אנרג'י, מדינה משתמשת בפסקי דין כדי להסביר מדוע יש להעלות את התמלוגים.
מדינה לא מסתפק בניסוחים משפטיים מפותלים, אלא נעזר בדוגמה מוכרת היטב של אזרח שנאבק ברשות השידור. לדבריו, רשות השידור רשאית לגבות אגרה באופן רטרואקטיבי משום שהאגרה נועדה לספק מקור הכנסה למדינה. "הכנסת רשאית להחיל למפרע חובת תשלום מס, אגרת רשות השידור בשיעור מוגדל באותו מקרה, כך שכל מי שהחזיק ברשותו מכשיר טלוויזיה בלפחות אחת משלוש השנים הקודמות למועד חקיקת החוק, חויב בתשלום המס", כותב מדינה ומוסיף: "השופט קבע כי חקיקה רטרואקטיבית, כשלעצמה, אינה נוגדת את ערכיה של מדינת ישראל".
"למה רק שלושה שבועות ולמה אין נשים וערבים?" ארגוני חברה וסביבה מלינים על הרכב הוועדה
חלק מחוות הדעת העדיפו למתוח ביקורת נגד ועדת ששינסקי עצמה. כך למשל, ארגוני החברה האזרחית, המאגדת כ־20 ארגוני חברה וסביבה ובראשם שתי"ל (הקרן הביצועית של הקרן החדשה), כתבו תחת הסעיף "ועדה מייצגת ומאוזנת" כי שלושה שבועות אינם זמן מספיק להגשת חוות דעת מקצועית. כמו כן הוסיפו כי חשוב היה שהרכב הוועדה יכלול נשים, נציגי המגזר הערבי ונציגות ארגוני סביבה וחברה. "הניסיון מלמד כי להרכב ועדות השפעה ניכרת על החלטותיהן", הם מסכמים.
