הראשונים להרוויח מחילופי השלטוון בוונצואלה: בתי הזיקוק בארה"ב
עשרות שנים אחרי שהשקיעו 100 מיליארד דולר במתקנים לעיבוד נפט כבד, בתי הזיקוק האמריקאיים במפרץ מקסיקו יקבלו החזר על השקעתם בזכות הזינוק הצפוי של משלוחי נפט מוונצואלה
בתי הזיקוק בארצות הברית נערכים לזינוק במשלוחי הנפט הגולמי מוונצואלה, שיהפכו אותם לראשוני המרוויחים מתוכניותיו המהפכניות של הנשיא דונלד טראמפ לחילופי השלטון בקראקס ולשינויים במדיניות האנרגיה.
מניות חברות הזיקוק המובילות בארצות הברית טיפסו אתמול על רקע הערכות, כי מתקניהן במפרץ מקסיקו ייהנו מנפחים גדולים של נפט גולמי כבד מוונצואלה. זאת על רקע הקלה אפשרית בסנקציות שהשיתה ארצות הברית, והגדלה של הייצור. ואלרו אנרג'י (Valero Energy), היבואנית הגדולה ביותר של נפט מוונצואלה, סגרה שלשום בעלייה של 9% (הערב מאבדת 1.2%), בעוד פיליפס 66 התחזקה ב־7% (כעת מאבדת 2.6%) ומרתון פטרוליום, ב־6% (הערב במינוס 1.6%). "בתי הזיקוק שלנו במפרץ מקסיקו בצד האמריקאי הם הטובים ביותר לזיקוק נפט גולמי כבד", אמר שר החוץ מרקו רוביו בתחילת השבוע. "אני מעריך שיהיה ביקוש עצום והתעניינות רבה מהתעשייה הפרטית, אם היא תקבל את המרחב לעשות זאת".
במסיבת העיתונאים שערך בעקבות לכידתו של הנשיא ניקולס מדורו והעברתו לארצות הברית, הדגיש טראמפ את "כמויות ההון העצומות" שיוכלו חברות הנפט האמריקאיות להפיק, אם יחזרו לוונצואלה. המהלכים האחרונים הניעו גל של התעניינות בקרב חברות האנרגיה, שמעוניינות לשוב ולפעול בוונצואלה, בעלת עתודות הנפט הגדולות בעולם, עשורים לאחר שנכסיהן הולאמו והן עזבו את המדינה.
בכירים בחברות הנפט הגדולות בארצות הברית נפגשו היום עם שר האנרגיה כריס רייט במיאמי. הפגישה נועדה להציג את היתרונות שבהשקעת מיליארדי דולרים בשדרוג תשתיות הנפט בוונצואלה, שיוביל בהתאם לעלייה בייצור. היקפיו צנחו מ־3.7 מיליון חביות ביום ב־1970 לפחות ממיליון כיום, בגלל ניהול קלוקל, שחיתות וסנקציות.
אף שההשקעות הפוטנציאליות של חברות אמריקאיות לא יובילו לעלייה בייצור הנפט בעתיד הקרוב, בתי הזיקוק במפרץ מקסיקו כבר נמצאים בעמדה טובה לקלוט משלוחי נפט מוגדלים, ברגע שיוחלט על הקלה בסנקציות ויחולקו יותר רישיונות יבוא. להערכת אנליסטים, הצעדים הללו עשויים לצאת לפועל כבר בעת הקרובה.
"בטווח הקרוב, בתי הזיקוק לאורך מפרץ מקסיקו יהיו בין המנצחים הגדולים של השינויים", אמר דילן וויט, אנליסט לשוקי הנפט בצפון אמריקה, בחברת הייעוץ ווד מקנזי. "מסלול ההשקעות בוונצואלה מתקדם לאט יותר, מחייב לסובב ספינה גדולה וכולל קבלת החלטות בדרגים הגבוהים ממספר חברות", אמר. "אך שינוי מדיניות הסנקציות בארצות הברית עשוי לשנות את היתרונות הכלכליים עבור בתי הזיקוק כבר מחר".
בתי זיקוק וסוחרים בארצות הברית מייבאים כ־100 אלף עד 200 אלף חביות ביום של נפט גולמי מוונצואלה, ירידה מ־1.4 מיליון חביות ביום ב־1997. תחת הסנקציות, שברון היא החברה האמריקאית היחידה שמורשית לפעול במדינה, ועל הייצוא מוטלות הגבלות רבות. עד דצמבר האחרון, אז הטילה ארצות הברית מצור ימי על הנפט במדינה, כ־80% מייצוא הנפט של ונצואלה היו מיועדים לסין. חלק משמעותי מהכמות הזו ניתן יהיה להסיט לארצות הברית, במידה והסנקציות יוסרו. "הבית הטבעי והקרוב עבור חלק ניכר מחביות הנפט של ונצואלה יהיה מתחם בתי הזיקוק במפרץ מקסיקו בארצות הברית", הוסיף קלייטון סייל, חוקר בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים. לדבריו, העובדה שהמתקנים הללו כוללים ציוד לעיבוד נפט כבד יכולה להסביר "חלק מהתגובות בטווח הקצר בשוקי המניות". ואלרו אנרג'י, פיליפס 66 ומרתון לא הגיבו על הדיווח.
מרבית בתי הזיקוק בארצות הברית הוקמו לפני מהפכת פצלי הנפט, שהפכה את המדינה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. כמעט 70% מהקיבולת שלהם מיועדים בעיקר לעיבוד סוגי הנפט הכבדים הנפוצים במדינות כמו ונצואלה, קנדה ומקסיקו ולא בסוג הקל שמופק בטקסס, כך לפי האיגוד האמריקאי של יצרני הדלק והפטרוכימיים.
חברת הייעוץ S&P Global Energy מעריכה, כי ב־1990-2010 השקיעו בתי הזיקוק בארצות הברית 100 מיליארד דולר ביכולות עיבוד נפט כבד, אך מיד לאחר מכן, התפשטות תעשיית פצלי הנפט הובילה לזינוק בייצור האמריקאי. "סוף סוף הם מקבלים החזר על חלק מההשקעה", אמר דבניל צ'אודורי מ־S&P, לגבי האפשרות של עלייה משמעותית ביבוא נפט כבד מוונצואלה. "היתה לנו מערכת שעבדה בצורה לא אופטימלית בעשר, 15 השנים האחרונות, וזה מאפשר לנו להתקרב קצת למה שהיא תוכננה לעשות, ופירוש הדבר תשואות מעט גבוהות יותר, שולי רווח גבוהים יותר. הם יוכלו להשתמש בנכס שלהם לייעודו המקורי, כי הוא יקבל את החומר שהוא נועד לזקק".
