ההסתדרות נגד הארגונים החברתיים: לא יוכלו להתריע על פגיעה בזכויות עובדי קבלן
הצעת חוק ממשלתית קובעת כי האחריות על שמירת זכויות עובדי קבלן תחול גם על מזמין השירות. בהסתדרות מתנגדים לכך שגם ארגונים חברתיים יוכלו להתריע בפני מזמין השירות על הפרת החוק למרות שרבים מעובדי הקבלן פונים דווקא אל הארגונים
ההסתדרות מתנגדת לכך שארגונים חברתיים יוכלו להתריע על פגיעה בזכויות עובדי קבלן. כך עולה מדיונים שנערכו באחרונה בוועדת העבודה של הכנסת בעניין הצעת החוק הממשלתית להגברת האכיפה של דיני העבודה.
על-פי הצעת החוק, במקרה שחברת קבלן פגעה בזכויותיו של אחד מעובדיה, האחריות על כך תחול גם על החברה שהזמינה את שירותי הקבלן. תנאי הכרחי לכך הוא שיישלח מכתב על-ידי ארגון עובדים (ההסתדרות הכללית, ארגון המורים, ארגון כח לעובדים וכדומה) לחברה מזמינת השירות ויתריע על הפגיעה בזכויות העובד. ארגונים חברתיים העוסקים בנושא, כמו עמותת קו לעובד, דורשים כי גם הם יוכלו לפנות למזמיני השירות, היות שמספר גדול מאוד מעובדי הקבלן פונים אליהם ולא להסתדרות. יצויין, כי הצעת החוק היא יוזמה של הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים, שבאה לאחר הצעת חוק פרטית באותו נושא שהוגשה בכנסת הקודמת ביוזמת הארגונים החברתיים.
עו"ד ערן גולן, חבר הנהלת קו לעובד, אמר ל"כלכליסט", כי "בשנים האחרונות מי שהוביל את המאבק במכרזי ההפסד ושיפור האכיפה של עובדי הקבלן היו ארגונים חברתיים. העובדים החלשים לא פנו עד היום להסתדרות, כי הם רואים בהסתדרות גוף שלא נותן להם מענה ענייני, גובה מהם כסף אבל לא פועל לטובתם. זה לא משנה מי מתריע על הפרת הזכויות, זה יכול להיות כל אזרח. מדובר בהליך שכל מטרתו היא למנוע ממזמין שירות לטעון כי הוא לא ידע על ההפרה".
על-פי נתוני קו לעובד, 30 אלף עובדים פנו לעמותה לשם ייעוץ ב-2009 ו-5,000 מכתבי תלונה נשלחו למעסיקים בתקופה זו. בהסתדרות אומרים כי למכתב למזמין השירות יש תוקף משפטי חשוב, שכן הוא שלב בדרך לסנקציות, ולכן דרוש שרק ארגון עובדים שהחוק מכיר בו יוכל לבצע מהלך שכזה ולא כל ארגון.
מזה יותר משנתיים מנסים בממשלה להעביר את הצעת החוק, שאמורה לשפר באופן ניכר, לדברי יוזמיה, את אכיפת דיני העבודה במשק. זאת, בנוסף על החלת האחריות על מזמין השירות, גם באמצעות עיצומים כספיים על מעסיקים שהפרו זכויות עובדים במקום ההליך הפלילי המורכב יותר החל כיום. עם זאת, ארגונים חברתיים חוששים כי המעבר לעיצומים כספיים יחליפו לחלוטין את ההליך הפלילי וכך גם תישחק ההרתעה של מעסיקים מפני הפרות של החוקים הבסיסיים בדיני העבודה. מזמין השירות יוכל לקבל קנס פלילי של עד 226 אלף שקל או תשלום הזכויות המגיעות לעובד במקום הקבלן במקרה של הליך משפטי אזרחי.
