סגור
מחירי הדיור בישראל הם אחד הנושאים הכלכליים המרכזיים והמדוברים ביותר בשיח הציבורי. לאורך השנים הפכו הדירות למוצר יקר, שקשה להשגה עבור זוגות צעירים, משפחות ממעמד הביניים ומשקיעים כאחד. מגמות השוק, ההשפעות הכלכליות, פערי האזור והרגולציה הממשלתית – כולם משחקים תפקיד מרכזי בקביעת מחירי הדירות.

התפתחות מחירי הדיור לאורך השנים

מחירי הדיור בישראל חוו שינויים משמעותיים לאורך השנים, בעיקר בשל גורמים מאקרו-כלכליים ומדיניות ממשלתית. ניתן לזהות תקופות של עליות חדות ותקופות של קיפאון או ירידה זמנית.
לפני שנות ה-2000, בפרט בשנות ה-90, מחירי הדיור היו נמוכים יותר באופן יחסי ונשלטו בעיקר על ידי יציבות יחסית בשוק. תחילת שנות ה-90 אופיינה בהתאוששות מהאינפלציה הגבוהה של שנות ה-80, והייתה תקופה של בנייה מואצת בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר. לקראת סוף שנות ה-90, חלה התייצבות במחירים, אך ניכרה ירידה מסוימת בביקוש על רקע מיתון כלכלי ומבצעים צבאיים כמו "חומת מגן". הביקושים באותה תקופה היו נמוכים יחסית, והתשואות למשקיעים בנדל"ן לא היו גבוהות כפי שהפכו להיות בעשורים הבאים.
בין השנים 2002 ל-2022 נרשמה עלייה מצטברת של למעלה מ-250% במחירי הדירות בישראל, כאשר שכר המינימום עלה באותה תקופה ב-162% בלבד. בשנים 2008–2010 נרשמה האצה חדה במחירים עקב ירידת הריבית, גידול בביקוש והאטה בקצב התחלות הבנייה. בשנת 2018 נרשמה ירידה של 1% במחירים, אך ב-2019 כבר חלה עלייה של כ-4.2%.

גורמים המשפיעים על מחירי הדיור

גורמים לעלייה במחירים

  • ריבית נמוכה: מעודדת נטילת משכנתאות ומגבירה את הביקוש.
  • מחסור בהיצע: קצב התחלות הבנייה אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסייה.
  • ציפיות לעליית ערך: הציבור רוכש דירות להשקעה מתוך הנחה שמחירן ימשיך לעלות.
  • מדיניות ממשלתית לקויה: חוסר תיאום בין משרדי הממשלה ופעולות חסרות אפקטיביות.

גורמים לירידה במחירים

  • עליית ריבית: מקטינה את הביקוש למשכנתאות.
  • מיתון כלכלי: מפחית את כושר הרכישה.
  • רפורמות ממשלתיות: רפורמות שונות עשויות לתרום להאטת או לירידת מחירי הדיור, בהתאם לאופן יישומן והשפעתן על היצע וביקוש.

פערים גאוגרפיים במחירים

בישראל קיימים אזורים בהם מחירי הדירות גבוהים במיוחד, בעיקר בערים במרכז הארץ כמו תל אביב. אזורים אלה מאופיינים בביקוש גבוה, נגישות גבוהה לתעסוקה ושירותים ולעיתים גם במחסור בקרקעות זמינות לבנייה.
לעומת זאת, קיימים אזורים בפריפריה הצפונית והדרומית, כמו עפולה, קריית שמונה, טבריה, דימונה, ירוחם ואופקים, בהם המחירים נמוכים יותר. באזורים אלו קיים לרוב היצע רחב יותר של קרקע לבנייה, אך גם ביקוש נמוך יותר, מה שתורם לרמות מחירים נוחות יותר.
בכמה ערים, כגון נתניה, רחובות, חיפה ואשקלון, ניתן למצוא דירות קטנות במחירים נוחים יחסית – בעיקר באזורים שאינם נחשבים למרכזיים מבחינת תחבורה ותעסוקה, אך מציעים חלופות רלוונטיות עבור אוכלוסיות צעירות או בעלי תקציב מוגבל.

מדד מחירי הדירות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש את מדד מחירי הדירות בישראל, אשר מבוסס על עסקאות בפועל של דירות חדשות ויד שנייה. מדד זה אינו נכלל במדד המחירים לצרכן עקב משקלו הגבוה וההבדל באופי ההוצאה. המדד משקף את מגמות השוק לאורך זמן ומספק תמונת מצב עדכנית על כיוון המחירים – בין אם מדובר בעליות, ירידות או קיפאון.

תוכניות ממשלתיות והשפעתן על מחירי הדיור

ממשלות ישראל יזמו לאורך השנים מספר תוכניות שמטרתן הייתה להוזיל את מחירי הדיור או להקל על רכישת דירה. בין התוכניות ניתן לציין את "מחיר למשתכן", "מע"מ אפס" ותוכניות לדיור ציבורי והשכרה ארוכת טווח. חלק מהתוכניות תרמו להוזלה זמנית של מחירים באזורים מסוימים או לסיוע לקהלים ייעודיים, אך לרוב לא הצליחו להביא לירידת מחירים רוחבית או ארוכת טווח.

השפעת מחירי הדיור על שוק השכירות

מחירי הדירות משפיעים באופן ישיר על שוק השכירות בישראל. כאשר מחירי הרכישה עולים, רבים נאלצים להישאר בשוק השכירות – מה שמעלה את הביקוש לדירות שכורות וגורם לעלייה במחירי השכירות. מנגד, בעלי דירות עשויים לגלם את עלויות הרכישה והמשכנתא בגובה שכר הדירה, מה שמחזק את הקשר בין שני השווקים. בנוסף, מגמות בשוק הדיור משפיעות גם על מדיניות ציבורית, כגון סבסוד שכר דירה, הרחבת הדיור הציבורי והסדרת שוק השכירות לטווח ארוך.
מחירי הדיור בישראל הם אחד הנושאים הכלכליים המרכזיים והמדוברים ביותר בשיח הציבורי. לאורך השנים הפכו הדירות למוצר יקר, שקשה להשגה עבור זוגות צעירים, משפחות ממעמד הביניים ומשקיעים כאחד. מגמות השוק, ההשפעות הכלכליות, פערי האזור והרגולציה הממשלתית – כולם משחקים תפקיד מרכזי בקביעת מחירי הדירות.

התפתחות מחירי הדיור לאורך השנים

מחירי הדיור בישראל חוו שינויים משמעותיים לאורך השנים, בעיקר בשל גורמים מאקרו-כלכליים ומדיניות ממשלתית. ניתן לזהות תקופות של עליות חדות ותקופות של קיפאון או ירידה זמנית.
לפני שנות ה-2000, בפרט בשנות ה-90, מחירי הדיור היו נמוכים יותר באופן יחסי ונשלטו בעיקר על ידי יציבות יחסית בשוק. תחילת שנות ה-90 אופיינה בהתאוששות מהאינפלציה הגבוהה של שנות ה-80, והייתה תקופה של בנייה מואצת בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר. לקראת סוף שנות ה-90, חלה התייצבות במחירים, אך ניכרה ירידה מסוימת בביקוש על רקע מיתון כלכלי ומבצעים צבאיים כמו "חומת מגן". הביקושים באותה תקופה היו נמוכים יחסית, והתשואות למשקיעים בנדל"ן לא היו גבוהות כפי שהפכו להיות בעשורים הבאים.
בין השנים 2002 ל-2022 נרשמה עלייה מצטברת של למעלה מ-250% במחירי הדירות בישראל, כאשר שכר המינימום עלה באותה תקופה ב-162% בלבד. בשנים 2008–2010 נרשמה האצה חדה במחירים עקב ירידת הריבית, גידול בביקוש והאטה בקצב התחלות הבנייה. בשנת 2018 נרשמה ירידה של 1% במחירים, אך ב-2019 כבר חלה עלייה של כ-4.2%.

גורמים המשפיעים על מחירי הדיור

גורמים לעלייה במחירים

  • ריבית נמוכה: מעודדת נטילת משכנתאות ומגבירה את הביקוש.
  • מחסור בהיצע: קצב התחלות הבנייה אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסייה.
  • ציפיות לעליית ערך: הציבור רוכש דירות להשקעה מתוך הנחה שמחירן ימשיך לעלות.
  • מדיניות ממשלתית לקויה: חוסר תיאום בין משרדי הממשלה ופעולות חסרות אפקטיביות.

גורמים לירידה במחירים

  • עליית ריבית: מקטינה את הביקוש למשכנתאות.
  • מיתון כלכלי: מפחית את כושר הרכישה.
  • רפורמות ממשלתיות: רפורמות שונות עשויות לתרום להאטת או לירידת מחירי הדיור, בהתאם לאופן יישומן והשפעתן על היצע וביקוש.

פערים גאוגרפיים במחירים

בישראל קיימים אזורים בהם מחירי הדירות גבוהים במיוחד, בעיקר בערים במרכז הארץ כמו תל אביב. אזורים אלה מאופיינים בביקוש גבוה, נגישות גבוהה לתעסוקה ושירותים ולעיתים גם במחסור בקרקעות זמינות לבנייה.
לעומת זאת, קיימים אזורים בפריפריה הצפונית והדרומית, כמו עפולה, קריית שמונה, טבריה, דימונה, ירוחם ואופקים, בהם המחירים נמוכים יותר. באזורים אלו קיים לרוב היצע רחב יותר של קרקע לבנייה, אך גם ביקוש נמוך יותר, מה שתורם לרמות מחירים נוחות יותר.
בכמה ערים, כגון נתניה, רחובות, חיפה ואשקלון, ניתן למצוא דירות קטנות במחירים נוחים יחסית – בעיקר באזורים שאינם נחשבים למרכזיים מבחינת תחבורה ותעסוקה, אך מציעים חלופות רלוונטיות עבור אוכלוסיות צעירות או בעלי תקציב מוגבל.

מדד מחירי הדירות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש את מדד מחירי הדירות בישראל, אשר מבוסס על עסקאות בפועל של דירות חדשות ויד שנייה. מדד זה אינו נכלל במדד המחירים לצרכן עקב משקלו הגבוה וההבדל באופי ההוצאה. המדד משקף את מגמות השוק לאורך זמן ומספק תמונת מצב עדכנית על כיוון המחירים – בין אם מדובר בעליות, ירידות או קיפאון.

תוכניות ממשלתיות והשפעתן על מחירי הדיור

ממשלות ישראל יזמו לאורך השנים מספר תוכניות שמטרתן הייתה להוזיל את מחירי הדיור או להקל על רכישת דירה. בין התוכניות ניתן לציין את "מחיר למשתכן", "מע"מ אפס" ותוכניות לדיור ציבורי והשכרה ארוכת טווח. חלק מהתוכניות תרמו להוזלה זמנית של מחירים באזורים מסוימים או לסיוע לקהלים ייעודיים, אך לרוב לא הצליחו להביא לירידת מחירים רוחבית או ארוכת טווח.

השפעת מחירי הדיור על שוק השכירות

מחירי הדירות משפיעים באופן ישיר על שוק השכירות בישראל. כאשר מחירי הרכישה עולים, רבים נאלצים להישאר בשוק השכירות – מה שמעלה את הביקוש לדירות שכורות וגורם לעלייה במחירי השכירות. מנגד, בעלי דירות עשויים לגלם את עלויות הרכישה והמשכנתא בגובה שכר הדירה, מה שמחזק את הקשר בין שני השווקים. בנוסף, מגמות בשוק הדיור משפיעות גם על מדיניות ציבורית, כגון סבסוד שכר דירה, הרחבת הדיור הציבורי והסדרת שוק השכירות לטווח ארוך.

כל הכתבות בתיוג "מחירי הדיור"

מבשרת ציון בנייה

הכלכלנית הראשית: ירידה של 4% במספר הדירות שנרכשו במחירי השוק ברבעון השני

02.09.19|נמרוד בוסו
עם זאת, ביחס לרבעון המקביל אשתקד מדובר בעלייה של 9%. זינוק במכירת דירות חדשות בקרב משפרי דיור. כ-8% מהדירות שנמכרו ע"י משקיעים ברבעון, הניבו להם הפסד הון ריאלי
רון אבידן מנכ"ל אזורים

ותודה למחיר למשתכן: זינוק של 442% במספר יחידות הדיור שמכרה אזורים ברבעון

28.08.19|אורי גלאור
חברת הנדל"ן מכרה 385 יחידות דיור ברבעון השני של 2019, כש-70% מהן במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. הכנסות החברה עלו ב-63%, הרווח הנקי עלה ב-17%
נמל התעופה קאי טאק הונג קונג סין מנופים

נמל תעופה בהונג קונג פונה לטובת עוד מגדלי יוקרה

02.07.19|בלומברג
החלקות משווקות בסכומי שיא ומוקמות בהן דירות במחירי מנהטן. במקביל הממשל פועל לגבש פתרונות להורדת מחירי הדיור, שהם מהגבוהים בעולם
דיור עכשיו משכנתא בית דירה זוגות צעירים זוג צעיר חדש

הלמ"ס: כשליש מהצעירים בני 34-25 גרים עם ההורים

18.06.19|בילי פרנקל
רובם רווקים, 5% מהנשואים גרים עם ההורים; 80% שהרווקים המתגוררים עם ההורים הם אנשים עובדים; לגבי גיל הנישואים בישראל: 26% התחתנו עד גיל 21 ו-14%בגיל 30 ומעלה
default image

דירת 3 חדרים בת"א נמכרה ב-1.3 מיליון שקל

29.05.19|שירות כלכליסט
בכמה נמכרה דירת 2 חדרים ברחוב יסוד המעלה בעיר ובכמה נמכרה דירת 3 חדרים בב"ש
default image

דירת 5 חדרים בכפר סבא נמכרה ב-2.88 מיליון שקל

22.05.19|שירות כלכליסט
שטח הדירה 127 מ"ר, בקומה 5 מתוך 13, עם מעלית, חניה ומרפסת של 14 מ"ר. ובכמה נמכרה דירת 5 חדרים באשדוד?
משכנתא משכנתאות רכישת דירה

בנק ישראל: היקף המשכנתאות במינוף גבוה זינק ב-14%

01.05.19|נמרוד בוסו
בחודש שעבר ניטלו משכנתאות בהיקף של 5.28 מיליארד שקל - 1.9 מיליארד שקל מתוכם ניטלו במינוף גבוה של למעלה מ-60%
  ניו זילנד קרוואן יוקר הדיור בתים על גלגלים

בניו זילנד עוברים לקרוואנים כדי להתמודד עם יוקר הדיור

25.02.19|שירות כלכליסט
מחירי הדיור שזינקו ב-80% בעשור האחרון הותירו מאות אלפים במדינה ללא יכולת לרכוש בית. הפתרון: מגורים בבתים זעירים על גלגלים
שכונת הרקפות ראשון לציון מיזם מחיר למשתכן

ננעלה ההגרלה השביעית של מחיר למשתכן: 19 אלף זכאים מתחרים על 3,155 דירות

12.01.19|בילי פרנקל
הדירות בהגרלה הנוכחית מפוזרות על פני 23 ערים, כשהמבוקשת ביותר היתה באר יעקב, עם 5,177 נרשמים על 78 דירות - סיכויי זכייה של 1.5%. תוצאות ההגרלה - בסוף החודש
ברנרד רסקין מנכ"ל רי מקס ישראל רימקס רשת תיווך

מנכ"ל רימקס: "ב-2019 נראה עליית מחירים חד ספרתית"

24.12.18|דותן לוי
סיכום שנת 2018 ברשת רימקס מצביע גם על לא מעט עליות מחירים, אך ברשת חוששים מהמשך התערבות הממשלה בשוק הדיור משום שהוא עלול להוביל למיתון