סיקור נושא הגז הטבעי במצרים: סיפורי אלף לילה ולילה או דיווחים אמינים?

בכל יום מופיעים דיווחים חדשים בתקשורת הערבית על הרווחים האישיים שגרפו הנשיא המודח של מצרים חוסני מובארק, בניו והמקורבים להם, כתוצאה מהסכם מכירת הגז הטבעי לישראל. הדיווחים מחזקים את הרושם כי ההחלטה לא לחדש את הזרמת הגז לישראל אינה קשורה בסיבות טכניות או ביטחוניות. הפיצוץ בצינור הגז באל־עריש נתן למצרים עילה לעשות "ריסטארט" בכל הנוגע למכירת הגז. הפסקת הזרמת הגז אינה משפיעה רק על ישראל, אלא גם על ירדן, סוריה ולבנון המחוברות לצינור.

מאז נפילת מובארק נפתחות "תיבות פנדורה" רבות שהטרידו את החברה המצרית בעשורים האחרונים, והיו טאבו בעידן הקודם. עתה נפרצו הסכרים. בסוף השבוע ראינו מחזות בלתי שגרתיים של אזרחים מתפרצים למפקדות המודיעין המצרי ומפשפשים בתיקים ובמסמכים סודיים, ושל שרים לשעבר שנלקחו למעצר ונמצאים תחת חקירה.

עננה כבדה ריחפה מעל יצוא הגז לישראל מרגע חתימת ההסכם בשנת 2005 בין שר הנפט לשעבר סאמח פהמי (הנמצא בחקירה בימים אלה) לבין שר התשתיות לשעבר בנימין בן אליעזר. העיתונות המצרית התעלמה כמעט לחלוטין מהאירוע, בעיקר משום שההנהגה המצרית הבינה שההסכם אינו עולה בקנה אחד עם הסנטימנט ברחוב המצרי. אותם דברים אמורים גם לגבי מועד תחילת הזרמת הגז בצינור לאשקלון ב־2008.

מובארק צפצף על ביהמ"ש

במשך הזמן הלכו והתרבו הדיווחים על מרכיבים מפוקפקים בעסקה, בעיקר בתקשורת העצמאית. הדיווחים לובו על ידי מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל ורוכזו על ידי השגריר לשעבר איבראהים יוסרי, דמות מוכרת ואהודה במצרים. ההדגשה כי ההסכם עם ישראל מגיע "על חשבון האינטרס הלאומי המצרי" היתה בגדר "רעד קל בכנף" עבור משטר מובארק.

ב־2009 המתנגדים לקחו את העניין לבית משפט מינהלי, שפסק לטובתם. משטר מובארק התעלם מהפסיקה, וערכאה גבוהה יותר קבעה כי ניתן להמשיך את היצוא, בשלושה תנאים: צורכי השוק המקומי קודמים ליצוא; על הגז המצרי להימכר במחירי השוק העולמי; תוקף חוזה בתחום הגז לא יהיה ארוך משנה. עתה שולפים המתנגדים בראשות יוסרי את החלטת בית המשפט, ובמסגרת ניקוי האורוות הכללי בוחנת התביעה הכללית שוב את יצוא הגז לישראל.

בתקשורת המצרית נטען שההסכם עם ישראל אכן מפר את התנאים בסוגיית המחיר ומצב השוק המצרי. חרף ההעלאה שבוצעה בשנה שעברה במחיר הגז טוענים גורמים במצרים כי הוא עדיין נמוך מזה המקובל בשוק העולמי. זאת בנוסף לטענות שבניו של מובארק גזרו "קופונים" שמנים, ויותר מהם איש העסקים חוסיין סאלם, מקורבו של מובארק, שנראה ששילשל לכיסו מיליארדי דולרים בזכות העסקה עם ישראל.

הדיווחים גורסים כי התגלעו חילוקי דעות רבים בין בניו של מובארק לסאלם על חלוקת הרווחים, וכי הדברים הגיעו לשיא בקיץ 2005, כשהבנים הנחו את שר הפנים המושחת חביב עדלי לבצע פיגועים באתרי תיירות בבעלות סאלם בשארם א־שייח', במסווה של פעילות אל־קאעידה, כנקמה בסאלם על עמלות נמוכות מדי שקיבלו לדעתם. בפיגועים נהרגו 88 בני אדם. כישראלים הסיפור נשמע כ"אלף לילה ולילה", אך בעידן האינטרנט הוא הפך במהרה לשיחת היום ברחוב המצרי.

מפגינים במצרים. מחפשים הוכחות לשחיתות צילום: אי פי אי

בשוק המצרי חסר גז

היצוא לישראל ספג ביקורת נוקבת גם מבחינה כלכלית גרידא, לנוכח העלייה הניכרת בשנים האחרונות בביקוש לגז טבעי במצרים עצמה. אחת הטענות היא שבעוד שמצרים מוכרת גז במחיר הפסד לשכנותיה, היא נאלצת לייבא גז טבעי במחירי השוק. גורמים בשוק האנרגיה המצרי מתחו בשנים האחרונות לא פעם ביקורת בטענה שהיקף הסכמי היצוא הוא הרבה מעבר ליכולותיה של המדינה.

גידול האוכלוסייה והפיתוח הכלכלי המואץ הביאו את מצרים לצמצם במידה ניכרת את יצוא הנפט, שתפוקת הפקתו במדינה פוחתת, וההערכה היא שבשנה שעברה הפכה מצרים ליבואנית נפט. לעומת זאת, רשמה מצרים בעשור שבין 2000 ל־2010 עלייה של כ־11% ביצוא הגז הטבעי. למרות שתפוקת הגז היומית במצרים היא כ־6 מיליארד רגל מעוקב ביום, מורגש במצרים מאז 2009 מחסור באספקה, בייחוד במגזר הביתי. ב־2010 ייצאה מצרים 2.5 מיליארד רגל מעוקב בממוצע ביום.

ניתוח המספרים בפועל מעלה כי כושר היצוא של מצרים בתחום הגז הטבעי נמצא בירידה. מגמה זו בלבד היתה אמורה להדליק אצל המדינות המייבאות גז מצרי נורות אדומות, המאותתות על הצורך במציאת חלופות. הבעיה היתה שכל עוד משטר מובארק שלט בעניינים ונהנה מהעסקה, היא התנהלה כשורה. עכשיו השתנו כללי המשחק.

אם מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל היו מדקדקים בנתונים, הם היו מבינים כי לא ניתן להאשים את היצוא לישראל כגורם למצוקותיו של משק הגז המצרי. לפי נתוני שנת 2010, כ־70% מיצוא הגז הטבעי ממצרים היה נוזלי ונעשה מהטרמינלים המיוחדים שיש למצרים לצורך כך. היצוא בצינורות, ובכלל זה לישראל, תפס כ־30% בלבד מהיצוא.

הכותב הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)