$
בארץ

שעת ייעוץ: להיערך לסוף עידן מקלטי המס

ההצטרפות ל-OECD מבשרת על עידן שבו כל המידע על מעלימי מס יעבור בין המדינות. זה הזמן לאפשר לעברייני מס להחזיר חובות מרצון

גידי בר זכאי 11:43 25.05.10

 

שנים חיכינו לרגע הזה. עשרות מפגשים, ניירות עמדה, שאלות, תשובות, שימועים והתאמות, והנה אנו מתבשרים שעשינו זאת - התקבלנו לארגון ה־OECD. זכינו בתו תקן איכותי, המציב רף גבוה ומחייב לאשרר אותו מחדש מדי יום ביומו.

 

בכלכלה כמו בכלכלה, אין ארוחות חינם. הצטרפותנו לארגון היוקרתי מחייבת אותנו ליישר קו עם מדיניות הארגון בתחומים השונים, ובהם תחום המס, גם כאשר המדיניות אינה עולה בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים הייחודיים של ישראל.

 

כך, למשל, רשויות המס בישראל יתקשו מעתה לגבות מס על מיזמים זרים, גם אם הם פועלים ויוצרים ערך מוסף משמעותי בישראל. הבשורה הטובה היא כי שיעורי הניכוי במקור על השקעות של זרים בישראל ועל השקעות ישראלים בחו"ל ימשיכו לרדת.

 

רשויות המס בעולם - התאחדו!

 

הכותרת היא "שקיפות מלאה". הפרקטיקה: חילופי מידע בין רשויות המס בעולם כולו. מדינות ה־OECD משלבות ידיים במלחמתן בהון הלא מפוקח, ומחליפות ביניהן קבצים יקרי ערך המכילים מידע על חשבונות בנק עלומים, שעד לפני זמן לא רב איש לא חשב כי יראו אור שמש. המשמעות פשוטה: העולם צועד בצעדי ענק לקראת חיסולם האפקטיבי של מקלטי המס.

 

בעלי הון רבים, גם ישראלים, פעלו במשך שנים רבות במסגרת תכנוני מס לגיטימיים. מובן שהיו גם כאלה שפעלו מחוץ לחוק. אלה גם אלה נשענו בין היתר על מגבלות העברת המידע בין מדינות, אך עתה נדמה לעתים כי הקשרים בין רשויות המס בעולם חזקים יותר מקשרי הלאום ומאינטרסים מדינתיים צרים.

 

רשויות המס בישראל צפויות לקבל מידע רב ערך בעניינם של נישומים ישראלים ולהעביר מידע בכיוון ההפוך, תחילה באופן נקודתי ובהמשך בשטף חסר מעצורים ואוטומטי. המגמה ברורה: בקרוב כמעט הכל יהיה שקוף, ויש להתכונן לכך מראש.

 

מבצעי הגילוי מרצון מניבים סכומים עצומים

 

רשות המסים נוהגת לאפשר מפעם לפעם לנישומים לעשות גילוי מרצון בנוגע לפעולות שנויות במחלוקת או מנוגדות לחוק. בימים אלה, כך אנו מתבשרים, שוקלים ברשות להרחיב את מנגנוני הגילוי מרצון, כך שיכללו חשבונות לא מוצהרים בחו"ל ועוד. מדובר במהלך בעל השלכות משפטיות וחברתיות מרחיקות לכת, המצריך איזון בין הרצון לאפשר למי שחפץ בכך לחזור למסגרת הנורמטיבית, לבין החשש מתגמול עבריינים שהמדינה חפצה להעמיד לדין.

 

מבצעים דומים הוכיחו את עצמם מעבר לים. תוכנית הגילוי הבריטית NDO זכתה להיענות של יותר מ־10,000 פונים, וכך גם מבצעי הגילוי בארה"ב. רבים בחרו לשלם את חובות המס שהעלימו, ולשלם ריביות וקנסות מופחתים. הניסיון מוכיח כי סכומי המס הנגבים במבצעים אלה הם עצומים, וגדולים הרבה יותר ממה שניתן לגבות על ידי גילוי ואכיפה סלקטיביים. יתרון נוסף הוא שהפונים, לאחר שנחשפו פעם אחת, יחשבו פעמיים בטרם ישובו לסורם. עם זאת, מבצעים כאלה חייבים להיות חד־פעמיים, משום שאחרת השפעתם עלולה להיות הפוכה, ולעודד העלמות מס עד למבצע הבא.

 

בעת הזאת, שבה אנחנו חוגגים את הצטרפותנו לארגון ה־OECD, ו"מבכים" את פרידתנו מעולמם של מקלטי המס, העיתוי למבצע גילוי מרצון הוא מצוין.

 

הכותב הוא רו"ח ומשפטן, לשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המסים וכיום שותף מנהל בגידי בר־זכאי ושות' יועצים

x