מירי רגב

מירי רגב היא פוליטיקאית ישראלית ממפלגת הליכוד, חברת כנסת, קצינה לשעבר בדרגת תת־אלוף ומי שמכהנת כשרת התחבורה והבטיחות בדרכים. לאורך הקריירה הציבורית שלה מילאה שורה של תפקידים בכירים בצה"ל ובממשלה, ובהם דוברת צה"ל, שרת התרבות והספורט ושרת התחבורה.
מהצבא אל הכנסת
מירי רגב, שנולדה בשם מרים סיבוני בקריית גת בשנת 1965, שירתה בצה"ל במשך יותר משני עשורים. היא מילאה תפקידים במערך דובר צה"ל, שימשה כדוברת פיקוד הדרום וכצנזורית הצבאית הראשית, ובשנת 2005 מונתה לדוברת צה"ל. במסגרת התפקיד הועלתה לדרגת תת־אלוף והיתה האישה השנייה שכיהנה כדוברת הצבא.
רגב סיימה את שירותה הצבאי בשנת 2007. לקראת הבחירות לכנסת ה־18 הצטרפה לליכוד, ובשנת 2009 נבחרה לראשונה לכנסת. מאז הפכה לאחת הדמויות המזוהות והבולטות במפלגה, ובנתה בסיס כוח גם בקרב חברי מרכז הליכוד ומתפקדי המפלגה.
במהלך שנותיה בכנסת כיהנה בין היתר כחברה בוועדות שונות וכיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. פעילותה הציבורית התאפיינה בסגנון ישיר ובעמדות שיצרו לא פעם ויכוחים פוליטיים וציבוריים.
מירי רגב כשרת התרבות והספורט
בשנת 2015 מונתה מירי רגב לשרת התרבות והספורט בממשלתו של בנימין נתניהו. כהונתה במשרד נמשכה עד 2020 וכללה עיסוק בתקציבי תרבות, תמיכה במוסדות וביוצרים, פיתוח מתקני ספורט ואירוח תחרויות ואירועים בינלאומיים.
 אחד הנושאים המרכזיים שקידמה היה שינוי אופן חלוקת תקציבי התרבות, תוך העברת משאבים רבים יותר לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. כמו כן, רגב ביקשה להתנות תקציבים ממשלתיים בכך שמוסדות תרבות לא יקדמו תכנים שלדבריה פוגעים במדינה, בצה"ל או בסמליה, ואף איימה לשלול תמיכה מגופים שיציגו יצירות הנתפסות בעיניה כבלתי נאמנות או כמעודדות חרם. המהלכים הללו כוונו בעיקר כלפי תיאטראות, פסטיבלים וגופי תרבות שקיבלו מימון ציבורי, ועוררו ביקורת מצד אמנים, משפטנים וגופי תרבות, שטענו לפגיעה בחופש הביטוי והיצירה. 
מירי רגב כשרת התחבורה
 מירי רגב מונתה לראשונה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים במאי 2020. לאחר תקופה באופוזיציה חזרה לתפקיד בדצמבר 2022, עם הקמת הממשלה ה־37.
שרת התחבורה אחראית על משרד בעל השפעה רחבה על המשק ועל חיי היום־יום בישראל. תחת המשרד פועלים תחומים כמו תחבורה ציבורית, רכבות, כבישים, תעופה אזרחית, נמלים, רישוי רכב ובטיחות בדרכים. המשרד מעורב גם בפרויקטי תשתית ארוכי טווח, ובהם המטרו בגוש דן, הרחבת הרכבת הקלה, מסילות רכבת חדשות וסלילת כבישים.
כהונתה של רגב לוותה בדיון ציבורי סביב סדרי העדיפויות של המשרד, מינויים מקצועיים, חלוקת תקציבי תשתיות והיחס בין השקעה בתחבורה ציבורית לבין הרחבת רשת הכבישים. בין היתר נמתחה ביקורת על מינויים של מקורבים פוליטיים לתפקידי מפתח בגופים הכפופים למשרד, ועל החלפת בעלי תפקידים מקצועיים באנשי אמון, מה שלטענת מבקרים פגע ברציפות הניהולית ובשיקולים המקצועיים.
בנוסף, רגב ספגה ביקורת על מדיניות ההנחות בתחבורה הציבורית, שהוצגה כחלק ממהלך "צדק תחבורתי". רגב קידמה הנחות משמעותיות לתושבי פריפריה גיאוגרפית וליישובים בעלי דירוג סוציו־אקונומי נמוך, אך מבקרים טענו כי הקריטריונים שנבחרו יצרו הטיה מגזרית, וכי קבוצות אוכלוסייה אחרות – כמו תושבי מרכז בעלי הכנסה נמוכה או צעירים עובדים – לא נהנו מהקלות דומות.
מירי רגב ואובר בישראל
אחד המהלכים הבולטים שקידמה מירי רגב במשרד התחבורה הוא הסדרת שירותי נסיעות שיתופיות דוגמת אובר. בתחילת 2026 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שנועדה לאפשר לנהגים פרטיים להסיע נוסעים בתשלום באמצעות פלטפורמות מקוונות, בכפוף לרישוי, ביטוח, מיסוי ופיקוח.
שירות אובר פועל כיום בישראל במתכונת מוגבלת המבוססת על נהגי מוניות מורשים. החקיקה שמקדמת רגב אמורה לאפשר מודל רחב יותר, הדומה לפעילות החברה במדינות אחרות, שבו גם בעלי כלי רכב פרטיים יכולים לבצע נסיעות בתשלום.
המהלך נתקל בהתנגדות חריפה מצד נהגי מוניות, החוששים מפגיעה בהכנסותיהם ובערך רישיונות ההפעלה שלהם. במקביל, אנשי מקצוע ומומחי תחבורה הזהירו כי הוספת כלי רכב פרטיים שמחפשים נוסעים עלולה להחריף את הגודש, וכי בשל עלויות הרכב, הביטוח והדלק בישראל לא מובטח שהנסיעות יהיו זולות כפי שהן בחלק ממדינות העולם.
משרד התחבורה טען מנגד כי תחבורה שיתופית עשויה להגדיל את אפשרויות הבחירה של הציבור, ליצור תחרות ולהסדיר נסיעות בתשלום שמבוצעות גם ללא פיקוח. נכון ליולי 2026, השלמת החקיקה והמודל הרגולטורי עדיין נדרשות לפני שניתן יהיה להפעיל בישראל שירות מלא של אובר באמצעות נהגים פרטיים.
המשפחה של מירי רגב
מירי רגב ובעלה דרור רגב מתגוררים בראש העין, ולהם שלושה ילדים – בן ושתי בנות. אחת מבנותיה, מיכל רגב, עלתה לכותרות לאחר שנכחה במסיבת הנובה בדרום במהלך מתקפת ה־7 באוקטובר 2023. היא הצליחה להימלט מהמקום בשלום לאחר שעות של הסתתרות.

מירי רגב היא פוליטיקאית ישראלית ממפלגת הליכוד, חברת כנסת, קצינה לשעבר בדרגת תת־אלוף ומי שמכהנת כשרת התחבורה והבטיחות בדרכים. לאורך הקריירה הציבורית שלה מילאה שורה של תפקידים בכירים בצה"ל ובממשלה, ובהם דוברת צה"ל, שרת התרבות והספורט ושרת התחבורה.
מהצבא אל הכנסת
מירי רגב, שנולדה בשם מרים סיבוני בקריית גת בשנת 1965, שירתה בצה"ל במשך יותר משני עשורים. היא מילאה תפקידים במערך דובר צה"ל, שימשה כדוברת פיקוד הדרום וכצנזורית הצבאית הראשית, ובשנת 2005 מונתה לדוברת צה"ל. במסגרת התפקיד הועלתה לדרגת תת־אלוף והיתה האישה השנייה שכיהנה כדוברת הצבא.
רגב סיימה את שירותה הצבאי בשנת 2007. לקראת הבחירות לכנסת ה־18 הצטרפה לליכוד, ובשנת 2009 נבחרה לראשונה לכנסת. מאז הפכה לאחת הדמויות המזוהות והבולטות במפלגה, ובנתה בסיס כוח גם בקרב חברי מרכז הליכוד ומתפקדי המפלגה.
במהלך שנותיה בכנסת כיהנה בין היתר כחברה בוועדות שונות וכיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. פעילותה הציבורית התאפיינה בסגנון ישיר ובעמדות שיצרו לא פעם ויכוחים פוליטיים וציבוריים.
מירי רגב כשרת התרבות והספורט
בשנת 2015 מונתה מירי רגב לשרת התרבות והספורט בממשלתו של בנימין נתניהו. כהונתה במשרד נמשכה עד 2020 וכללה עיסוק בתקציבי תרבות, תמיכה במוסדות וביוצרים, פיתוח מתקני ספורט ואירוח תחרויות ואירועים בינלאומיים.
 אחד הנושאים המרכזיים שקידמה היה שינוי אופן חלוקת תקציבי התרבות, תוך העברת משאבים רבים יותר לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. כמו כן, רגב ביקשה להתנות תקציבים ממשלתיים בכך שמוסדות תרבות לא יקדמו תכנים שלדבריה פוגעים במדינה, בצה"ל או בסמליה, ואף איימה לשלול תמיכה מגופים שיציגו יצירות הנתפסות בעיניה כבלתי נאמנות או כמעודדות חרם. המהלכים הללו כוונו בעיקר כלפי תיאטראות, פסטיבלים וגופי תרבות שקיבלו מימון ציבורי, ועוררו ביקורת מצד אמנים, משפטנים וגופי תרבות, שטענו לפגיעה בחופש הביטוי והיצירה. 
מירי רגב כשרת התחבורה
 מירי רגב מונתה לראשונה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים במאי 2020. לאחר תקופה באופוזיציה חזרה לתפקיד בדצמבר 2022, עם הקמת הממשלה ה־37.
שרת התחבורה אחראית על משרד בעל השפעה רחבה על המשק ועל חיי היום־יום בישראל. תחת המשרד פועלים תחומים כמו תחבורה ציבורית, רכבות, כבישים, תעופה אזרחית, נמלים, רישוי רכב ובטיחות בדרכים. המשרד מעורב גם בפרויקטי תשתית ארוכי טווח, ובהם המטרו בגוש דן, הרחבת הרכבת הקלה, מסילות רכבת חדשות וסלילת כבישים.
כהונתה של רגב לוותה בדיון ציבורי סביב סדרי העדיפויות של המשרד, מינויים מקצועיים, חלוקת תקציבי תשתיות והיחס בין השקעה בתחבורה ציבורית לבין הרחבת רשת הכבישים. בין היתר נמתחה ביקורת על מינויים של מקורבים פוליטיים לתפקידי מפתח בגופים הכפופים למשרד, ועל החלפת בעלי תפקידים מקצועיים באנשי אמון, מה שלטענת מבקרים פגע ברציפות הניהולית ובשיקולים המקצועיים.
בנוסף, רגב ספגה ביקורת על מדיניות ההנחות בתחבורה הציבורית, שהוצגה כחלק ממהלך "צדק תחבורתי". רגב קידמה הנחות משמעותיות לתושבי פריפריה גיאוגרפית וליישובים בעלי דירוג סוציו־אקונומי נמוך, אך מבקרים טענו כי הקריטריונים שנבחרו יצרו הטיה מגזרית, וכי קבוצות אוכלוסייה אחרות – כמו תושבי מרכז בעלי הכנסה נמוכה או צעירים עובדים – לא נהנו מהקלות דומות.
מירי רגב ואובר בישראל
אחד המהלכים הבולטים שקידמה מירי רגב במשרד התחבורה הוא הסדרת שירותי נסיעות שיתופיות דוגמת אובר. בתחילת 2026 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק שנועדה לאפשר לנהגים פרטיים להסיע נוסעים בתשלום באמצעות פלטפורמות מקוונות, בכפוף לרישוי, ביטוח, מיסוי ופיקוח.
שירות אובר פועל כיום בישראל במתכונת מוגבלת המבוססת על נהגי מוניות מורשים. החקיקה שמקדמת רגב אמורה לאפשר מודל רחב יותר, הדומה לפעילות החברה במדינות אחרות, שבו גם בעלי כלי רכב פרטיים יכולים לבצע נסיעות בתשלום.
המהלך נתקל בהתנגדות חריפה מצד נהגי מוניות, החוששים מפגיעה בהכנסותיהם ובערך רישיונות ההפעלה שלהם. במקביל, אנשי מקצוע ומומחי תחבורה הזהירו כי הוספת כלי רכב פרטיים שמחפשים נוסעים עלולה להחריף את הגודש, וכי בשל עלויות הרכב, הביטוח והדלק בישראל לא מובטח שהנסיעות יהיו זולות כפי שהן בחלק ממדינות העולם.
משרד התחבורה טען מנגד כי תחבורה שיתופית עשויה להגדיל את אפשרויות הבחירה של הציבור, ליצור תחרות ולהסדיר נסיעות בתשלום שמבוצעות גם ללא פיקוח. נכון ליולי 2026, השלמת החקיקה והמודל הרגולטורי עדיין נדרשות לפני שניתן יהיה להפעיל בישראל שירות מלא של אובר באמצעות נהגים פרטיים.
המשפחה של מירי רגב
מירי רגב ובעלה דרור רגב מתגוררים בראש העין, ולהם שלושה ילדים – בן ושתי בנות. אחת מבנותיה, מיכל רגב, עלתה לכותרות לאחר שנכחה במסיבת הנובה בדרום במהלך מתקפת ה־7 באוקטובר 2023. היא הצליחה להימלט מהמקום בשלום לאחר שעות של הסתתרות.