סגור
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.
משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של ממשלת ישראל, האחראי על ניהול המדיניות הפיסקלית של המדינה, תקציב המדינה, וגיבוש המדיניות הכלכלית הכוללת. המשרד ממלא תפקיד מרכזי בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה ובפיקוח על מערכות המיסוי, ההשקעות הציבוריות והמשק בכלל.

היסטוריה והתפתחות

משרד האוצר הוקם בשנת 1948 עם קום המדינה, ושימש כגורם המרכזי בניהול הכלכלה הישראלית. השר הראשון שכיהן בתפקיד היה אליעזר קפלן. לאורך השנים, המשרד עבר שינויים משמעותיים והיה מעורב בתהליכים כלכליים חשובים כמו המדיניות הכלכלית החדשה של 1962, הרפורמות בשוק ההון והפרטת חברות ממשלתיות.

מבנה ותחומי אחריות

משרד האוצר מחולק למספר אגפים ויחידות סמך, לכל אחד מהם תפקידים ייחודיים:
  • אגף התקציבים – אחראי על הכנת תקציב המדינה ופיקוח על ביצועו.
  • אגף החשב הכללי – מנהל את נכסי המדינה, את מערכות התשלומים והבקרה הפיננסית.
  • אגף הכלכלן הראשי – עוסק בניתוחים כלכליים ומספק תחזיות ונתונים כלכליים.
  • אגף השכר והסכמי עבודה – קובע מדיניות שכר במגזר הציבורי.
  • רשות המיסים – אחראית על גביית מיסים ישירים ועקיפים.
  • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – מפקחת על גופים פיננסיים, קרנות פנסיה וביטוח.

תקציב המדינה

אחד התפקידים המרכזיים של משרד האוצר הוא הכנת תקציב המדינה. התקציב משקף את סדרי העדיפויות של הממשלה בנוגע להוצאות והכנסות המדינה. הוא מאושר על ידי הכנסת ומשפיע ישירות על מגזרים כמו בריאות, חינוך, ביטחון ותשתיות.

תפקיד משרד האוצר בזמן משברים כלכליים

במהלך השנים, משרד האוצר מילא תפקיד מרכזי בניהול משברים כלכליים, כגון אינפלציה גבוהה, מיתונים עולמיים והתמודדות עם מגפות. דוגמה לכך היא המשבר הפיננסי של 2008, שבו המשרד פעל לשמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בעת משבר הקורונה, משרד האוצר הפעיל תוכניות סיוע לעסקים, הרחיב דמי אבטלה והשקיע בתקציבים מיוחדים כדי למנוע קריסה כלכלית. מהלכים אלה השפיעו ישירות על התאוששות המשק והאצת הצמיחה לאחר המשבר.

השפעת המדיניות הפיסקלית על האזרחים

החלטות משרד האוצר משפיעות באופן ישיר על חייהם של אזרחי המדינה. מדיניות המיסוי קובעת את שיעור מס ההכנסה, המע"מ והמיסים העירוניים, המשפיעים על רמת החיים ויכולת הצריכה של הציבור. כמו כן, המשרד מעצב את מערכת הקצבאות, כולל קצבאות ילדים, נכים וגמלאים, ומקדם תמריצים כלכליים למשקי בית ולעסקים. שינויים במדיניות המס והשכר הציבורי יכולים להביא להורדת יוקר המחיה או להגדלת ההכנסה הפנויה של האזרחים.

היסטוריה של רפורמות משמעותיות

משרד האוצר הוביל במהלך השנים שורה של רפורמות כלכליות מרכזיות ששינו את פני המשק הישראלי. בין הבולטות שבהן ניתן למנות את רפורמת המיסים בתחילת שנות ה-2000, אשר כללה הורדת מס הכנסה ומעבר לשיטת מיסוי פרוגרסיבית. רפורמות נוספות כללו את הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק, אל על והתעשייה האווירית, מהלכים שהובילו להגברת התחרות בשוק. בנוסף, בוצעו שינויים מבניים בשוק ההון, כגון מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, שהשפיעו על החיסכון ארוך הטווח של אזרחי ישראל.

מדיניות כלכלית והשפעתה על המשק

משרד האוצר מוביל את המדיניות הפיסקלית של המדינה, אשר כוללת גיבוש רפורמות כלכליות, קביעת מדיניות מיסוי, קידום צמיחה כלכלית והתמודדות עם משברים כלכליים. במהלך השנים, המשרד יזם מהלכים כמו הורדת מיסים, עידוד השקעות זרות ורפורמות מבניות לשיפור היעילות הכלכלית.

אתגרים עכשוויים ועתידיים

כגוף המרכזי האחראי על כלכלת המדינה, משרד האוצר מתמודד עם אתגרים כמו גירעון תקציבי, יוקר המחיה, העלאת פריון העבודה ושילוב חדשנות בשירותים הפיננסיים. נושאים אלו מצריכים מדיניות מתואמת שתשמור על יציבות פיננסית תוך עידוד צמיחה כלכלית.

כל הכתבות בתיוג "משרד האוצר"

מימין שי באב"ד ו שאול מרידור

שר האוצר קיים שיחת פיוס בין הממונה על התקציבים לבין מנכ"ל האוצר

24.06.19|אדריאן פילוט
על פי הודעת האוצר, בעקבות השיחה משכו סגני אגף התקציבים את המכתב ששלחו ביום שישי והודיעו על החזרת יחסי העבודה לפסים תקינים בתוך המשרד
אדריאן פילוט כתב כלכליסט

באב"ד, שחרר אותנו

23.06.19|אדריאן פילוט
חייבים להקשיב לאנשי אגף התקציבים כשהם מוחים כנגד מנכ"ל האוצר. האינטרס הציבורי מחייב שיפרוש בשיא
שר האוצר משה כחלון 2

שוק הדירות מתעורר: עלייה של 37% ברכישת דירות באפריל לעומת אשתקד

17.06.19|נמרוד בוסו
לפי נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר, באפריל האחרון נרשמה רמת המכירות הגבוהה ביותר מאז אפריל 2016. בכמות הדירות החדשות שנמכרה בתנאי שוק חל זינוק של 51%
נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו 28.2.19

לזה יש כסף? ועדת הכספים אישרה העברת 40 מיליון שקל ל"כספים קואליציוניים"

16.06.19|צבי זרחיה
הוועדה גם אישרה היום העברות תקציביות ושינויים בתקציביהם של משרדי הממשלה לשנת 2019 בהיקף של 4.76 מיליארד שקל; ביוזמת ישראל ביתנו מליאת הכנסת תדון בשבוע הבא בגובה הגירעון
בנייה פתח תקווה בניינים

האוצר: שיא במכירת דירות ברבעון הרביעי של 2018, מאז הרבעון השלישי של 2016

16.06.19|אמיתי גזית
ברבעון האחרון של אשתקד נמכרו 28,300 דירות. הסיבה, זינוק של 15% במספר הדירות שנמכרו במחירי שוק, שלא במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, לעומת הרבעון המקביל ב-2017
משה כחלון שר האוצר ישיבת ממשלה 15.7.18

כחלון חייב לפרוש

16.06.19|אמיר זיו
לא גובה הגירעון צריך לעמוד במוקד הביקורת נגד כחלון, אלא תרבות ההכחשה וההסתרה שטיפח וחייבת להוביל אותו אל מחוץ למשרד האוצר
טויוטה קורולה היברידית 2019

מורה נבוכים: מה יקרה עם ההיברידיות

15.06.19|תומר הדר
ביום חמישי הודיע משרד האוצר על הטלת מס על מכוניות היברידיות וחשמליות. מה הסיבות לכך, למה דווקא עכשיו וכיצד זה ישפיע על המחיר שישלם הצרכן הישראלי
השר משה כחלון זירת הנדל"ן

כחלון: "מניח שאהיה שר אוצר בממשלה הבאה אם נתניהו ירכיב אותה"

14.06.19|צבי זרחיה
שר האוצר בראיון לאופירה אסייג ואייל ברקוביץ': "בארבע השנים האחרונות לא היתה פגיעה בבית המשפט העליון ובשלטון החוק"
שוקי אורן מנכ"ל קרדן אן וי

החשכ"ל לשעבר שוקי אורן מונה ליו"ר תחנת הכוח דוראד

13.06.19|ליאור גוטמן
מועמדותו של אורן, שיחליף את ארז כלפון, אושרה ע"י חברי דירקטוריון החברה; המהלך אמור לנתק את הניהול המקביל בין דוראד הפרטית לקצא"א, שכלפון ימשיך לנהלה
יוסי בכר יור בנק דיסקונט

יו"ר דיסקונט לשעבר יוסי בכר מונה ליו״ר חיפה כימיקלים

03.06.19|גולן חזני
דירקטוריון הקבוצה אישר את מינויו של בכר, שכיהן בעבר גם כמנכ"ל משרד האוצר, לניהול פעילותה הגלובלית של החברה המכונה כעת "קבוצת חיפה" ומעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים
default image

האוצר: בניגוד לטענות ות"ת, שילוב הסטודנטים הערבים נמצא בירידה

29.05.19|שחר אילן
בוועדה לתכנון ותקצוב מתגאים בעלייה במספר הסטודנטים הערבים, אך באגף הכלכלן הראשי טוענים שפחות ערבים משתלבים בלימודים הגבוהים וכי הפער בינם לבין היהודים גדל