המירוץ לצמרת של ציון קינן ואלי יונס

חמשת הבנקים הגדולים מסכמים את הרבעון השני של 2010 עם רווח נקי מצרפי של 1.62 מיליארד שקל - עלייה של כ־7% לעומת הרווח הנקי המצרפי שהציגו ברבעון השני ב־2009.

גם ברבעון השני, הדו"ח הראשון שעליו חתום יו"ר הדירקטוריון החדש דוד ברודט, המשיך בנק לאומי להוביל את המערכת הבנקאית עם הרווח הנקי הגבוה ביותר - 660 מיליון שקל, ש־27% ממנו נובעים ממכירת אחזקות הבנק בחברת האנרגיה פז. מדובר ברווח הנקי הגבוה ביותר שהציג לאומי מאז הרבעון השני של 2008.

עם זאת, מי שיכול לחייך בסיומו של הרבעון הוא דווקא המתחרה הגדול של לאומי, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן: לראשונה מאז הרבעון הרביעי של 2008, בנק הפועלים מציג רווח נקי מפעולות רגילות גבוה יותר מזה של לאומי.

ההישג של בנק הפועלים מתעצם אם מביאים בחשבון שני סעיפים שבהם גילה נחיתות ברבעון השני בהשוואה לבנק לאומי. בנק הפועלים הושפע ברבעון השני באופן חריף הרבה יותר מלאומי מהטיפול החשבונאי במכשירים נגזרים: סעיף זה גרע מהכנסות המימון של הפועלים 295 מיליון שקל, לעומת 96 מיליון שקל בלאומי. גם ההפרשות לחובות מסופקים של בנק הפועלים היו גבוהות יותר מאלה של לאומי בכ־140 מיליון שקל, כך שאף אחד לא יופתע אם בדו"חות הרבעון השלישי שיפורסמו בסוף נובמבר יציג בנק הפועלים רווח נקי גבוה יותר מזה של לאומי.

בנקאי נוסף שיכול לסמן "וי" ליד תוצאות הרבעון השני הוא מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס. למרות הפרשה גבוהה לחובות מסופקים, סיים מזרחי טפחות את הרבעון השני עם הרווח השלישי בגודלו במערכת הבנקאית (201 מיליון שקל) ועם התשואה להון הגבוהה ביותר (12.3%). יונס ממשיך להציג הישגים בתחרות מול דיסקונט, שנחשב לבנק השלישי בגודלו: זהו הרבעון השני ברציפות שבו מזרחי טפחות מסיים ברווח נקי הגבוה מזה של דיסקונט. גם שווי השוק של מניית מזרחי טפחות גבוה מזה של מניית דיסקונט.

לקינן וליונס יש יתרון יחסי על פני מתחריהם: ועדי עובדים נוחים, שמאפשרים להם לשלוט ברמת ההוצאות של הבנק. כך, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות דיווחו ברבעון השני על עלייה של 4% ו־3% בהוצאות השכר בהתאמה. בנק לאומי, לעומת זאת, דיווח על עלייה של 33% בהוצאות השכר והבנק הבינלאומי דיווח על עלייה של 20%. גם בדיסקונט המצב לא ממש מעודד: הבנק ממשיך לדווח על יחס היעילות (הוצאות ביחס לסך ההכנסות) הגרוע ביותר במערכת הבנקאית - 78.6%.

סכסוכי העבודה בבנק דיסקונט ובבנק הבינלאומי המחישו עד כמה קשה לבצע שינויים ביחסי העבודה הקשיחים במערכת הבנקאית. מנכ"ל בנק דיסקונט המיועד, ראובן שפיגל, ייחשב לקוסם אמיתי אם יצליח היכן שהמנכ"ל הפורש גיורא עופר נכשל: לבצע התייעלות שתטפל במבנה ההוצאות של הבנק.

על רקע הקושי להתמודד עם הוצאות השכר ההולכות וגדלות, אין פלא שבבנק לאומי נצמדים לאסטרטגיית ההשקעות הריאליות. האחזקות הפיננסיות של לאומי בחברות מובילות כמו החברה לישראל, מגדל, פרטנר ובעתיד הקרוב אולי גם תנובה, מוכיחות את עצמן שוב ושוב. בחברות אלה, בניגוד למצב בלאומי, שכר העובדים לא עולה באופן אוטומטי ב־5% מדי שנה.