החזית הירוקה
תביעת השתקה? חברת הנפט שעשויה לחסל את גרינפיס בארה"ב
בית המשפט בצפון דקוטה קיבל במלואה תביעה שחברת צינורות הנפט אנרג'י טרנספר הגישה נגד גרינפיס, שארגן הפגנות נגד פעילותה בשמורות טבע. הפיצוי הדמיוני שגרינפיס נדרש לשלם, 667 מיליון דולר, עשוי להביא לחיסולו בארה"ב. בארגוני הסביבה רואים בכך תביעת השתקה שהצליחה בחסות הרוח האלימה המנשבת במסדרונות ממשל טראמפ
בשבוע שעבר נפל דבר בארצות הברית: חבר מושבעים בבית המשפט בצפון דקוטה קבע כי ארגון הסביבה גרינפיס אחראי לנזקים בגובה 667 מיליון דולר לחברת הנפט אנרג'י טרנספר (Energy Transfer) בשל אחת המחאות הגדולות שהתקיימו במדינה נגד תעשיית דלקי המאובנים (פחם, נפט וגז) בעשור הקודם. במחאה נאבק הארגון נגד הקמת צינור נפט בשמורות טבע ואתרי מורשת ילידים במדינה.
אנרג'י טרנספר – המפעילה את רשת צינורות דלק המאובנים הגדולה ביותר בארה"ב ויו"ר ההנהלה שלה הוא המיליארדר הטקסני קלסי וורן, תורם מרכזי לטראמפ – האשימה את גרינפיס במימון מפגינים כדי להפריע באופן בלתי חוקי לעבודות הבנייה של צינור החברה וכן בהפצת "מידע כוזב" על הפרויקט, הממוקם בסמוך לשמורת האינדיאנים סטנדינג רוק.
בתביעה נטען שגרינפיס עמד מאחורי "תוכנית בלתי חוקית ואלימה לגרום נזק כספי לאנרג'י טרנספר". חבר המושבעים אימץ את ההאשמות שהטיחה החברה וקבע כי על גרינפיס יוטלו פיצויים בשל הוצאת דיבה, הסגת גבול וקנוניה אזרחית – בסכומים שדרשה חברת צינורות הנפט.
מנגד, גרינפיס טוען, יחד עם מומחי סביבה ומשפט, כי מדובר בתביעת השתקה חמורה. סכום העתק שהטיל בית המשפט על גרינפיס עלול להוביל לקץ הארגון. אם לא יצליח לזכות בערעור שיגיש בקרוב, הוא יפשוט רגל בארה"ב לאחר 50 שנות פעילות. סניפים אחרים של גרינפיס בעולם ימשיכו לפעול, אולם הסניף האמריקאי הוא הגדול ביותר וזה שייסד את הפעילות של אחת מתנועות הסביבה הגדולות, המוכרות והבולטות ביותר בעולם.
גרינפיס הגיש החודש תביעה נגדית נגד אנרג'י טרנספר בבית משפט הולנדי (שם ממוקם בסיסה של גרינפיס אינטרנשיונל), בטענה שחברת הנפט מנסה להשתמש באופן לא הוגן במערכת המשפט כדי להשתיק מבקרים. הארגון מתבסס על חקיקה נגד תביעות השתקה הקיימת באיחוד האירופי, ובתקווה להשיב את הנזקים הכספיים שנגרמו לו מהתביעה.
בניית צינור הנפט של דקוטה אקסס זכתה לתשומת לב בינלאומית במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ. שבט הילידים האמריקאים הסו סיטינג רוק התנגד בחריפות לצינור, בטענה שהוא יסכן את נהר מיזורי, מקור המים שלו, ויפגע באדמות שבטיות קדושות. אלפי אנשים, כולל נציגים של יותר מ־100 שבטים ועשרות ארגונים ללא מטרות רווח ומנהיגים פוליטיים (לרבות שר הבריאות הנוכחי של ארה"ב, בובי קנדי), הצטרפו למחאה שנמשכה חודשים בשנים 2017-2016. המחאות, שכללו מעשי אלימות וונדליזם, הסתיימו לאחר שהמשמר הלאומי והמשטרה פינו את המפגינים.
צינור הנפט, באורך 1,886 ק"מ, פועל מאז 2017. עם זאת, עדיין חסר לו אישור לפעול מתחת לאגם אואהה בדרום דקוטה, ושבטים מקומיים דחפו לביצוע סקירה סביבתית מקיפה של הפרויקט בתקווה לבלום אותו.
עורכי הדין של הקבוצה טענו כי היה להם תפקיד מינורי בלבד במחאה, והם הדריכו את המארגנים הילידים, לבקשתם של אלה, בנקיטת פעולה ישירה לא אלימה. בנוגע להצהרות המשמיצות לכאורה, גרינפיס טען כי טענות אלו דווחו בהרחבה בתקשורת לפני שהוא הגיב להן. "כולנו צריכים להיות מודאגים לגבי עתיד התיקון הראשון, ותביעות כמו זו שמטרתן להרוס את זכויותינו למחאה שלווה וחופש הביטוי", אמרה דיפה פדמנבה, יועצת משפטית בכירה בגרינפיס ארה”ב.
"מסר מצנן לארגוני סביבה"
בארצות הברית עולה חשש כי הרוח המנשבת מבית המשפט היא המנשבת במסדרונות הממשל האמריקאי מאז מינויו לקדנציה שנייה של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, וכעת נפתח הפתח לגל של ניסיונות השתקה של מחאות ברחבי המדינה, שיחליש את החברה האזרחית לטובת אינטרסים כלכליים ופרטיים. ארגוני סביבה אף חוששים כי תוצאות המשפט יהדהדו בעולם ויעודדו מזהמים שירצו להשתיק את גרינפיס, תנועות ילידים ואת החברה האזרחית בכללותה.
"זה פסק דין מאוד מסוכן", אומר הח"כ לשעבר, ד"ר דב חנין, שמלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ומשמש כיו"ר פורום האקלים הישראלי. "המשמעות המעשית שלו היא חיסול גרינפיס ארה״ב, אם הוא ייאלץ לשלם את הסכום הדמיוני הזה. מעבר לזה, יש פה מסר מצנן לכל הארגונים הסביבתיים בארה״ב. אנשים אחרים שנכנסים למאבקים כאלו יגידו 'רגע־רגע, אני עשוי להיות חשוף לתביעה בסכומים דמיוניים'. ההחלטה ניתנה על ידי חבר מושבעים בדקוטה, מדינת נפט מובהקת, וזה יגיע לערעור. ינסו להביא את זה לבית המשפט העליון של ארה״ב, אבל אנחנו יודעים היום שהוא אגרסיבי מאוד בפסיקות האנטי־חברתיות ודמוקרטיות שלו. קוראים לזה בית משפט 'שמרני', אבל הוא מהפכני. המגמה המשפטית העולמית היא דווקא הדרגתית ואיטית בכיוון ההפוך. תביעות נזיקיות קונקרטיות ותביעות אקלימיות מתקדמות בזירה הבינלאומית יותר. מה שאנחנו רואים כאן זה משהו יותר אמריקאי. זה מבטא את הרגרסיה שאנחנו רואים בארה״ב".
חנין חושש כי מדובר בנקודת ציון מסוכנת: "מזמן ידענו שמאבקים סביבתיים הם דבר מאוד מסוכן כשמדובר במדינות עולם שלישי. פעילים סביבתיים נרצחים, מאוימים, מושתקים בשלל דרכים. המאבק נגד המאבק הסביבתי הוא אלים מאוד. בתקופה האחרונה השיטות האלימות נגד פעילי סביבה מגיעות גם לעולם הראשון בצורה אגרסיבית וחזקה, ופסק הדין הזה הוא דוגמה לזה. נכון שלא רצחו את פעילי גרינפיס, אבל מחסלים אותם בכלים כלכליים שהם במובנים רבים יותר אפקטיביים ומרתיעים. כל הדבר הזה קורה בהקשר של מתקפה מאוד חריפה של הממשל החדש בארה״ב על המדע, על המדענים, על האינפורמציה".
דרך לחסל התנגדות ציבורית
עו"ד ענבר דרויאן, מנחת הקליניקה לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים בחיפה, טוענת: "כמי שעדה לא אחת לפרקטיקות מניפולטיביות המקודמות על ידי תאגידים מזהמים, אני כבר לא מופתעת מהשימוש בתביעות השתקה ככלי לדיכוי מחאה ציבורית. הסכום שנפסק הוא אסטרונומי, ומהווה תקדים מסוכן שיכול למוטט כלכלית ארגונים סביבתיים ולהרתיע פעילות מחאה עתידית.
"תביעות השתקה אלו מנצלות את מערכת המשפט כדי להפוך ביקורת ציבורית נגד השימוש בדלקים פוסיליים – זכות דמוקרטית בסיסית – לנטל כלכלי שספק אם ארגונים סביבתיים ופעילים ציבוריים יוכלו לעמוד בו. הן מסמנות מגמה מסוכנת שבה תאגידים רבי־עוצמה משתמשים בבתי המשפט כדי לחסל התנגדות ציבורית, ומעוררות חשש כבד בנוגע לעתיד חופש הביטוי והמחאה, הן בארה"ב והן בעולם". דרויאן חוששת כי תאגידים מזהמים ינסו כעת לחבק את אותה פרקטיקה גם בישראל: "לא ניתן להתעלם מהחשש שמגמות אלו יגיעו גם אלינו". עם זאת היא מציינת ש"גרינפיס אינטרנשיונל נקט צעד אסטרטגי והגיש תביעה נגדית נגד אנרג'י טרנספר בבית משפט בהולנד. זהו מהלך משפטי תקדימי, שנועד להפעיל לחץ על חברות המשתמשות בתביעות השתקה ככלי אסטרטגי".
