לא רק מאיימת במכסים: ארה"ב נוטשת את אמנת מס החברות העולמי
הנשיא דונלד טראמפ הודיע על פרישה מאמנת מס החברות של ה־OECD, שקבעה מיסוי מינימלי של 15% על תאגידים רב־לאומיים כמו גוגל ומיקרוסופט. בתגובה, מדינות בעולם עלולות לחזור להטיל מס שירותים דיגיטליים על ענקיות הטכנולוגיה - מהלך שיגרור תגובה חריפה של ארה"ב
מכל רעש הצווים הנשיאותיים וההצהרות החריגות, הודעה אחת של הנשיא דונלד טראמפ נבלעה בהמולה — ההודעה כי ארצות הברית פורשת מאחד מהסכמי המס הגלובליים המקיפים ביותר שנוצרו אי פעם: אמנת מס החברות העולמית של ה־OECD. "הסכם המס העולמי של ה־OECD, שנתמך על ידי הממשל הקודם, לא רק מאפשר סמכות שיפוט חוץ־טריטוריאלית על הכנסה אמריקאית, אלא גם מגביל את יכולתה של האומה שלנו לחוקק מדיניות מס המשרתת את האינטרסים של עסקים ועובדים אמריקאים", נכתב בצו של טראמפ.
ההסכם העולמי נחתם בפריז ב־2021 על ידי 140 מדינות, המייצגות 90% מהתמ"ג העולמי. הוא כולל את כל הכלכלות הגדולות, החזקות והמובילות בעולם, לרבות סין, בריטניה, גרמניה, צרפת, יפן, טורקיה וישראל. מטרת האמנה היא להטיל שיעור מס מינימלי של 15% על תאגידים רב־לאומיים עם הכנסות גלובליות העולות על 750 מיליון יורו, כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא (פייסבוק). בכך, האמנה שואפת לשים קץ למרוץ לתחתית במיסוי חברות ולרסן את השימוש במדינות כמקלטי מס. גם מדינות שנחשבות למקלטי מס לתאגידים גדולים, בהן אירלנד, חתמו על ההסכם.
לאמנה שני חלקים עיקריים המכונים "עמודי תווך": הראשון כולל הקצאה מחודשת של הרווחים השיוריים (רווח מהמחזור מעל 10%) והענקת זכויות מיסוי על רווחי תאגידים בינלאומיים בהתאם למקום מגוריהם של לקוחותיהם. עמוד התווך השני קובע מס מינימום עולמי, שבמסגרתו המדינות רשאיות לבחור את שיעור המס המקומי, אך תוך עמידה ברף המינימלי הגלובלי.
במהלך 40 השנים האחרונות, שיעור מס החברות צנח משמעותית — מממוצע של כ־45% לפחות מ־20%. לפי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), מדובר באובדן הכנסות שנתי מצרפי של כ־200 מיליארד דולר, או כ־1.5% מהתמ"ג עבור מדינות קטנות ובינוניות. ה־OECD העריך כי האמנה תייצר הכנסות נוספות ממסי חברות בהיקף של 17 עד 32 מיליארד דולר בשנה, שרובן יגיעו למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
האמנה היתה אמורה להיכנס לתוקף ב־2023, אך המאמצים להגבילה האטו את יישומה, שהתרחש לבסוף בתחילת 2024. ב־2021 ארצות הברית, אז בהובלת הנשיא ג'ו ביידן, קבעה מס חברות מינימלי של 15% ברוח אמנת המס הגלובלית המינימלית — עלייה לעומת מס החברות שקבע טראמפ בקדנציה הראשונה שלו, שהסתכם ב־10%.
ההשתתפות של ארצות הברית באמנת המס לא נבעה מהתלהבותו של ביידן, אלא מהמציאות שהחלה להיווצר ברחבי העולם: מדינות שונות החלו לחוקק מס שירותים דיגיטליים, שמטרתו היתה לחייב את ענקיות הטכנולוגיה — שרובן אמריקאיות — לשלם מס על הרווחים שנוצרים להן מאזרחי המדינות שבהן הן פועלות, ולא רק במדינות שבהן ממוקם המטה העסקי שלהן. ב־2020 צרפת החלה להטיל מס שירותים דיגיטליים של 3% מהרווח השנתי ממתן שירותים דיגיטליים, על חברות עם הכנסות גלובליות של יותר מ־750 מיליון יורו. בתגובה, טראמפ העניש את צרפת והטיל שורת מכסים על סחורות צרפתיות בולטות, בהן יינות, תיקים וגבינות.
"מזכר זה משחזר את הריבונות והתחרותיות הכלכלית של האומה שלנו בכך שהוא מבהיר כי לעסקת המס העולמית אין כוח או השפעה בארצות הברית", נכתב בצו הנשיאותי של טראמפ, "לכל ההתחייבויות שנתן הממשל הקודם בשם ארצות הברית ביחס לעסקת המס העולמית אין כל תוקף בתוך ארצות הברית".
2 צפייה בגלריה
מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית קריסטלינה גייארגייבה. אובדן הכנסות משמעותי מאי־מיסוי חברות
(צילום: Grant Ellis/wikipedia)
מכיוון שהתאגידים הרב־לאומיים האמריקאיים הם השחקנים הדומיננטיים שהאמנה של ה־OECD מכוונת אליהם, גם אם רק במובלע, ניתן להניח כי פרישתה של ארצות הברית מהאמנה היא מהלך מהותי. אומנם הקונגרס האמריקאי מעולם לא אישרר את האמנה כחוק, בשל התנגדות המפלגה הרפובליקנית שכינתה אותה "כניעת המס העולמית", אך ארצות הברית היתה מעורבת בה בפועל, כפי שניתן היה לראות גם בהעלאת מס החברות בארצות הברית על ידי ביידן ל־15% בהתאם לרוחה של האמנה.
סביר להניח שגם הפעם תתפתח דינמיקה דומה — מדינות האיחוד האירופי, כמו גם קנדה, עשויות להתחיל לשקול מחדש את הטלת מס שירותים דיגיטליים, מהלך שעלול להיתקל בתגובה חריפה מצד ממשל טראמפ. בקדנציה הראשונה שלו ממשל טראמפ פתח בחקירות נגד 11 מדינות שהטילו או תכננו להטיל מסים על שירותים דיגיטליים, ועל חלקן אף הגיב בהטלת מכסים על סחורות מקומיות.
כך, גם אם טראמפ השהה את מלחמת הסחר אותה פתח על קנדה ומקסיקו, נראה כי הוא במקביל ממלא את הזירה הבינלאומית בזרזים לפתוח חזיתות חדשות.
