שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
עולם

המשבר בכלכלת איסלנד - תמרור אזהרה לכלכלות קטנות בעידן גלובלי

קרנות גידור תאבות בצע הביאו את הכלכלה האיסלנדית לסף פשיטת רגל לפני כחודש. מי שבוחן את התנועות האלימות במסחר שקל-דולר בשבוע האחרון מבין שגם ישראל לא חסינה

אמיר טייג 07:0310.06.08
הפריחה הכלכלית הישראלית נמצאת בעיצומה: שנה חמישית ברציפות של צמיחה מהירה, בורסה חזקה ויציבה, וכמובן - השקל, אשר מתמודד על תואר המטבע החזק בעולם. על רקע זה מעניין לבחון את האירועים אשר הובילו כלכלה דומה לסף פשיטת רגל.

 

לפני כשלושה שבועות חוותה כלכלת איסלנד משבר פיננסי, שהיה שמור עד כה למדינות מתפתחות כמו ארגנטינה ואינדונזיה. הקרונה האיסלנדית הותקפה על ידי קרנות גידור תאבות בצע, הבנקים המקומיים התקשו לקבל אשראי בעולם והדירוג שלהם נפגע, והבנק המרכזי האיסלנדי לא הצליח לספק תמיכה לבנקים ולמטבע. ללא סיוע מהידידות הצפוניות נורבגיה, דנמרק ושבדיה, הכלכלה האיסלנדית היתה פושטת רגל.

 

קשה להסתיר את הדמיון הבולט בין הכלכלה הישראלית ובין זו של איסלנד. ישראל ואיסלנד הן שתי מדינות מבודדות יחסית וקטנות, שחוו בשנים האחרונות פריחה כלכלית. בשתי המדינות המטבע המקומי הוא נייד לחלוטין. זרימת ההשקעות הזרות שמרה על יציבות המטבעות המקומיים. בשתי המדינות פועלת מערכות בנקאיות ריכוזיות יחסית, אשר עברו הפרטה לפני מספר שנים. בדומה לישראלים, גם האיסלנדים נחשבים ליזמים שאפתניים.

 

סיפורה של הכלכלה האיסלנדית יכול ללמד אותנו משהו על הסיכונים שמולם ניצבות הכלכלות הקטנות של העולם בעידן הגלובליזציה. בעולם שבו תנועת ההון בין מדינות ובין מטבעות היא חופשית לחלוטין, בעולם שבו פועלים גופי השקעה ענקיים, כמו קרנות גידור, שאינם נשמעים לכללי הרגולציה, גם מדינה כמו איסלנד, שמדורגת כמדינה השישית בעושרה בעולם, יכולה למצוא את עצמה על פי תהום פיננסית.

 

התפתחות כלכלית אדירה

עד תחילת 2008 הדבר העיקרי שהטריד את תושבי ריקיאוויק הבירה היה שאון מטוסי המנהלים שהמריאו ונחתו בנמל התעופה הבינלאומי. מספר מטוסי המנהלים שחנו באיסלנד היה מהגבוהים בעולם, וכל זה במדינה של 310 אלף תושבים בלבד, שעיקר משאביה הטבעיים הם דגים ואנרגיה גיאו־תרמית זולה. 

 

מעיינות חמים באיסלנד. מעיינות חמים באיסלנד. צילום: בלומברג

 

מטוסי המנהלים משקפים יותר מכל את ההתפתחות האדירה של הכלכלה האיסלנדית בכלל ושל המגזר הפיננסי בפרט. בחמש השנים האחרונות יצאו יזמים איסלנדים רבים את ארצם כדי לחפש השקעות, בעיקר בארצות סקנדינביה השכנות ובבריטניה.

 

הבנקים האיסלנדיים ידעו לנצל היטב את הריביות הנמוכות בעולם. הם גייסו כסף מחוץ לאיסלנד והלוו אותו ליזמים, שרכשו באמצעותו נדל"ן, חברות השקעה, בנקים, רשתות שיווק ואפילו קבוצת כדורגל. בתחילת 2008 עמד היקף הנכסים של הבנקים האיסלנדיים על פי עשרה מהתמ"ג השנתי של המדינה כולה. החוב החיצוני של איסלנד היה 97 מיליארד דולר, פי חמישה מהתמ"ג.

 

הכסף הרב שזרם לבנקים האיסלנדיים הגיע לשם בגלל הריבית הגבוהה יחסית במדינה בשנים האחרונות, תוצר של אינפלציה גבוהה יחסית, שלה גרמה הצמיחה המהירה. קרנות ופיננסיירים בריטים ביצעו עסקאות Carry Trade מול הקרונה האיסלנדית, שבמסגרתן לקחו הלוואות במטבעות שבהם הריבית נמוכה, כמו הין היפני, המירו אותם לקרונות, והפקידו אותם בבנקים האיסלנדיים, שנתנו להם ריבית גבוהה יותר.

 

זרימת כספים זו שמרה על חוסנה של הקרונה מול היורו והדולר. תהליך זה קרה גם בישראל, בעיקר בשנים 2003 ו-2004, ונמשך בצורה מתונה יותר גם היום, שכן הריבית על השקל היא עדיין גבוהה מספיק.

 

הריבית הגבוהה לא הצליחה לעצור את האינפלציה הדוהרת באי הצפוני. בשנים 2006 ו-2007 הגיעה האינפלציה ל-6.8% ו-5% בהתאמה, ובאפריל 2008 כבר עלה קצב האינפלציה השנתי ל-12.3%. הריבית הוזנקה לרמה

של 15.5%.

 

הקרנות הריחו דם

עם התפוצצות בועת האשראי והסאב־פריים בקיץ 2007, החלו קרנות גידור בריטיות להריח דם. אמנם כלכלת איסלנד והבנקים לא היו חשופים ישירות לסאב־פריים, אך קרנות הגידור העריכו שהבנק המרכזי האיסלנדי יתקשה להגן על הבנקים והמטבע המקומיים בגלל יתרות המט"ח הנמוכות שלו, שהסתכמו בכ־2.5 מיליארד דולר, סכום זעום ביחס להתחייבויות המנופחות של הבנקים.

 

הקרנות החלו למכור קרונות ולהמר נגד הבנקים באמצעות מכשירים פיננסיים מתוחכמים (CDS, כלומר Credit Default Swaps) שנהפכו לנפוצים בשנים האחרונות. מנהלי הקרנות הימרו שהבנקים האיסלנדיים לא יצליחו לגייס חוב חדש כדי למחזר את החובות האדירים שלהם, ושהבנק המרכזי לא יצליח למנוע קריסה של אחד משלושת הבנקים הגדולים במדינה.

 

התוצאה של המתקפה היא ברורה: הקרונה האיסלנדית צנחה ב-30%, והבנק המרכזי האיסלנדי נאלץ לקבל סיוע חירום בהיקף של 1.5 מיליארד יורו מהבנקים המרכזיים של נורבגיה, שבדיה ודנמרק.

 

נראה כי לפחות לפי שעה נעצרה מתקפת הספקולנטים על כלכלת איסלנד, אך אף אחד אינו ערב שהיא לא תתחדש בקרוב. בינתיים שינה הבנק המרכזי האיסלנדי את תחזיותיו, וכעת הוא צופה שב-2009 יהיה מיתון במדינה, הראשון מאז 1992. האזרחים, שנהנו ממטבע חזק ומיבוא זול, נאלצו בשלב זה לוותר על רכישת מוצרים חדשים רבים, בהם כלי רכב, שהתייקרו בתוך זמן קצר ב-20% עד 30%.

 

ישראל לא חסינה

המצב בישראל היום שונה מאוד ממצבה של איסלנד לפני המשבר. יתרות המט"ח של ישראל גדולות יחסית (כ-31 מיליארד דולר), ובנק ישראל פועל בימים אלו כדי להגדילן עוד יותר. הגירעון המסחרי של ישראל נמוך בהרבה מזה של איסלנד, האינפלציה נמוכה יותר, ולכן גם הריבית על השקל נמוכה יחסית. היקף האשראי של הבנקים בישראל הגיוני ביחס לגודלה של הכלכלה המקומית, ודירוג האשראי של הבנקים נמצא במגמת שיפור.

 

עם זאת, גם ישראל מרגישה היטב את נחת זרועם של הספקולנטים - מספיק לבחון את התנועות האלימות במסחר שקל-דולר בשבוע האחרון כדי להבין שגם אנחנו לא חסינים בפני תאוות הבצע של קרנות הגידור, שפועלות בלי סנטימנטים.

 

המשבר שפקד את איסלנד, ככל הנראה, לא יקרה בישראל בשנים הקרובות. עם זאת, הוא צריך להיות תמרור אזהרה מפני סכנות הכלכלה הגלובלית, בייחוד עבור מדינות קטנות כמו ישראל, שלהן מטבע נייד לחלוטין. אחד הפתרונות שאיסלנד שוקלת כיום הוא ויתור על המטבע המקומי והצטרפות לגוש היורו. עבור ישראל אופציה כזו אינה אפשרית, בוודאי שלא בעתיד הקרוב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x