$
בארץ

יו"ר ההסתדרות: "100 אלף עובדים ילכו בקרוב הביתה"

עופר עיני מודאג: בחודשים הקרובים, אומרות התחזיות שלו, תהיה פה קטסטרופה. כבר חצי שנה הוא מנסה לקבוע פגישת חירום משולשת עם האוצר והתעשיינים, אבל רוני בר־און לא מצלצל

עידן גרינבאום ומיקי פלד 07:0004.08.08
לפני כמה ימים נצפו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ושר האוצר, רוני בר־און, במסעדת בשרים תל אביבית בשעות הצהריים. מפגשים של עיני עם פוליטיקאים בכירים הם לא דבר נדיר, ודאי שלא בימים אלה. השיחה בין השניים, לעומת זאת, התרחשה תשעה ימים בלבד אחרי שעיני תקף בחריפות את ההתנהלות הכלכלית של בר־און, ובדרך שיגר כמה חצים מושחזים גם לעבר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. עיני מספר כי בשיחה עם בר־און הוא ביקש משר האוצר לזמן את נציגי ההסתדרות והמעסיקים אל לשכתו. לדבריו, פגישה כזו "תאפשר לטכס עצה שתמנע את פצצת המיתון המתקרב". הבעיה היא, הוא מספר בראיון ל"כלכליסט", שבר־און לא הגיב.

 

כשנכנסים ללשכתו של עיני קשה לא להבחין בערימה של ידיעות המונחות על שולחנו, שבהן מדווח על סגירה של עוד מפעל או על עוד אינדיקטור כלכלי כזה או אחר שמנבא כניסה למיתון. עיני, לדבריו, מוטרד מאוד ממה שמתחולל במשק, ובעיקר ממה שעתיד לקרות בחודשים הקרובים. "הבעיה עם פצצה", הוא מסביר, "היא שרק אחרי שהיא נופלת אתה יודע כמה הרוגים יש. אבל למה לחכות עד שהיא תיפול? אני לא רוצה להיות בפוזיציה של 'אמרתי לכם'".

 

נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ועופר עיני נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ועופר עיני צילום: יריב כץ

 

לדבריו, כבר היום המצב חמור. "אנחנו כבר שומעים על בעלי מפעלים שמתחילים להוריד שעות עבודה ופסי ייצור", הוא אומר. "בשלב הבא - שאלוהים ישמור. ישבתי עם בכירים במשק, שתיארו לי את הקטסטרופה שהולכת להיות. כולם אומרים שהמשבר הכלכלי שיבוא יהיה אחד הקשים שנראו כאן. אנחנו מדברים על סגירת מפעלים ופיטורים בהיקף של עד 100 אלף עובדים. הם ביקרו בצורה ברורה את הנגיד פישר, אך לא היו מוכנים לעשות זאת בתקשורת. שאלתי למה, והם אמרו שפישר נתפס בציבור כ'טפלון'. לי, לעומת זאת, אין בעיה לבקר אותו אם יש סיבות טובות לכך".

 

מהן הסיבות?

 

"הפיחות החזק של הדולר מול השקל נובע בחלקו הגדול מעסקאות של ספקולנטים. הנגיד עשה צעד מבורך כשהצהיר שיקנה 100 מיליון דולר ביום, אבל אם אתה רוצה לפגוע בספקולנטים זה לא מספיק. צריך גם להשאיר פתח של אי־ודאות בשוק המט"ח, כדי למנוע מלכתחילה מהספקולנטים להגיע. חשבתי שנכון יהיה לבקר אותו על הצעד הזה, למרות ההערכה שלי אליו ברמה האישית. צריך לזכור שהדבר שהכי מדאיג היום את פישר הוא האינפלציה, וזה גם מה שצריך להדאיג אותי, כי העובדים הם הראשונים שנפגעים מכך".

 

מה יהיה בשלב הבא?

 

"אני לא רוצה להיות בשלב הבא, שכנראה יגיע בבום. אני רוצה לטפל בו לפני שהוא מגיע. לכן פניתי עם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש לשר האוצר, ואמרתי לו 'בוא נגיע לעסקת חבילה'. אולי כך נוכל לעבור את הצונאמי הכי טוב שאפשר".

 

בעסקת חבילה תצטרך גם לתת.

 

"ברור לי שבעסקה כזו אני אשלם מחיר. אבל אני מוכן לשלם מחיר אם אדע שאני מציל את המערכת כולה. כמובן גם ארצה לדעת מה יקרה כשיהיה שוב טוב, אחרי שאשלם את חלקי כדי שהמשבר יעבור. אבל בשביל זה צריך קודם כל לדבר. מינואר אני לא מצליח לארגן פגישה משולשת כזו".

 

למה בר־און לא מוכן להיפגש?

 

"אני לא מבין. היחסים הבין־אישיים שלי עם שר האוצר טובים. יכול להיות שהיחסים האישיים שלו עם ברוש מהווים שיקול. חובה על בר־און לטפל בנושא הזה, ועדיף תוך איחוד כוחות. את מה שאני לא יכול להגיד לו בפרטיות אני נאלץ להגיד עכשיו בתקשורת".

 

אז אולי הגיע הזמן שתיקח את המושכות לידיים, כמו שעשית בהסכם הפנסיה חובה, שם קידמת את החקיקה בעצמך?

"בימים אלה אנחנו עובדים עם ברוש על תוכנית כלכלית משותפת לנו ולמעסיקים. אבל עם כל הכבוד לשני הגופים, הממשלה היא הריבון, והיא זו שבסופו של דבר צריכה לקבל את ההחלטות. כיום אני לא רואה בממשלה התנהלות שנותנת אופק של תקווה לעם ישראל. אנחנו נפרסם את התוכנית אם נבין שתהיה להוצאתה מהמגירה השפעה שתביא לפתרון".

 

עיני לא רוצה לפרט מה בדיוק כוללת התוכנית החדשה, שכן "עוד מוקדם מדי" לטעמו. אחר כך ירמוז שהכוונה היא, בין השאר, להוריד מסים וליצור מקומות עבודה באמצעות הקדמת פרויקטים של תשתיות. מאיפה יגיע הכסף? "בכוחות משותפים אפשר למצוא עוד מקורות תקציביים", הוא אומר.

 

"גם החשב הכללי יזוז"

הראיון עם עיני נערך שעות ספורות לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הוציא צו מניעה נגד פיטורי שני עובדי כוח אדם בחברת אגרקסקו. השניים היו אמורים לעבור לעבוד תחת חברת שירותים, ששייכת לאותם הבעלים. בכך ניסתה אגרקסקו לעקוף את חוק חברות כוח אדם. החוק, שנכנס לתוקף בינואר האחרון, קובע כי עובדי כוח אדם המועסקים באותו מקום במשך יותר מתשעה חודשים צריכים להיקלט כעובדים מן המניין. החוק לא חל על חברות המוגדרות כקבלניות שירותים, ולכן רבים החלו להגדיר מזכירות, למשל, כספקיות שירותי מזכירות.

 

נוסף לכל, עכשיו המעסיקים צריכים לקלוט גם את עובדי כוח האדם?

 

"עובד מן המניין עולה פחות למעסיק. הממשלה ומעסיקים פרטיים לא מעוניינים בעובדים מאורגנים. הם מעדיפים לשלם 40 שקל לשעה לחברת כוח אדם מאשר לשלם 23 שקל ישירות לעובד. עם זאת, יש הרבה גורמים שכבר מתחילים לקלוט עובדים".

 

אין מקום לדחות את כניסת החוק עד שנראה אופק אופטימי במשק?

 

"אם היה הליך של סגירת הדלת המסתובבת הרמטית (מניעת החלפת עובד כוח אדם באחר - ע"ג ומ"פ) והחלת חובת הרישוי גם על חברות הקבלן, אפשר היה לדבר על הארכה בכניסת החוק לתוקף ולהגיע להסכמה - אבל זה לא המצב".

 

יש הוראה של החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, שמעבירה חלק מעובדי כוח האדם בשירות הציבורי לחברות קבלן.

 

"בכל מקום נעמוד על המשמר ולא ניתן לעשות תרגילים. גם לממשלה לא נוותר. בכל מקום נטפל. גם מאגרקסקו יש פנייה לסגור את העניין ולקלוט את שני העובדים. גם החשב הכללי יזוז. דווקא אצלו קל לנו, כי מדובר במקומות עבודה מאורגנים".

 

שרים וחברי כנסת מתדפקים לאחרונה על דלתו של עיני ומבקשים להיפגש איתו. לאחרונה הוא עשה זאת עם מועמדי קדימה בפריימריז, חוץ מהפגישות הקבועות עם אנשי מפלגת העבודה, שם הוא נחשב לחזק בהרבה מכמה מנציגי המפלגה בכנסת. הוא עצמו מתעקש כי לא ייכנס לפוליטיקה. הבעיה היא שגם הוא מודה שכמה מהקרובים אליו לא מאמינים לו: "התכנון שלי הוא לסיים שתי קדנציות כיו"ר ההסתדרות ולא יותר מזה", הוא אומר.

 

"זה מחמיא להסתדרות ולי"

כשנכנס עיני לתפקידו, הוא מספר, הוא גילה על השולחן הסכם בנושא הפנסיה בתעשייה, שכבר תשע שנים מתנהל עליו משא ומתן. הוא פנה לצוותים המקצועיים ושאל מהם חילוקי הדעות עם התעשיינים. הם השיבו לו שיש ארבעה סעיפים שלגביהם לא הגיעו לסיכומים. עיני פנה לברוש, ולדבריו אמר לו "שניים אני מוותר, שניים אתה מוותר, והבחירה הראשונה היא שלך. עד היום ההסכם לא נפתח וכל הצדדים מרוצים. תשע שנים נגמרו בעשר דקות". מאז הוא וברוש לא נפרדים לרגע, ובעצם יצרו את מה שנראה כאחת החברויות המוזרות במשק.

 

החברות הזו לא תזיק לך כשתצטרך לצאת למאבק נגד התעשיינים?

 

"ביני לבין שרגא יש המון חילוקי דעות, אבל קבענו כלל - שכל חילוקי הדעות ייושבו סביב השולחן. כך היה גם בהסכם הפנסיה חובה. אנחנו מבינים שבסופו של דבר לא אני ולא הוא נצא עם כל תאוותנו בידנו. סיכמנו גם שנעשה הכל בשביל לא לצאת מהחדר בלי הסכם".

 

היכולת להגיע להסכמים היא גם זו שזיכתה את עיני בדימוי של "הבורר", זה שאליו באים צדדים מסוכסכים כדי שיכריע. כך היה במקרה של שביתת המורים העל־יסודיים, שביתת הסגל האקדמי הבכיר ועיצומי העובדים הסוציאליים (שהסתיימו רק לאחרונה). עיני מודה שהפנייה אליו מחמיאה לו: "אין ספק שההסתדרות בתקופתי ממצבת את עצמה כגורם מרכזי במשק. זה מחמיא להסתדרות וגם לי, זה טבעי".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x