יאיר גולן כבש בשנה האחרונה בסערה את מפלגת העבודה, איחד אותה עם מרצ ומיתג אותה בשם חדש: הדמוקרטים. אף על פי שכבר כיהן בכנסת בעבר, מטעם העצמאות ומרצ, גולן נתפס כעת כמנהיג בהתהוות מאחר שהפעם הוא לא חבר כנסת מהשורה אלא הפך למייצג בלעדי של מושג האופוזיציה הלוחמת: איש שמאל־מרכז שמתייצב "ראש בראש" מול נתניהו.
למרות שהוא לא מכהן כעת בכנסת, בסקרי דעת הקהל מצליח גולן לגנוב קולות בתוך הגוש אליו הוא שייך. בעוד שיו"ר האופוזיציה יאיר לפיד יורד בסקרים ויו"ר כחול לבן בני גנץ בקושי עובר את אחוז החסימה, גולן שומר על 12–10 מנדטים יציבים.
לא קשה להבין את כוח המשיכה של גולן: הוא היה קצין קרבי מוערך, התקדם לדרגת אלוף ולתפקיד סגן הרמטכ"ל וידוע כמי שאומר את אשר על לבו, כפי שעשה ב"נאום התהליכים" המפורסם ב־2016. בבוקר 7 באוקטובר, תוך הפגנת אומץ לב אישי, ירד גולן לבדו לעוטף בטויוטה המשפחתית שלו וחילץ חמישה צעירים ממסיבת הנובה באזור שורץ מחבלים. גם בחודשים שחלפו מאז הטבח גולן מראה שהוא לא איש של משרדים ומטות: הוא משתתף קבוע בהפגנות לשחרור החטופים ומנסה בכל כוחו למנף את המחאה נגד ההפיכה המשטרית ב־2023 ואת הזעם הנוכחי על הממשלה כדי להוציא את נתניהו לפנסיה.
גולן מציע לסיים את המלחמה בעסקה אחת, שתכלול החזרת כל החטופים, הפסקת אש ארוכת טווח, החלפת שלטון חמאס בשלטון מתון מפוקח ואזרחי, ופירוז הדרגתי של הרצועה. בתחום הכלכלי גולן מציע לשקם את יישובי העוטף ואת גבול הצפון כמשימה לאומית שתתמקד בתחומי החינוך, הבריאות, התעסוקה והתחבורה. הוא גם מציע להשקיע בתעשייה, בהייטק, בחקלאות ובבינה מלאכותית, וכן בתחבורה הציבורית ובמקביל להגדיל את תקציבי החינוך הממלכתי ולקצץ בכספים המוזרמים לחינוך העצמאי הבלתי מפוקח שמשמר בערות במגזר החרדי. היכולת לממש אפילו חלק מהחזון הזה מותנית ,כמובן, במספר המנדטים שמפלגתו תצליח לגרוף בבחירות.
