סגור
רכבת ישראל היא הגוף המרכזי האחראי על הפעלת מערך הרכבות בישראל.

היסטוריה והתפתחות של רכבת ישראל

רכבת ישראל היא חברה ממשלתית שהוקמה במאי 1948, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל. עם היווסדה, ירשה החברה את התשתיות שפעלו בתקופת המנדט הבריטי, כולל הקווים הראשונים שנבנו עוד במאה ה-19 – וביניהם הקו ההיסטורי יפו–ירושלים שנחנך בשנת 1892. בעשורים הראשונים לפעולתה, הרשת הייתה מצומצמת יחסית והוזנחה לאורך זמן, אך החל משנות ה-90 חלה האצה בשיקום ופיתוח הרכבת, כולל סלילת מסילות חדשות, שדרוג תשתיות ושירות לנוסעים.

תחומי פעילות עיקריים של רכבת ישראל

רכבת ישראל מפעילה שירותי תובלה ציבורית לנוסעים וכן שירותי הובלת מטענים. בנוסף להפעלת הרכבות, החברה עוסקת בתכנון, תחזוקה והרחבה של רשת המסילות והתחנות.
הרשת של רכבת ישראל כוללת 68 תחנות פעילות, ביניהן תחנות מרכזיות כמו תל אביב – סבידור מרכז, חיפה – חוף הכרמל, ירושלים – יצחק נבון, באר שבע מרכז ותחנת הרכבת בנתב"ג.

פרויקטים עתידיים ופיתוח תשתיות

רכבת ישראל מקדמת פרויקטים לפיתוח ושדרוג התשתית התחבורתית בישראל. בין הפרויקטים הבולטים ניתן לציין חישמול קווים מרכזיים דוגמת קו ירושלים-תל אביב. בנוסף, החברה שוקדת על פתיחת קווים חדשים כגון קו מסילת העמק המאריך את הרשת לצפון הארץ, וקו רכבת לאילת שנמצא בשלבי תכנון. פרויקטים נוספים כוללים הקמת מסילות כפולות באזורים עמוסים, תחנות חדשות ביישובים מתפתחים ושדרוג מערכות הבקרה והתפעול לשיפור הדיוק בזמנים.

אתגרים

רכבת ישראל משרתת מדי שנה עשרות מיליוני נוסעים. עם זאת, פעילותה מלווה בקשיים תפעוליים, ביניהם איחורים חוזרים, בעיות בתחזוקת תשתיות וצפיפות בשעות השיא. כמו כן, דו"חות ציבוריים ותלונות משתמשים מצביעים על פערים בין הציפיות לשירות בפועל.

מדיניות תמחור והשפעתה על השימוש

מערכת התמחור של רכבת ישראל מתבססת על מרחק הנסיעה ונקבעת בהתאם לאזורים גאוגרפיים. קיימות קטגוריות מחיר נפרדות עבור נסיעה רגילה, חופשי-יומי, חודשי ושימוש ברב-קו, עם הנחות המוענקות לחיילים, סטודנטים, אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות. אחת המטרות המרכזיות במדיניות זו היא לעודד שימוש בתחבורה הציבורית ולהקל על אוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, קיימת ביקורת ציבורית על עלויות הנסיעה ביחס לאיכות השירות ולעמידה בזמנים.

שביעות רצון הציבור ומדדים איכותיים

רמת שביעות הרצון משירותי רכבת ישראל משתנה לאורך השנים. סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד התחבורה ומבקר המדינה מצביעים לעיתים על פער בין הציפיות של הציבור לבין חוויית השימוש בפועל. המדדים הנבחנים כוללים עמידה בזמנים, צפיפות בקרונות, ניקיון תחנות ורמת השירות של מוקדי המידע. לצד שיפורים נקודתיים, כמו החדרת רכבות חדישות או שירותים מקוונים, קיימת ביקורת עקבית על איחורים ואמינות השירות.

אינטגרציה עם תחבורה ציבורית אחרת

מערך התחבורה הציבורית בישראל מבוסס על שילוב בין אמצעי תחבורה שונים – אוטובוסים, רכבת קלה, מטרונית, מוניות שירות ורכבת ישראל. רבות מהתחנות המרכזיות ממוקמות בסמוך למסופים עירוניים וחניוני "חנה וסע", המאפשרים גישה נוחה לכלי רכב פרטיים והמשך נסיעה בתחבורה ציבורית. הרכבת משתלבת גם עם כרטיסי רב-קו משותפים, שמאפשרים מעבר חלק בין ספקי תחבורה שונים. במרכזי ערים ובאזורים מטרופוליניים מתוכננת הרחבה של חיבורים ישירים בין קווי רכבת לבין קווי מטרו ורכבת קלה.

שימוש ברכבת להובלת מטענים

בנוסף להובלת נוסעים, רכבת ישראל מפעילה מערך נפרד להובלת מטענים. פעילות זו כוללת הובלה של חומרים כבדים כמו דלקים, מלט, גרעינים ותוצרת חקלאית, באמצעות קרונות ייעודיים לאורך מסילות ייעודיות או משותפות עם קווי נוסעים. שירותי המטענים מתבצעים באמצעות חברת הבת "רכבת מטענים.
רכבת ישראל היא הגוף המרכזי האחראי על הפעלת מערך הרכבות בישראל.

היסטוריה והתפתחות של רכבת ישראל

רכבת ישראל היא חברה ממשלתית שהוקמה במאי 1948, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל. עם היווסדה, ירשה החברה את התשתיות שפעלו בתקופת המנדט הבריטי, כולל הקווים הראשונים שנבנו עוד במאה ה-19 – וביניהם הקו ההיסטורי יפו–ירושלים שנחנך בשנת 1892. בעשורים הראשונים לפעולתה, הרשת הייתה מצומצמת יחסית והוזנחה לאורך זמן, אך החל משנות ה-90 חלה האצה בשיקום ופיתוח הרכבת, כולל סלילת מסילות חדשות, שדרוג תשתיות ושירות לנוסעים.

תחומי פעילות עיקריים של רכבת ישראל

רכבת ישראל מפעילה שירותי תובלה ציבורית לנוסעים וכן שירותי הובלת מטענים. בנוסף להפעלת הרכבות, החברה עוסקת בתכנון, תחזוקה והרחבה של רשת המסילות והתחנות.
הרשת של רכבת ישראל כוללת 68 תחנות פעילות, ביניהן תחנות מרכזיות כמו תל אביב – סבידור מרכז, חיפה – חוף הכרמל, ירושלים – יצחק נבון, באר שבע מרכז ותחנת הרכבת בנתב"ג.

פרויקטים עתידיים ופיתוח תשתיות

רכבת ישראל מקדמת פרויקטים לפיתוח ושדרוג התשתית התחבורתית בישראל. בין הפרויקטים הבולטים ניתן לציין חישמול קווים מרכזיים דוגמת קו ירושלים-תל אביב. בנוסף, החברה שוקדת על פתיחת קווים חדשים כגון קו מסילת העמק המאריך את הרשת לצפון הארץ, וקו רכבת לאילת שנמצא בשלבי תכנון. פרויקטים נוספים כוללים הקמת מסילות כפולות באזורים עמוסים, תחנות חדשות ביישובים מתפתחים ושדרוג מערכות הבקרה והתפעול לשיפור הדיוק בזמנים.

אתגרים

רכבת ישראל משרתת מדי שנה עשרות מיליוני נוסעים. עם זאת, פעילותה מלווה בקשיים תפעוליים, ביניהם איחורים חוזרים, בעיות בתחזוקת תשתיות וצפיפות בשעות השיא. כמו כן, דו"חות ציבוריים ותלונות משתמשים מצביעים על פערים בין הציפיות לשירות בפועל.

מדיניות תמחור והשפעתה על השימוש

מערכת התמחור של רכבת ישראל מתבססת על מרחק הנסיעה ונקבעת בהתאם לאזורים גאוגרפיים. קיימות קטגוריות מחיר נפרדות עבור נסיעה רגילה, חופשי-יומי, חודשי ושימוש ברב-קו, עם הנחות המוענקות לחיילים, סטודנטים, אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות. אחת המטרות המרכזיות במדיניות זו היא לעודד שימוש בתחבורה הציבורית ולהקל על אוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, קיימת ביקורת ציבורית על עלויות הנסיעה ביחס לאיכות השירות ולעמידה בזמנים.

שביעות רצון הציבור ומדדים איכותיים

רמת שביעות הרצון משירותי רכבת ישראל משתנה לאורך השנים. סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד התחבורה ומבקר המדינה מצביעים לעיתים על פער בין הציפיות של הציבור לבין חוויית השימוש בפועל. המדדים הנבחנים כוללים עמידה בזמנים, צפיפות בקרונות, ניקיון תחנות ורמת השירות של מוקדי המידע. לצד שיפורים נקודתיים, כמו החדרת רכבות חדישות או שירותים מקוונים, קיימת ביקורת עקבית על איחורים ואמינות השירות.

אינטגרציה עם תחבורה ציבורית אחרת

מערך התחבורה הציבורית בישראל מבוסס על שילוב בין אמצעי תחבורה שונים – אוטובוסים, רכבת קלה, מטרונית, מוניות שירות ורכבת ישראל. רבות מהתחנות המרכזיות ממוקמות בסמוך למסופים עירוניים וחניוני "חנה וסע", המאפשרים גישה נוחה לכלי רכב פרטיים והמשך נסיעה בתחבורה ציבורית. הרכבת משתלבת גם עם כרטיסי רב-קו משותפים, שמאפשרים מעבר חלק בין ספקי תחבורה שונים. במרכזי ערים ובאזורים מטרופוליניים מתוכננת הרחבה של חיבורים ישירים בין קווי רכבת לבין קווי מטרו ורכבת קלה.

שימוש ברכבת להובלת מטענים

בנוסף להובלת נוסעים, רכבת ישראל מפעילה מערך נפרד להובלת מטענים. פעילות זו כוללת הובלה של חומרים כבדים כמו דלקים, מלט, גרעינים ותוצרת חקלאית, באמצעות קרונות ייעודיים לאורך מסילות ייעודיות או משותפות עם קווי נוסעים. שירותי המטענים מתבצעים באמצעות חברת הבת "רכבת מטענים.

כל הכתבות בתיוג "רכבת ישראל"

רכבת ישראל נוסעת

דור אלון ופז יספקו סולר לרכבת ישראל בחצי מיליארד שקל

14.06.20|ליאור גוטמן
החוזה נחתם לשנתיים, עם אופציה להארכה בשלוש שנים נוספות; פז תספק סולר לתנועת הרכבות במקטעים הדרומיים, ואילו דור אלון - עבור המקטעים הצפוניים
רכבת ישראל נוסעת

הרכבת תחזור לפעילות רק ב-8 ביוני; מגבלת הנוסעים באוטובוסים תבוטל עוד השבוע

24.05.20|ליאור גוטמן
כך נקבע היום בדיון שהתקיים בהשתתפות שרת התחבורה, מירי רגב, ושר הבריאות יולי אדלשטיין; עוד נקבע כי מגבלת הנוסעים באוטובוסים תבוטל ביום חמישי הקרוב
רכבת ישראל נוסעת

משרד הבריאות הופך את הרכבת למטוס: לא תעצור בתחנות ביניים

14.05.20|אודי עציון
במסגרת ההחלטה על דחיית החזרת הרכבת משבוע הבא לתחילת יוני, נקבע גם שמתכונת ההפעלה שלה תשונה: רק רכבות ישירות, בלי העלאה והורדת נוסעים בתחנות ביניים
default image

תאונת הברום ברכבת הסתיימה אחרי ארבע שנים בתרומה של 600 אלף שקל לדימונה

16.04.20|ליאור גוטמן
בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה. בתאונה ב-2016 שתי רכבות משא התנגשו, מטען של ברום התפזר על הקרקע - ותושבי דימונה הורו להסתגר בבתיהם שעות ארוכות
רכבת ישראל נוסעת

רכבת ישראל עברה לרווח של 50.6 מיליון שקל ב-2019

28.03.20|ליאור גוטמן
זאת לעומת הפסד של 338 מיליון שקל ב-2018. המעבר לרווח התרחש בין היתר בשל ירידה בהפרשות לירידת ערך הנכסים. שיאני השכר - שלושה סמנכ"לים