$
המזרח התיכון

זרם הפליטים הסורי הוא איתות לכך שמדינתם כבר לא תתאושש

ארבע שנים אחרי פרוץ מלחמת האזרחים הצבא הסורי כבר מותש, והישרדות משטר אסד מוטלת בספק. סורים בעלי אמצעים, רבים מהם מהנדסים ורופאים, יוצאים לבנות עתיד באירופה

דורון פסקין 22:0007.09.15

מאז תחילת השנה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, גובר זרם הפליטים לאירופה. רוב הפליטים מגיעים מסוריה, ומקצתם מלוב ואף ממדינות אחרות כמו אפגניסטן ועיראק.

 

 

 

השאלה המתבקשת היא מה קרה בעת האחרונה שהאיץ את זרם הפליטים. תשובה אחת ברורה אין, אך הערכות יש.

 

תנועת הנטישה של הסורים החלה זמן קצר אחרי פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011. היעדים העיקריים של הפליטים היוהמדינות השכנות ובראשן - ירדן, לבנון וטורקיה, ששם נמצאים כיום יותר מ־3 מיליון פליטים, פי עשרה ממספרם באירופה.

 

 

 צילום: רויטרס

 

הטיפול בהם הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי לדיון בעיקר בירדן ובלבנון, שאינן נהנות ממשאבים ניכרים שיכולים לסייע להן להתמודד עם הצרכים האדירים של הפליטים. בירדן אף נשמעו טענות של אזרחים כי הפליטים גורמים לירידה בשכר במשק, בשל נכונותם לקחת כל עבודה בכל מחיר. בד בבד גם נשמעו טענות בנוגע לקוד ההתנהגות שלהם. עם זאת, תלונות הממשלה הירדנית נגד הקהילה הבינלאומית על חוסר הסיוע נענו רק בחלקן.

 

שינוי במצב הלחימה

ההשתקעות במדינות השכנות נבעה משני טעמים, האחד, הרגשתם של הפליטים הסורים כי לאחר שתסתיים המלחמה הם יוכלו לחזור לבתיהם. השני היה קשור למאפייני הפליטים מבחינה סוציו־אקונומית. הפליטים הגיעו בדרך כלל מהשכבות החלשות ויכלו להרשות לעצמם לכל היותר לקנות כרטיס אל החופש במדינות השכנות.

 

 

ההרס בסוריה ההרס בסוריה צילום: רויטרס

 

ואולם דומה כי בחודשים האחרונים יש שינוי במצב הלחימה בסוריה, הבא לידי ביטוי גם בשינוי יעדי הפליטים. אחרי ארבע שנים הצבא הסורי מותש ומדמם ומצבו נראה קודר מתמיד. קבוצות המורדים שמונות בעיקר לוחמי ג'יהאד חדורי מוטיבציה מסוריה ומחוצה לה, רשמו כמה וכמה הישגים חשובים מתחילת השנה, ואלה הגבירו את סימני השאלה סביב יכולת השרידות של משטר אסד. התפתחויות אלה עם החשש הגובר מארגון המדינה האסלאמית (דאעש) עשו את שלהם. בני השכבות היותר מבוססות, שעד כה "ישבו על הגדר" ונמנעו מלצאת כנגד המשטר, סבורים שעליהם לחפש לעצמם מקום חדש לבנות בו את חייהם, הרחק מהמולדת.

 

יש לזכור כי היציאה מסוריה לכיוון אירופה אינה זולה. המבריחים גובים מאות ואף אלפי דולרים מכל סורי ששם את נפשו בכפו ויוצא בדרך הים לכיוון קפריסין, טורקיה או יוון. גם רכישת כרטיסי הרכבת באירופה אינה עניין זול בעבור הסורי הממוצע. הסורים שיוצאים כיום לאירופה באים ממשפחות מבוססות והם בעלי מקצוע (מהנדסים, רופאים ואחרים), להבדיל מזרם המהגרים מאפריקה (דרך לוב) שהם בדרך כלל גברים צעירים המחפשים עבודה.

 

 

 

זרם הפליטים מלוב נמצא אף הוא בעלייה. כמה מאות קילומטרים מפרידים בין חופיה של לוב לחופיה של היבשת הנכספת. מאז הודח השליט קדאפי בשנת 2011, נהפכה לוב לזירה של קרבות בין פלגים שונים על רקע אתני, שבטי ופוליטי. באביב 2014 חלה הסלמה בקרבות בין הפלגים האיסלאמיסטיים לכוחות "הצבא הלובי" (מיליציה הנתמכת על ידי מדינות ערב המתונות), דבר שתרם אף הוא לזרם הפליטים.

 

דאעש התחזק גם בלוב

בלוב פועלות כיום שתי ממשלות, ובפועל היא חדלה להתקיים כישות מדינית מאז סילוקו של קדאפי (בתמיכת האירופים). ההתחזקות של דאעש בשבועות האחרונים בלוב תורמת אף היא להחלטה לעזוב את המדינה.

 

ובשולי משבר הפליטים מתעורר ויכוח פנימי באשר להתייחסות לאותם סורים ולובים ששמים פעמיהם באוניות המוות לעבר אירופה. התהייה המרכזית היא מדוע מדינות המפרץ העשירות אינן נוקפות אצבע לקלוט אותם. ובכלל, היכן הליגה הערבית שלא ערכה עד היום שום דיון מעמיק בסוגיה. שאלה זו טרם באה על פתרונה, אך התשובה טמונה כנראה בעובדה שמדינות המפרץ, שגם כך חוששות מהתמורות הגיאו־פוליטיות באזור, אינן ששות לקלוט עוד אלפי סורים, שבבוא העת עלולים להתברר כפצצות מתקתקות, כמו שאירע בירדן ובלבנון.

 

הכותב הוא מחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x