הסיפורים מאחורי חוק ההסדרים: האוצר רוצה שליטה מלאה בקרנות הפנסיה הוותיקות

האוצר רוצה להעביר לידיו את השליטה המלאה בקרנות הפנסיה הוותיקות, כך עולה מהצעת תקציב המדינה שתוגש בשבוע הבא לאישור הממשלה. לפי ההצעה, הסמכות לקבוע שינויים בזכויותיהם הכספיות בגובה הפנסיה של 220 אלף הגמלאים תינתן באופן בלעדי לאגף שוק ההון במשרד, ללא צורך באישור ועדת העבודה של הכנסת, כפי שקובע המצב החוקי היום.

באופן זה האוצר יוכל לשנות את תקנון הקרנות שלפיו נקבעות זכויות העמיתים לפי ראות עיניו. כך, במקרה של גירעון אקטוארי (מצב שבו ההתחייבויות העתידיות של הקרנות יהיו גדולות מגובה הנכסים העתידיים) האוצר יוכל להחליט על הורדת זכויות ללא צורך לעבור את אישור הכנסת.

חיים כץצילום: אביגיל עוזי

באוצר מודעים לכך שאישור כזה לא יינתן ללא דרישה מקבילה של חברי הכנסת, שהגירעון יכוסה לפחות בחלקו גם מתקציב המדינה. הצעה זו של האוצר צפויה לעורר התנגדות עזה בקרב חברי הכנסת של הוועדה, ובמיוחד של היו"ר ח"כ חיים כץ (ליכוד).

בשנת 2003 הולאמו שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות (מבטחים, מקפת, קג"מ, בניין, הדסה, חקלאים, אגד ונתיב), והמדינה התחייבה להעביר להן כ־80 מיליארד שקל (במחירי ינואר 2003) לכיסוי הגירעונות שלהן.

מאז הגיש האוצר מספר תיקונים בתקנון הקרנות לוועדת הכספים (שהנושא היה בסמכותה עד שעבר לוועדת העבודה). בחלק מהפעמים, כמו בניסיון להשוות את תנאי האלמנים לתנאי האלמנות, התנגדו הח"כים לצעדי האוצר.

בהצעה כותבים אנשי אגף שוק ההון באוצר כי גם קרנות הפנסיה וקופות הגמל הפרטיות צריכות את אישור האגף לשינוי בתקנון, ללא צורך בהסכמת הכנסת. עם זאת, אנשי האוצר אינם מציינים כי בגופים הפרטיים קיימים דירקטורים חיצוניים המייצגים את הציבור וכי המדינה לא הזרימה כספים לקרנות אלו.

ח"כ כץ אמר ל"כלכליסט": "לא ניתן לאוצר לשדוד את הקופה של העמיתים והגמלאים. נפעל בכל כלי פרלמנטרי כדי למנוע את הגזירה". עוד אמרו אתמול בכנסת כי הצעת האוצר מהווה פגיעה בדמוקרטיה ובדיון הציבורי בנושאים מהותיים.

נציגויות בחו"ל: יפסידו הטבות בהיקף של 36 אלף דולר בשנה

תנאי ההעסקה של דיפלומטים בחוץ לארץ שאינם עובדי משרד החוץ ייפגעו - כך קובעת הצעת התקציב של משרד האוצר לשנים 2011–2012. לפי ההצעה, רק ראש נציגות שהנו עובד משרד החוץ יזכה לתנאים משופרים.

כיום מכהנים בחלק מהנציגויות של משרד החוץ במדינות זרות כמה שליחים שזוכים לתנאי ראש נציגות - תנאים מופלגים ומפנקים. ל"כלכליסט" נודע כי מדובר בשורה ארוכה של הטבות: רכב ונהג, דירת שרד, עוזרת בית, תוספת לקצובה שיכולה להגיע ל־3,000 דולר בחודש (שאמורה לשמש גם לאירוח ופגישות), עובדים במשק הבית ועוד. התנאים משתנים ממדינה למדינה.

הקיצוץ מוצע ביוזמת הממונה על השכר במשרד האוצר אילן לוין. מבדיקה שערכה ועדה שמינה, עלה כי ב־32 מתוך 96 הנציגויות הקיימות, מכהנים שליחים של המשרדים השונים שזוכים לתנאים המשודרגים של ראשי נציגות. מדובר בשליחים של משרדי הביטחון, ביטחון הפנים, התיירות, התמ"ת, ושליחי משרד האוצר עצמו. בחלק מהנציגויות נמצא כי לא פחות מחמישה עובדים באותה נציגות זוכים בתנאים אלה.

במשרד האוצר מעוניינים לבטל את ההטבות שמחלקים המשרדים כדי לחסוך כספים בתקציב הבא. הדרך שנבחרה היא להגדיר "ראש נציגות" בודד בכל שלוחה שכזאת, ולהעניק לו, ולו בלבד, את התנאים הללו. היחידים שלא ייפגעו מההחלטה הם עובדי משרד החוץ. האוצר קיבע את מעמד השליח הבכיר של משרד החוץ - השגריר, הקונסול וראש משרד האינטרסים - כראש הנציגות.

כמה נציגים אינם נכללים בהחלטה, כדי להמשיך ולהעניק להם את התנאים המיטביים גם אם מכהן כבר שגריר באותה נציגות שבה הם משרתים. כך, שגריר ישראל לארגון האו"ם, הקונסול הכללי בניו יורק, שגריר ישראל לאיחוד האירופי ונציג ישראל בוועדה לאנרגיה אטומית בווינה ימשיכו לזכות בתנאי ראש נציגות גם אם הם כפופים כבר לראש נציגות אחר. כך, רק נציגים של שאר משרדי הממשלה ייפגעו מההחלטה, בעוד נציגי משרד החוץ ימשיכו ליהנות מהתנאים הקיימים.

במשרד החוץ בוחנים את היוזמה והיא תעלה בדיונים בשבועות הקרובים מול משרד האוצר, במסגרת המשא ומתן על התקציב הממשלתי. באוצר סבורים שהמהלך יחסוך לקופת המדינה כ־11 מיליון שקל.

עם זאת, עיקר ההתנגדות עשויה להגיע מצד משרד הביטחון, שרבים משליחיו זוכים לתנאים אלה. בהחלטת משרד האוצר נכתב כי "רוב רובם של נציגי המדינה בחו"ל אינם זקוקים בהכרח להטבה בשכר ובתנאי העבודה, כדי למלא את תפקידם כנדרש". 

OECD: הממשלה תשלם את דמי החבר במועדון היוקרתי

ההצטרפות המתוקשרת של ישראל כחברה מלאה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) עולה גם כסף, ועכשיו דורש האוצר מכל משרדי הממשלה המעורבים בתהליך, כולל הוא עצמו, לשלם את החשבון.

דמי החבר של מדינת ישראל בארגון היוקרתי מסתכמים ב־18 מיליון שקל בשנה. בהצעת התקציב החדשה מעוניין האוצר כי סכום זה יתחלק באופן שווה בין ששת משרדי הממשלה החברים בוועדת ההיגוי המקצועית להצטרפות ישראל לארגון: האוצר, החוץ, ראש הממשלה, התמ"ת, המשפטים והחינוך. משמעות ההצעה היא שהחל בשנת התקציב 2011 ואילך יקוצץ מדי שנה סכום של 3 מיליון שקל מבסיס התקציב של כל אחד ממשרדים אלה. כלומר, חברות ישראל ב־OECD תבוא על חשבון חלק מהפעילויות של ששת המשרדים האלה.

הממשלה גם תתבקש להורות למנכ"לי המשרדים השונים לתקצב מדי שנה בתקציבם השוטף עלויות כספיות נוספות הכרוכות בהשתתפות ישראל בפעילויות הארגון. בין השאר מדובר בשליחת נציגי קבע ונציגים זמניים למוסדות ה־OECD, מימון השתתפות בוועדות הארגון ונסיעות שונות. פעילות שניתן לייחס למשרד מסוים תמומן מתקציב אותו משרד. במקרים שבהם לא יימצא משרד רלבנטי לפעילות מסוימת, תתחלק עלותה הכספית באופן שווה בין ששת המשרדים.

את מרבית העלות הכספית של תהליך ההצטרפות הממושך ל־OECD, שנמשך קרוב ל־15 שנה, מימן עד עכשיו משרד האוצר מתקציבו. כך, למשל, מימן האוצר את הסקרים הנדרשים שבוצעו על ידי הלמ"ס וגם שילם את דמי ההצטרפות לארגון.

בדברי ההסבר להצעה מזכיר האוצר כי להצטרפות ישראל לארגון היוקרתי יש גם משמעות כלכלית ובינלאומית גדולה. החברות בארגון מעניקה לכלכלה הישראלית ולמדיניות התקציבית של הממשלה תעודת כבוד, ויש לה גם השלכות מעשיות: היא עשויה לתמוך בהגדלת ההשקעות הזרות בישראל, להקל על הממשלה ללוות כספים בשוקי ההון הבינלאומיים ולסייע לחברות ישראליות הפועלות בחו"ל.

אלי ישיצילום: ליאור מזרחי

מענקי שר הפנים: חצי מיליון לתל אביב, רבע מיליון לשוהם

בהצעת התקציב לשנים 2011–2012 מבצע המשרד קיצוץ חד בתקציב משרד הפנים, ומפחית כ־10 מיליון שקל מבסיס התקציב המיוחד שהשר יכול לחלק לרשויות המקומיות לפי שיקול דעתו. מדובר במעין "קופה קטנה" לצרכים דחופים, שבה יכול השר להשתמש בגמישות. בשנת 2007, למשל, נתן שר הפנים אלי ישי לשוהם כ־250 אלף שקל, לתל אביב כחצי מיליון שקל, לשלומי כמיליון שקל ולקריית ים כ־1.15 מיליון שקל. נוהל החלוקה נקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ובהתאם לו השר קובע אילו רשויות יכולות לזכות ב"מענקי שר" לפי הצרכים המיוחדים שהחליט עליהם בשיתוף הפקידות במשרד הפנים.

היקף התקציב המדובר ב־2010 הוא כ־50 מיליון שקל, והקיצוץ המוצע מסתכם ב־20% ממנו. במשרד הפנים מתכוונים להילחם בהחלטה של האוצר. השר ישי אמור לקיים פגישה בנושא עם שר האוצר יובל שטייניץ בשבועות הקרובים. במשרד הפנים אומרים כי לשר יהיה קשה לקבל מהלך כזה, משום שההשלכה הישירה שלו, לדבריהם, היא פגיעה באזרחים. "ברגע שהשר מעניק כסף לרשות שמצויה במצב בעייתי, הוא מיישר לה את הגב ובכך מונע הכבדה על האזרח עצמו", אמרו במשרד.

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "צוות של מרכז השלטון המקומי נפגש עם צוותי האוצר. בפגישות הבענו את עמדתנו שלפיה על האוצר לעמוד בהתחייבויותיו התקציביות כלפי השלטון המקומי בעניין תקציבי החובה הממשלתיים, ובוודאי לא לקצצן. אנו מקווים ומאמינים כי משרד האוצר יעמוד בהבטחותיו מלפני כחצי שנה ויאפשר לרשויות המקומיות לתת שירות לכל אחד מהתושבים במדינת ישראל".

רן כהןצילום: מיכאל קרמר

רן כהן: "ביטול הדיור הציבורי - פשע נגד החברה"

החלטת האוצר לבטל את זכויות מכירת הדירות בדיור הציבורי מקוממת את חבר הכנסת לשעבר רן כהן, שיזם את חוק הדיור הציבורי ב־1998. "מי שהתגורר בבתים האלה זו האוכלוסייה הכי ענייה וחלשה במדינת ישראל", אומר כהן. "עכשיו האוצר מציע לממשלה למחוק את החוק שמאפשר להם ולצאצאיהם לקנות את הדירות, וזה פשע נגד החברה הישראלית".

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) הסדיר את מכירת הדירות שבנו החברות המשכנות דוגמת עמידר. בתקופות שבהן היה החוק בתוקף יכלו הדיירים שהתגוררו בדירות במשך יותר מ־12 שנה להיהפך לבעליהן החוקיים של הדירות, ולרכוש אותן בהנחות משמעותיות - עד 90%.

לפי נתוני האוצר, הכספים ממכירת דירות בדיור הציבורי לזכאים הופנו למתן פתרונות בתחום הדיור הציבורי. ממשרד האוצר נמסר: "ההצעה תאפשר לשמור על מלאי הדיור הקיים ולספק פתרונות דיור עדכניים שמתאימים לשוק הנדל"ן היום".

כתבו: מיקי פלד, אמנון אטד, תומר אביטל, שירלי ששון-עזר