אמונה עיוורת בהפחתות מסים

בשבוע שעבר הציג שר האוצר את מדיניות המיסוי במסגרת תקציב המדינה לשנים 2011-2012. מדובר בהמשך של מדיניות מיסוי בלתי-שוויונית. שטייניץ רוצה למלא את קופת המדינה: על מנת לעמוד ביעד הגירעון של 3%, יהיה צורך בשנת 2011 בהטלת מסים בסך 5.4 מיליארד שקל.

סכום זה יגויס מאזרחי ישראל על ידי העלאת המסים העקיפים – בלו על הדלק, מס על סיגריות ומס על אלכוהול, ודחיית הפחתת המע"מ עליה הוכרז זה מכבר. המסים העקיפים הם רגרסיביים מאחר שהם מטילים על כולם - עשירים כעניים - תשלום זהה. מנגד, הממשלה דבקה בהמשך הפחתת המסים הישירים ובראשם מס ההכנסה. מסים ישירים הם פרוגרסיביים והמשך הפחתתם יטיב עם בעלי ההכנסות הגבוהות.

בהשוואה למדינות ארגון ה-OECD, אליו הצטרפה ישראל לאחרונה, מדיניות המיסוי של הממשלה היא מהבלתי-שוויוניות ביותר.ב-2007: ישראל היתה במקום השלישי (מתוך 31) בשיעור הכנסות המדינה ממסים עקיפים ובמקום ה-24 בהכנסות ממסים ישירים.

בתמהיל הנוכחי אותו מציע שר האוצר, על פיו מעלים את המסים העקיפים ומפחיתים מהמסים הישירים, נוצר מצב שבו העשירונים התחתונים אינם נהנים מתוספות לשכרם בעקבות הפחתות המסים הישירים, אולם הם יישאו במלוא הנטל בתשלום המסים העקיפים.

הטיעון העומד בבסיס ההפחתה במסים הישירים בכלל ובמס הכנסה בפרט הוא שזו תביא להגדלת ההכנסה הפנויה ומכאן להגדלת הצריכה, שבתורה מביאה לגידול בצמיחה. אולם מהפחתת המסים הישירים ירוויח רק מיעוט קטן ביותר, בעוד ש-7 העשירונים הנמוכים, המשתכרים שכר של כ-8 אלף שקל ומטה, כלל לא ייהנו ממנה.

במבט מגדרי, מספרן של הנשים שירוויחו בפועל מהפחתת המסים בשנים הקרובות קטן בהרבה ממספרם של הגברים. למעשה, 80% מהנשים השכירות לא יראו שקל מההפחתה במס הכנסה. בחינת ההרכב המגדרי של עשירוני ההכנסות מראה שככל שעולים בסולם ההכנסות, עולה מספרם של הגברים בעשירון ויורד מספרן של הנשים, ולהיפך. כך למשל, בעוד שבעשירון השני (משכר ברוטו של כ-2,750 שקל בחודש) שיעורן של הנשים מגיע ל-69%, בעשירון העשירי (משכר ברוטו של כ-24 אלף שקל בחודש) הן מהוות רק כ-20% מכלל השכירים.

התמורות הכלכליות האחרונות לימדו את הכלכלנים הבכירים שלפעמים צריך להרפות מהרגלים, שלא לומר ‒ להיגמל ממש. אחד ההרגלים המדוברים הינו האמונה העיוורת במדיניות של הפחתות המסים הישירים. הטענה הרווחת בעניין זה היא שעידוד שגשוגם של העשירונים העליונים תגדיל את הצמיחה ואילו זו תחלחל כלפי מטה ותיטיב בסופו של דבר עם כולם. אלא שלמעשה טענה שחוקה זו לא הוכיחה את עצמה.

מנגד, הניסיון בעולם מראה שהשקעה בקידום שוויון בין נשים וגברים ושיפור מצבן של נשים בשוק העבודה, הם צעדים שמעודדים צמיחה כלכלית. נקיטת צעדים כאלה, תשיג אם כך שתי מטרות: צמיחה כלכלית וחברה שוויונית יותר.

הכותבת היא חוקרת ורכזת פורום נשים לתקציב הוגן