• תפריט
בארץ

קופת החולים החמישית שוב על המפה

שר האוצר מתכנן להכניס לחוק ההסדרים הקרוב סעיף הקובע כי תוקם ועדת היגוי חדשה לבחינת הקמת קופת חולים חמישית. משרד האוצר מציע גם להעניק 20 מיליון שקל לגוף שיקים את קופת החולים החדשה

במשרד האוצר התייאשו מהסחבת של משרד הבריאות בנושא הקמת קופת החולים החמישית: ל"כלכליסט" נודע כי שר האוצר רוני בר־און מתכנן להכניס לחוק ההסדרים הקרוב סעיף הקובע כי תוקם ועדת היגוי חדשה לבחינת הנושא. הוועדה תסיים את עבודתה עד 1 בינואר 2009, והקבינט הכלכלי־חברתי יוכל לדחות מועד זה בחצי שנה לכל היותר.

ועדת ההיגוי החדשה, שבראשה יעמדו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' אבי ישראלי והממונה על התקציבים במשרד האוצר רם בלינקוב, תחליף את הצוות הבין־משרדי

הפועל כיום, שהוקם בינואר 2008. העובדה כי בראשות הצוות הנוכחי מכהן רק פרופ' ישראלי מקשה על משרד האוצר להטיל את כל כובד משקלו לקידום הנושא. לטענת משרד האוצר, "חרף החלטת הממשלה שקבעה כי יש להקים קופת חולים חמישית לצורך הגברת התחרות בין קופות החולים, בחר משרד הבריאות שלא לקדם את הנושא. לכן האוצר החליט להביא לאישור הממשלה החלטה שבה ייקבע מתווה מפורט להקמת הקופה, ועל פיו תוקם, בין היתר, ועדת היגוי משותפת למשרדי הבריאות והאוצר".

 

35 אלף מבוטחים בשנה

משרד האוצר מציע גם להעניק 20 מיליון שקל לגוף שיקים את קופת החולים החדשה. כמו כן מציעים באוצר כי ההצעה שיגיש אותו גוף (בעל הון עצמי של לפחות 40 מיליון שקל) תהיה למתן שירותי בריאות על בסיס ארצי, "אולם המציע רשאי לכלול בהצעתו תוכנית לפריסה מדורגת של השירותים על בסיס אזורי או בין־אזורי, וזאת עד להשגת היעד של מתן השירותים על בסיס ארצי עד למועד שייקבע".

 

תנאי נוסף להכרה בגוף החדש כקופת חולים הוא שיירשמו בו לפחות 35 אלף מבוטחים בשנה הראשונה, ובתוך שלוש שנים יעלה מספרם ל־80 אלף לפחות. לשם השוואה, לקופת חולים לאומית, הקטנה ביותר מבין קופות החולים הפועלות כיום, היו בשנת 2007 קצת יותר מ־675 אלף מבוטחים.

 

בית החולים שיבא (תל השומר) הגיש לפני כמה חודשים מכתב לשר הבריאות, יעקב בן־יזרי, ובו ביקש להקים את קופת החולים החמישית. בית החולים הציע להקים קופת חולים אזורית שתשרת את תושבי אזור המרכז, או לחלופין להקים קופת חולים בפריסה ארצית בשיתוף בתי חולים אחרים, בהם רמב"ם בחיפה, איכילוב בתל אביב והדסה בירושלים. עם זאת, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בתי חולים, המוגדרים על ידי החוק כ"נותני שירותים", אינם יכולים להגיש בקשות להקמת קופת החולים החמישית, לפחות כל עוד לא נעשו שינויי חקיקה מתאימים. במקביל, אין מניעה כי תאגיד שבית חולים נמצא בבעלותו, או כל גוף פיננסי גדול אחר, יפעל להקמת קופת החולים החדשה.

 

עוד מציעים במשרד האוצר להמשיך את התהליך להקלת המעבר בין קופות החולים שהחל ב־2005. על פי ההצעה, המעבר יתאפשר פעמיים בשנה בשישה מועדים שונים, לעומת ארבעה מועדים בלבד הקבועים בחוק כיום.

 

"הקופה החמישית תתפרק"

הרעיון לאפשר לקופת החולים החדשה לעבור באופן מדורג למתן שירות על בסיס כלל־ארצי מרגיז בכירים במערכת הבריאות הציבורית. אחד מהם אמר אתמול ל"כלכליסט": "במדינת ישראל הרגולטור נוטה להאריך שוב ושוב — עד למקסימום - את תקופת החסד הניתנת לגופים חדשים הקמים בתחומים שונים. משמעות הדבר היא שקופת החולים החדשה לעולם לא תפעל על בסיס ארצי, אלא תשמש קופה מגזרית לשכבות המבוססות ביותר".

 

פרופ' שלמה נוי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בבית החולים שיבא, דוחה את הטענות שלפיהן הקופה החדשה שמעוניין בית החולים להקים תהיה "קופה לעשירים בלבד". לדבריו, "אנחנו רוצים שוויון ולהבטיח את חופש הבחירה לקהל המבוטחים. הטענה הזו היא דמגוגיה זולה, משום שאין מגבלות בחוק על המעבר מקופה לקופה. האינטרס שלנו הוא למעשה הפוך, משום שאנו כקופה חדשה נשאף למשוך כמה שיותר מבוטחים כדי ליצור בסיס רחב ולהיות מתוקצבים בידי המדינה בהתאם".

 

"היוזמה להקים קופת חולים חדשה היא ניסיון להכניס למערכת תמריצים להתייעלותה", אומר המנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות ומ"מ יו"ר הנהלת מכבי שירותי בריאות בהווה, פרופ' שוקי שמר. "הקמת הקופה החדשה דווקא תסייע לקופות הקיימות, בהנחה שכל כללי הרגולציה הקיימים יחולו גם עליה בצורה שוויונית. אם הממשלה תחליט כי על הקופה החדשה יחולו כללים רגולטוריים שונים, הרי שמדובר בעיקור ובשחיקה של תכלית חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הבעיה היא שבמציאות הישראלית פשוט אין לה סיכוי כלכלי לשרוד. לדעתי מדובר בתרגיל להפעלת לחץ על המערכת, ובניסוי יקר מדי לקופת המדינה. הקופה הזו תיכנס לגירעון בשלב כלשהו ותתפרק".

 

גם ברברה סבירסקי ממכון אדווה מטילה ספק בנחיצות המהלך שמציע האוצר. "משרד האוצר רואה בהקמתה של קופת חולים נוספת פעולה שתגביר את התחרות", היא אומרת, "הוא מפרש את העובדה שרק אחוזים ספורים מהמבוטחים עוברים מדי שנה מקופה לקופה כעדות להיעדר תחרות. אולם אם מסתכלים על התנועה בין הקופות בפרספקטיבה ארוכת טווח, רואים שבעשור האחרון עזבו יותר מ־305 אלף מבוטחים (נטו) את קופת חולים כללית, ונתח השוק שלה קטן מ־63.7% ל־58.1%. זאת בזמן שנתח השוק של קופות החולים האחרות גדל בהתאמה".

 

הניסיון של 2005 נכשל

משרד האוצר ניסה לקדם את הקמת קופת החולים החמישית כבר בחוק ההסדרים של שנת 2005, בתקופתו של בנימין נתניהו כשר האוצר, אולם נכשל. את ההתנגדות לרעיון, שזכתה לתמיכה מקיר לקיר במערכת הבריאות הציבורית, הוביל שר הבריאות דאז, דני נווה.

 

אלא שהרעיון לא גווע, ובדיוק לפני שנה, באוגוסט 2007, החליט הקבינט הכלכלי־חברתי בראשותו של שר האוצר רוני בר־און על הקמתה של קופת חולים חמישית בישראל. בר־און אמר אז: "הקמת הקופה הנוספת היא צעד נוסף בתוכנית הממשלה לשיפור שירותי הבריאות לאזרחי ישראל ולעידוד התחרות עם ארבע קופות החולים הקיימות, שנוסדו לפני קבלת חוק הבריאות ב־1994". ההחלטה העניקה תוקף מחודש להחלטה באותו עניין של הקבינט הכלכלי־חברתי, שהתקבלה לפני ארבע שנים - יום לאחר שנתניהו עזב את משרד האוצר.

 

"הדיונים טרם הסתיימו"

שנה חלפה מהחלטת הקבינט, והקמת קופת החולים הנוספת עדיין מתעכבת. במשרד הבריאות טענו השבוע כי הסוגיה המרכזית שעומדת בלב המחלוקת עם האוצר היא אופן הפעלת קופת החולים החמישית, וכי "מדובר בנושא עקרוני ומהותי, אשר עשוי להשפיע על מבנה השוק כולו. לאור המחלוקת בין חברי הצוות, הדיונים בנושא טרם הסתיימו". על פי הערכות, במשרד הבריאות מבקשים להתנות את מתן הרישיון להקמת קופת החולים בכך שהקופה לא תוכל להפלות בין לקוחות המעוניינים להתקבל אליה, כדי שלא ליצור "קופת חולים לעשירים ובריאים בלבד".

 

במשרד הבריאות, אגב, כנראה לא מכירים את פניית בית החולים שיבא לשר הבריאות. מן המשרד נמסר: "בשלב זה לא הוגשה אף בקשה על ידי גורם כזה או אחר להכרה או הקמה של קופת חולים חמישית. גם כיום, כל גוף שמעוניין להגיש לשר הבריאות בקשה להכרה כקופת חולים נוספת יכול לעשות זאת, ובתנאי שיעמוד בעקרונות החוק, דהיינו, מתן שירות רפואי בפריסה ארצית, ללא אפליה, סינון מבוטחים, או העדפה של סקטורים מסוימים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות