יירוטים

מערכת ההגנה האווירית של ישראל נבנתה והותאמה לאורך השנים כדי להתמודד עם מגוון איומים בליסטיים ואוויריים מצד מדינות וארגונים עוינים. מערך זה כולל מספר מערכות יירוט הפועלות בשכבות, במטרה לספק מענה טכנולוגי ומבצעי למגוון רחב של תרחישים. 
מערכות ההגנה האווירית של ישראל
כיפת ברזל
מערכת כיפת ברזל משמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, פצצות מרגמה ולעיתים גם כטב"מים. היא מבוססת על מערכת מכ"ם וטילי יירוט שנועדו לפגוע באיומים באוויר לפני פגיעתם בקרקע. המערכת נמצאת בשימוש מאז 2011 ונחשבת לאחת המרכזיות במערך ההגנה האווירי, והצטברה בה סטטיסטיקה נרחבת של יירוטים.
שרביט קסמים (קלע דוד)
מערכת זו מיועדת ליירוט טילים ורקטות בטווחים בינוניים, לרבות טילי שיוט. היא ממלאת תפקיד משלים לכיפת ברזל ולמערכות חץ, ומהווה שכבת הגנה נוספת במערכת הרב-שכבתית. יירוטים שבוצעו באמצעות מערכת זו מתועדים בעיקר באירועים ספציפיים בעלי חשיפה תקשורתית מוגבלת.
חץ 2 וחץ 3
המערכות ממשפחת חץ תוכננו ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח. חץ 3 מסוגלת לפעול מחוץ לאטמוספירה. שתיהן מהוות מרכיב בהגנה מפני איומים אסטרטגיים, עם מיעוט של דיווחים פומביים על יירוטים בפועל, בשל רגישותם הביטחונית.
מגן אור
מערכת זו מבוססת על טכנולוגיית לייזר ונועדה ליירט רקטות, כטב"מים ופצצות מרגמה. היא נמצאת בשלבי פיתוח והטמעה, וייעודה הוא לספק מענה מהיר וזול יותר לעומת טילי יירוט קלאסיים.
התמודדות עם כטב"מים
כטב"מים מהווים איום גובר, בשל יכולתם לשמש לתצפית, נשיאת מטענים ואף תקיפה. לצד מערכות היירוט הקיימות, נעשה שימוש באמצעים אלקטרוניים ואופטיים כדי לאתר, לשבש וליירט כטב"מים בעת הצורך. יירוטים של כטב"מים מתבצעים באמצעות שילוב של פתרונות, כולל יירוטים פיזיים ואלקטרוניים.
אירועים בולטים של יירוטים
מבצע "שומר החומות" (2021)
במהלך המבצע שוגרו לישראל אלפי רקטות. מערכת כיפת ברזל הופעלה במטרה ליירט רקטות שנשקפה מהן סכנה לאזרחים או תשתיות. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט עמד על מעל ל-90% למטרות שהתבקשו ליירט, מה שהפך את מבצע זה לדוגמה בולטת בניתוח יירוטים רחב-היקף.
מלחמת "חרבות ברזל" (2024)
במהלך הלחימה הופעלה לראשונה מערכת מגן אור באופן מבצעי. המערכת שימשה ליירוט של כטב"מים במספר מקרים, כחלק מהתמודדות עם איום רחב-היקף על שטח ישראל. יירוטים אלו סומנו כצעד טכנולוגי משמעותי בשילוב מערכות לייזר בפעולה מבצעית.
אתגרים מבצעיים וטכנולוגיים
ריבוי שיגורים: התמודדות עם מספר גבוה של איומים בו-זמנית מציבה אתגר ליכולת הביצוע של יירוטים מדויקים ומתואמים.
שדרוג אמצעי התקיפה: טילים וכטב"מים הולכים ומשתכללים, ודורשים שיפור מתמיד של מערכות ההגנה כדי לאפשר יירוטים אפקטיביים.
עלות יירוטים: יירוטים באמצעות טילים כרוכים בעלויות גבוהות, ונעשית בחינה של חלופות טכנולוגיות כדוגמת לייזר לצורך צמצום ההוצאה.
נזקים כתוצאה מיירוטים
בעוד יירוטים מוצלחים של טילים וכטב"מים נועדו להגן על האוכלוסייה והתשתיות, הם עלולים לעיתים לגרום לנזקים נלווים. אחת התופעות המרכזיות היא נפילת רסיסים – כאשר טיל היירוט משמיד את המטרה באוויר, חלקים מהאובייקט המיורט ולעיתים גם מהטיל עצמו נופלים לקרקע. רסיסים אלה עלולים לגרום לפגיעות ברכוש, ולפעמים גם לפציעות באזרחים.
במקרים מסוימים, במיוחד כאשר היירוט מתבצע בגובה נמוך או מעל אזורים מאוכלסים, הסיכון לנזקי משנה גובר. כמו כן, פיצוץ באוויר עלול לעורר בהלה ולהשפיע על תחושת הביטחון בקרב תושבים, גם כאשר אין פגיעה ישירה. יירוטים שמבוצעים באופן מדויק ונרחב עשויים להפחית את הסיכון הזה, אך אינם מבטלים אותו לחלוטין.
בכדי להתמודד עם הסיכונים הנלווים ליירוטים, מומלץ להקפיד על ההנחיות שמפרסמים פיקוד העורף והרשויות המקומיות. שהייה במרחבים מוגנים בעת אזעקה או התרעה, הימנעות מיציאה החוצה לאחר שמיעת פיצוץ ודיווח לרשויות על עצמים חשודים או רסיסים שנפלו – כל אלה יכולים להפחית את הסיכון לפגיעה. כמו כן, הקפדה על שמירה על שגרה רגועה ופעולה לפי נהלים תורמת לביטחון האישי והקהילתי.
מגמות עתידיות
העתיד כולל שילוב של יכולות חישוב מתקדמות, לרבות אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית, שמטרתם לייעל את תהליך הזיהוי, הניתוח והתגובה לאיומים. טכנולוגיות לייזר צפויות לשמש תחליף חלקי למערכות קיימות, מתוך מטרה להוזיל עלויות ולשפר את זמינות יירוטים במצבי קיצון.
ישראל בהקשר הבינלאומי
מערכת ההגנה האווירית של ישראל נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, ומדינות רבות מביעות עניין ביכולות שפותחו. שיתופי פעולה ביטחוניים מתקיימים בעיקר עם ארצות הברית, במישורים של מימון, פיתוח ובחינה מבצעית, כולל תיעוד וניסיון מבצעי בתחום יירוטים.

מערכת ההגנה האווירית של ישראל נבנתה והותאמה לאורך השנים כדי להתמודד עם מגוון איומים בליסטיים ואוויריים מצד מדינות וארגונים עוינים. מערך זה כולל מספר מערכות יירוט הפועלות בשכבות, במטרה לספק מענה טכנולוגי ומבצעי למגוון רחב של תרחישים. 
מערכות ההגנה האווירית של ישראל
כיפת ברזל
מערכת כיפת ברזל משמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, פצצות מרגמה ולעיתים גם כטב"מים. היא מבוססת על מערכת מכ"ם וטילי יירוט שנועדו לפגוע באיומים באוויר לפני פגיעתם בקרקע. המערכת נמצאת בשימוש מאז 2011 ונחשבת לאחת המרכזיות במערך ההגנה האווירי, והצטברה בה סטטיסטיקה נרחבת של יירוטים.
שרביט קסמים (קלע דוד)
מערכת זו מיועדת ליירוט טילים ורקטות בטווחים בינוניים, לרבות טילי שיוט. היא ממלאת תפקיד משלים לכיפת ברזל ולמערכות חץ, ומהווה שכבת הגנה נוספת במערכת הרב-שכבתית. יירוטים שבוצעו באמצעות מערכת זו מתועדים בעיקר באירועים ספציפיים בעלי חשיפה תקשורתית מוגבלת.
חץ 2 וחץ 3
המערכות ממשפחת חץ תוכננו ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח. חץ 3 מסוגלת לפעול מחוץ לאטמוספירה. שתיהן מהוות מרכיב בהגנה מפני איומים אסטרטגיים, עם מיעוט של דיווחים פומביים על יירוטים בפועל, בשל רגישותם הביטחונית.
מגן אור
מערכת זו מבוססת על טכנולוגיית לייזר ונועדה ליירט רקטות, כטב"מים ופצצות מרגמה. היא נמצאת בשלבי פיתוח והטמעה, וייעודה הוא לספק מענה מהיר וזול יותר לעומת טילי יירוט קלאסיים.
התמודדות עם כטב"מים
כטב"מים מהווים איום גובר, בשל יכולתם לשמש לתצפית, נשיאת מטענים ואף תקיפה. לצד מערכות היירוט הקיימות, נעשה שימוש באמצעים אלקטרוניים ואופטיים כדי לאתר, לשבש וליירט כטב"מים בעת הצורך. יירוטים של כטב"מים מתבצעים באמצעות שילוב של פתרונות, כולל יירוטים פיזיים ואלקטרוניים.
אירועים בולטים של יירוטים
מבצע "שומר החומות" (2021)
במהלך המבצע שוגרו לישראל אלפי רקטות. מערכת כיפת ברזל הופעלה במטרה ליירט רקטות שנשקפה מהן סכנה לאזרחים או תשתיות. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט עמד על מעל ל-90% למטרות שהתבקשו ליירט, מה שהפך את מבצע זה לדוגמה בולטת בניתוח יירוטים רחב-היקף.
מלחמת "חרבות ברזל" (2024)
במהלך הלחימה הופעלה לראשונה מערכת מגן אור באופן מבצעי. המערכת שימשה ליירוט של כטב"מים במספר מקרים, כחלק מהתמודדות עם איום רחב-היקף על שטח ישראל. יירוטים אלו סומנו כצעד טכנולוגי משמעותי בשילוב מערכות לייזר בפעולה מבצעית.
אתגרים מבצעיים וטכנולוגיים
ריבוי שיגורים: התמודדות עם מספר גבוה של איומים בו-זמנית מציבה אתגר ליכולת הביצוע של יירוטים מדויקים ומתואמים.
שדרוג אמצעי התקיפה: טילים וכטב"מים הולכים ומשתכללים, ודורשים שיפור מתמיד של מערכות ההגנה כדי לאפשר יירוטים אפקטיביים.
עלות יירוטים: יירוטים באמצעות טילים כרוכים בעלויות גבוהות, ונעשית בחינה של חלופות טכנולוגיות כדוגמת לייזר לצורך צמצום ההוצאה.
נזקים כתוצאה מיירוטים
בעוד יירוטים מוצלחים של טילים וכטב"מים נועדו להגן על האוכלוסייה והתשתיות, הם עלולים לעיתים לגרום לנזקים נלווים. אחת התופעות המרכזיות היא נפילת רסיסים – כאשר טיל היירוט משמיד את המטרה באוויר, חלקים מהאובייקט המיורט ולעיתים גם מהטיל עצמו נופלים לקרקע. רסיסים אלה עלולים לגרום לפגיעות ברכוש, ולפעמים גם לפציעות באזרחים.
במקרים מסוימים, במיוחד כאשר היירוט מתבצע בגובה נמוך או מעל אזורים מאוכלסים, הסיכון לנזקי משנה גובר. כמו כן, פיצוץ באוויר עלול לעורר בהלה ולהשפיע על תחושת הביטחון בקרב תושבים, גם כאשר אין פגיעה ישירה. יירוטים שמבוצעים באופן מדויק ונרחב עשויים להפחית את הסיכון הזה, אך אינם מבטלים אותו לחלוטין.
בכדי להתמודד עם הסיכונים הנלווים ליירוטים, מומלץ להקפיד על ההנחיות שמפרסמים פיקוד העורף והרשויות המקומיות. שהייה במרחבים מוגנים בעת אזעקה או התרעה, הימנעות מיציאה החוצה לאחר שמיעת פיצוץ ודיווח לרשויות על עצמים חשודים או רסיסים שנפלו – כל אלה יכולים להפחית את הסיכון לפגיעה. כמו כן, הקפדה על שמירה על שגרה רגועה ופעולה לפי נהלים תורמת לביטחון האישי והקהילתי.
מגמות עתידיות
העתיד כולל שילוב של יכולות חישוב מתקדמות, לרבות אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית, שמטרתם לייעל את תהליך הזיהוי, הניתוח והתגובה לאיומים. טכנולוגיות לייזר צפויות לשמש תחליף חלקי למערכות קיימות, מתוך מטרה להוזיל עלויות ולשפר את זמינות יירוטים במצבי קיצון.
ישראל בהקשר הבינלאומי
מערכת ההגנה האווירית של ישראל נחשבת לאחת המתקדמות בעולם, ומדינות רבות מביעות עניין ביכולות שפותחו. שיתופי פעולה ביטחוניים מתקיימים בעיקר עם ארצות הברית, במישורים של מימון, פיתוח ובחינה מבצעית, כולל תיעוד וניסיון מבצעי בתחום יירוטים.