ארגוני סיוע מוחים על "הרף הנמוך מדי" של מס החברות הגלובלי
ארגוני סיוע מוחים על "הרף הנמוך מדי" של מס החברות הגלובלי
בעוד מנהיגי ה־G7 ממשיכים להלל את הסכם המיסוי ההיסטורי, המבקרים טוענים שהוא ייטיב עם הכלכלות הגדולות על חשבון העניות יותר. דאגה במדינות שהפכו למקלטי מס, ובהן אירלנד שמתריעה על אובדן של כ־2 מיליארד יורו בשנה
שרי האוצר של מדינות ה־G7 ממשיכים להלל את ההחלטה שקיבלו אתמול בדבר החלת מס חברות גלובלי מינימלי, ואף מגדירים זאת כאבן דרך היסטורית וכניצחון חשוב. "לאחר שנים של דיונים, שרי האוצר של מדינות ה־G7 הגיעו להסכם היסטורי לביצוע רפורמה במערכת המס העולמית ולהתאמתה לעידן הדיגיטלי", הכריז שר האוצר הבריטי רישי סונאק, שאירח את הפסגה המדוברת, שבה השתתפו גם שרי האוצר של ארצות הברית, קנדה, צרפת, גרמניה, יפן ואיטליה. ההחלטה שהתקבלה לאחר שנים של דיונים וחוסר הסכמות צפויה להניב הכנסות נוספות לממשלות ברחבי העולם.
בהתאם לכך גם שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן שיבחה את שיתוף הפעולה בין המדינות שאיפשר את "ההישג ההיסטורי", כדבריה. כריסטינה פרילנד, שרת האוצר של קנדה, הדגישה כי מדובר בחדשות טובות "לקנדים ולעסקים הקנדיים, שהשיגו תנאים אחידים ומאוזנים עבורם בכלכלה העולמית". לדבריה, ההסכם המתגבש מוכיח כי ניתן לסיים את "המירוץ לתחתית" של שיעורי המסים. הצהרות תמיכה הגיעו גם מצדם של נציגי פייסבוק, אמזון וגוגל, שנחשבות לנפגעות העיקריות מהמהלך, שכן הוא יחייב אותן לשלם נטל מס גבוה בהרבה מכיוון שיסגור את הפרצות הקיימות כיום במערכת שמאפשרות להן לפתוח סניפים מקומיים במדינות עם שיעור מס חברות נמוך יחסית ולהכריז על כל ההכנסות שלהן שם. "אנחנו רוצים שרפורמת המס הבינלאומית תצליח ומכירים בכך שפייסבוק תשלם יותר מס במקומות שונים", מסר בתגובה ניק קלג, מנהל תחום היחסים הגלובליים ברשת החברתית. הדובר של אמזון אף הביע תקווה כי הדיונים יתקדמו גם בקרב מדינות ה־G20, וציין כי ההסכם הוא "צעד מבורך" שיעזור להשיג יציבות למערכת המס הבינלאומית. בדומה, גוגל פרסמה הצהרה שלפיה "אנחנו מקווים שהמדינות ימשיכו לעבוד יחד כדי להבטיח את השגתו הקרובה של הסכם מאוזן וישים".
דרישה להעלות ל־21%
אולם על רקע התשבחות, יש כבר מי שממהרים להעביר ביקורת ואף לטעון כי קביעת מס מינימלי של 15% רחוקה מלהספיק ולפיכך קראו להעלות את הרף ל־21%. המתנגדים הבולטים בשלב זה הם ארגונים חברתיים כמו אוקספם, שציינו כי השיעור שנקבע אינו גבוה בהרבה משיעור המס שהושת במדינות הנחשבות למקלטי מס כמו אירלנד, שווייץ וסינגפור. "הם הציבו רף כל כך נמוך שהחברות יכולות פשוט לדלג מעליו", אמרה לבי.בי.סי מנהלת הארגון גבריאלה בושה. עוד הוסיפה כי מדובר בהסכם לא הוגן שייטיב במיוחד עם מדינות ה־G7, שבהן שוכנים המטות של החברות הגדולות, על חשבון המדינות העניות יותר.
הביקורת הזו אינה חסרת בסיס. אין ספק שהמרוויחות הגדולות מההסכם יהיו בראש ובראשונה הכלכלות הגדולות שאחראיות לחלק ניכר מהמכירות של אותן חברות בינלאומיות, שכיום משלמות מס במדינות אחרות. תוספת המסים כתוצאה מההסכם אמורה לסייע למדינות הללו להתמודד עם השלכות משבר הקורונה על הכלכלות שלהן. ההסכם אמנם צפוי לסייע גם למדינות עניות שבהן יש לחברות הגדולות מפעלים או פעילויות אחרות, אך ההערכה היא כי הן ירוויחו מכך פחות מכפי שקיוו.
לעומתן, המדינות המוגדרות כמקלטי מס, אלו שעיצבו את מערכת המס שלהן בכוונה למשוך את החברות הגדולות, צפויות לספוג מכה קשה מהמהלך. כפי שהכריז שר האוצר הגרמני אולף שולץ: "שבע המדינות המתועשות החשובות ביותר תמכו ברעיון של שיעור מס מינימלי לחברות. אלו הן חדשות טובות מאוד בכל הקשור למיסוי הוגן, אך חדשות רעות למקלטי המס ברחבי העולם". עוד הוסיף כי חברות לא יוכלו יותר להימנע מתשלום המסים שלהן על ידי כך שיירשמו במדינות עם שיעורי מס נמוכים. "הכנסות יציבות ממסים חשובות כדי לוודא שהמדינות יכולות לבצע את המוטל עליהן. זה נהיה דחוף יותר אחרי מגפת הקורונה", הדגיש. המדינות שעליהן הוא מדבר כוללות את מקלטי המס בקריביים, ובהם ברמודה, איי קיימן ואיי הבתולה הבריטיים, שם שיעור מס החברות עומד על אפס, ואין להן מספיק כוח והשפעה למנוע את רוע הגזרה מבחינתן. המדינות הללו לא מרוויחות ממסי חברות, אך הן מסתמכות במידות שונות על תשלומים מהחברות־הבנות של החברות הגדולות ומתעשייה מקומית של רואי חשבון, עורכי דין וספקים נוספים של שירותים לתאגידים. כך שאף שההכנסה של המדינות היא מזערית לעומת המסים שחוסכות החברות, היא עדיין גבוהה יחסית לגודל הכלכלה שלהן. לפי "האקונומיסט", שירותים פיננסיים לתאגידים ייצגו מעל 60% מהכנסות הממשלה באיי הבתולה הבריטיים ב־2018. אולם ההסכם המתגבש ישבש לגמרי את המודל העסקי של המדינות הללו. בכל מקרה נראה שבשלב זה הן כלל אינן צד בדיונים. "אף אחד לא מעוניין לדבר איתן", הסביר ל"אקונומיסט" אדם המעורה בשיחות.
הונג קונג וסינגפור נפגעות
אך הן אינן הנפגעות היחידות, ומהכלכלות הגדולות והמקושרות יהיה קרוב לוודאי קשה יותר להתעלם. חלקן נמצאות באיחוד האירופי, שהשתתף בפסגה בסוף השבוע. כך למשל שיעור מס החברות באירלנד ובקפריסין עומד על 12.5% ומטרתו למשוך חברות בינלאומיות. מחוץ לאירופה, הונג קונג וסינגפור הצליחו למשוך השקעות הודות לשיעור מס חברות נמוך. אם כי שיעורי מס החברות הנוכחיים שלהן עומדים על 16.5% ו־17%, בהתאמה, כלומר גבוהים יותר מהרף המינימלי שנקבע על ידי מדינות ה־G7.
באירלנד כבר הביעו דאגה ממידת הנזק שההסכם עלול להסב לה. שר האוצר פסקל דונהיו הזהיר כי המדינה עלולה להפסיד עד כ־20% מההכנסות שלה ממס חברות, שמיתרגמים לסביבות 2 מיליארד יורו בשנה. עם זאת, דונהיו טען בראיון ל"אייריש טיימס" כי ההפסד הפוטנציאלי הזה כבר מחושב בתחזיות הכלכליות של הממשלה. לדבריו, בכוונתו להמשיך ולהגן על שיעור המס באירלנד בפגישות עם חברי האיחוד האירופי ועם ילן שיתקיימו לפני כניסתו לתוקף של ההסכם. "בשיחות שקיימתי עם ה־OECD ועם השרה ילן המשכתי לטעון בעד הלגיטימיות של תחרות במס תחת מגבלות מסוימות ובעד התפקיד של הכלכלות הקטנות והבינוניות בהסכם שמתגבש", אמר. "אני מתכוון להמשיך ולהגן על כך".
הונגריה, שלה שיעור מס חברות של 9% בלבד, הודיעה גם היא על תמיכתה בתחרות על מסים. בשבוע שעבר הודיעה ממשלתו של ויקטור אורבן כי קביעת שיעור מס גבוה יותר לא תהיה הוגנת, וכי למדינות הזכות לקבל החלטות ריבוניות משל עצמן על המסים. בדומה, במשרד האוצר הצ'כי טענו שמס אחיד הנקבע על ידי ארצות הברית יוביל לעלייה במס החברות שמשלמות חברות צ'כיות. מס החברות במדינה עומד על 19%.
בכל מקרה ההסכם עובר כעת לדיון בקבוצת ה־G20, שכוללת גם את סין ורוסיה, כך שעליו לעבור עוד מכשולים לפני שיוכל להפוך למציאות מוגמרת.
