ניתוח "כלכליסט": אחרי ייצוב הבנק, ציון קינן יוצא למבחן האמיתי

בדיוק לפני שנה, ב־10 באוגוסט 2009, התכנסו הדירקטורים של בנק הפועלים כדי לבחור מנכ"ל חדש לבנק. זה היה הדיון השני בתוך ארבעה חודשים שבו התקיימה הצבעה בעניין. ארבעה חודשים לפני כן התכנס הדירקטוריון כדי לדון בהחלפת המנכ"ל צבי זיו. שמו של המחליף בשני המקרים היה זהה: ציון קינן.

בין שתי הישיבות הללו התחולל הקרב בין נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו לבין בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון. בסיום המאבק הודח יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר על פי דרישת פישר וחזקיהו, והוחלף ביאיר סרוסי. קינן נחת בכיסא המנכ"ל של בנק חבוט ומוכה, לא לפני שהוקמה ועדת איתור בהתאם להנחיית בנק ישראל.

עם זאת, הסיטואציה שבה נכנס קינן לתפקיד לא היתה רעה מבחינתו: בעקבות המשבר ירדו הציפיות להציג תשואות להון גבוהות; הבנק נהנה בשנה האחרונה מתקופה יקרה של שקט, פרט לכמה שבועות שבהם עלו לסדר היום חקירותיו של דנקנר והסדר החוב עם איש העסקים לב לבייב; וגם היחסים עם בנק ישראל היו חייבים להשתקם, כך או כך, בעקבות המשבר החריף שאליו נקלעו ב־2009 - משבר שפגע גם בתדמיתו של הבנק המרכזי. ועדיין, העובדה שבחודשים האחרונים חזקיהו מחמיא למנהלי בנק הפועלים ומשבח את שמרנותו אינה טריוויאלית.

קינן, שהיה מקורב מאוד ליו"ר הקודם דנקנר, השכיל לבנות יחסי עבודה טובים עם היו"ר החדש סרוסי. "כל אחד מהם מכבד את הטריטוריה של השני תוך הקפדה על ממשל תאגידי תקין. סרוסי עוסק באסטרטגיה, בענייני תגמול ובעבודה מול הרגולטור, ולא מתערב לקינן בניהול השוטף של הבנק", אומר ל"כלכליסט" גורם בבנק הפועלים.

מחצית מההנהלה התחלפה

בשנתו הראשונה התמקד קינן במגזר משקי בית והמשכנתאות, שינה את פני ההנהלה, הציג שיפור בשורת הרווח וטיפל גם בצד ההוצאות באמצעות חתימת הסכם שכר עם ועד העובדים, שבתחילת 2009 נקלע למשבר עם המנכ"ל הקודם. עם זאת, קינן עדיין נוהג בזהירות, וטרם נקט מהלך מהפכני שטומן בחובו סיכון ממשי.

לא פחות משבעה מינויים חדשים ביצע קינן בהנהלת הבנק, ובקרוב יוכרז מינוי נוסף, לאחר שייבחר מחליף למנהל חטיבת ה־IT דוד לוזון, שהודיע השבוע על פרישה. קינן נותן חופש פעולה למנהלים שלו, אבל יש נושאים שבהם הוא מעורב יותר, דוגמת קמעונאות ומשאבי אנוש.

בספטמבר שעבר מונתה לילך אשר־טופילסקי לראש החטיבה הקמעונאית במקום אורי פז, שהיה מקורב למנכ"ל הקודם צבי זיו והחליט לעזוב. קינן ואשר־טופילסקי הובילו את המיקוד המחודש של הפועלים בתחום הקמעונאות: הבנק השיק כמה תוכניות שנועדו לחזק את מעמדו בקרב משקי הבית, ובראשן קמפיין "דן חסכן". במקרה אחר הוכיח קינן את היכולת הפוליטית הלא מבוטלת שלו, לאחר שהכריז על "תוכנית התנדבותית" לקיזוז ריבית האוברדראפט בשיתוף ועדת הכלכלה של הכנסת ובתמיכת חזקיהו.

במקביל, לאחר שנתיים שבהן לא ביצע בנק הפועלים מהלכים משמעותיים בתחום המשכנתאות, שינה קינן את הגישה. בנק הפועלים נאבק כיום על כל לקוח שרוצה לקחת משכנתה. חלק מהמתחרים אומרים כי עקב כך, במקרים מסוימים מוכנים בבנק הפועלים להעמיד משכנתאות אפילו במחירי הפסד. "האגרסיביות של הפועלים מורידה עוד יותר את מרווחי הריבית בשוק המשכנתאות, שנמוכים גם כך", אומרים במערכת הבנקאית.

בתור מחליפו של קינן כראש החטיבה העסקית גויס לבנק הפועלים שמעון גל, שכיהן עד ספטמבר 2009 בתפקיד המקביל במזרחי טפחות. גל, סוג של בולדוזר, התאים מאוד לטקטיקה של קינן בתחום האשראי העסקי, שלדברי גורמים במערכת הבנקאית מסתכמת ב"קדימה, הסתער!". 

החל באוגוסט 2009 התרחשה סדרת עסקאות רכישה של אמצעי שליטה במשק. במימון העסקה הראשונה, שבה רכש אילן בן־דב את השליטה בפרטנר, זכה בנק לאומי. אבל על העסקה הבאה - רכישת בזק על ידי שאול אלוביץ' - קינן לא התכוון לוותר.

בסוף השבוע של 23–24 באוקטובר, שבו הואץ המהלך של אלוביץ', עבדו בבנק הפועלים מסביב לשעון כדי להבטיח את מימון העסקה. בסופו של דבר עמד בנק הפועלים בראשות קונסורציום של בנקים שהעמיד לאלוביץ' הלוואה של 3.9 מיליארד שקל בריבית צמודה של 2.5% בלבד. "זה היה אחד אחד הסימנים הראשונים לאגרסיביות שבה מתנהלים קינן וגל במרדף אחרי עסקאות חדשות. בפועלים חתכו ריביות בלי חשבון כדי להשיג לקוחות גם במקרים אחרים", אומר ל"כלכליסט" גורם בנקאי.

החטיבה העסקית בבנק הפועלים בנויה משני אגפים מרכזיים: האגף העסקי, שמטפל בחברות הגדולות במשק; והאגף המסחרי, שמטפל בחברות בינוניות. באופן מסורתי, בנק הפועלים מוביל באשראי העסקי ובנק לאומי מוביל באשראי המסחרי, שמתח הרווחים בו גבוה יותר. קינן הציב מטרה לגדול בתחום המסחרי, ולצורך כך הוקמו סניפים עסקיים ייעודיים: עד סוף 2011 יעמוד מספרם על כ־25.

מהלך נוסף של קינן הוא "טיוב" תיק האשראי. בארבעת הרבעונים האחרונים ביצע בנק הפועלים הפרשות לחובות מסופקים בהיקף של 2 מיליארד שקל, לעומת הפרשות של 1.3 מיליארד שקל בלבד שביצע לאומי. אף שקיים סוג של קונצנזוס בשוק שלפיו תיק האשראי של לאומי איכותי יותר, ההערכה היא כי קינן ביצע ברבעונים האחרונים "ניקוי אורוות": סכומים גדולים הופרשו כדי לנקות את תיק האשראי לקראת 2010.

לצאת מטראומת ה־MBS

מה יהיו המטרות המרכזיות של קינן בשנתו השנייה בתפקיד המנכ"ל? בפני המערכת הבנקאית כולה עומד אתגר מורכב של מציאת מקורות הכנסה חדשים. בפני בנק הפועלים נראה שעומדים שלושה נושאים מרכזיים: שדרוג תיק הנוסטרו (השקעות הבנק בניירות ערך עבור עצמו), שליטה על רמת ההוצאות וביצוע מהלכים בזירה הבינלאומית.

במרץ הודיע הפועלים על אחד המינויים המסקרנים במערכת הבנקאית לאחרונה: ענת לוין, מנהלת ההשקעות המוערכת של מגדל, חצתה את הקווים ועברה לנהל בבנק הפועלים את חטיבת ה־Global Treasury, שאחראית גם על ניהול תיק הנוסטרו. הבאתה של לוין ויצירת מבנה ארגוני חדש בחטיבה שלה, שבמסגרתו תוקם יחידת ניהול נוסטרו, אמורות לסייע להוציא את הבנק מ"טראומת ה־MBS" שאליה נקלע בשנת 2008. במאי אותה שנה מכר הבנק את תיק האג"ח מגובות המשכנתאות (MBS) שלו בהפסד של 870 מיליון דולר, ובעקבות כך הציג בשנת 2008 הפסד של 895 מיליון שקל. תיק ניירות הערך של הפועלים, שבסוף 2007 עמד על 48.5 מיליארד שקל, התכווץ מאוד וכיום הוא מסתכם ב־26.5 מיליארד שקל בלבד - כמחצית מהיקף התיק של לאומי. 71% מהתיק של הפועלים מושקע כיום באג"ח ממשלתיות: תמהיל שמרני ביותר, שיצטרך להשתנות.

לפני כחודשיים רכש בנק הפועלים 2% ממניות קבוצת עזריאלי, ובשנה הקרובה יתברר אם זהו אירוע חד־פעמי או אימוץ מדיניות השקעות ריאליות, בדומה לאסטרטגיה שלאומי מנהל מאז שנות התשעים. בקרוב ייפתחו בבנק הפועלים דיוני העבודה לקראת שנת 2011, ונושא ההשקעות הריאליות, שלוין מרכזת, יעלה לדיון.