דן גרטלר

דן גרטלר הוא יהלומן ואיש עסקים ישראלי, הפועל בעיקר בתחום הכרייה והסחר ביהלומים. גרטלר נודע בזכות השקעותיו הנרחבות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם רכש זיכיונות לכריית מחצבים יקרי ערך, כמו נחושת וקובלט. לצד הצלחותיו העסקיות, גרטלר נקשר בהאשמות על שחיתות וניצול משאבי טבע בקונגו בתנאים שנויים במחלוקת, מה שהוביל להטלת סנקציות כלכליות חמורות עליו מצד ארצות הברית.
רקע אישי ותחילת הדרך
דן גרטלר נולד בשנת 1973 למשפחת יהלומנים ישראלית. סבו, משה שניצר, היה אחת הדמויות הבולטות בתעשיית היהלומים הישראלית ושימש כנשיא הראשון של בורסת היהלומים. גרטלר הקים את חברת "דן גרטלר אינטרנשיונל" (DGI) בשנות ה-90 והתמקד בסחר ביהלומי גלם. במהרה הוא החל להרחיב את עסקיו גם לאפריקה, תוך יצירת קשרים עם מנהיגים פוליטיים.
פעילות עסקית בקונגו
בתחילת שנות ה-2000, החל גרטלר להשקיע בקונגו, מדינה עשירה במחצבים טבעיים. קשריו הקרובים עם הנשיא דאז, לורן-דזירה קבילה, העניקו לו זיכיון ייחודי לייצוא יהלומים. לאחר הירצחו של קבילה, המשיך גרטלר את עסקיו עם יורשו, ז'וזף קבילה, והרחיב את השקעותיו לתחומי הנפט והכרייה.
גרטלר שיתף פעולה עם חברות כרייה גדולות ופיתח תשתיות משמעותיות בתעשייה המקומית. עם זאת, חלק מהעסקאות שחתם עוררו ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם וכלכלנים, שטענו כי ממשלת קונגו מכרה לו נכסים במחירים נמוכים משמעותית מערכם הריאלי, דבר שגרם להפסדים כספיים למדינה.
הסנקציות נגד גרטלר
בשנת 2017, משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על דן גרטלר, במסגרת חוק "גלובל מגניטסקי", בשל טענות למעורבות בשחיתות בקונגו, כולל השגת חוזי כרייה בתנאים מפוקפקים, תשלום שוחד לפקידי ממשל והשפעה בלתי הוגנת על תהליכי קבלת החלטות כלכליות במדינה. הסנקציות כללו הקפאת נכסים ואיסור על אזרחים אמריקאים לקיים עמו יחסי מסחר. עם זאת, בשנת 2021, בימי ממשל טראמפ, הוסרו חלק מהסנקציות לזמן קצר, אך הוחזרו מחדש על ידי ממשל ביידן.
היבטים משפטיים ותגובות בינלאומיות
פרשת דן גרטלר עוררה תגובות חריפות בקהילה הבינלאומית. ארגוני זכויות אדם כמו "Global Witness" ו"Transparency International" טענו כי עסקאות הכרייה שביצע גרטלר גרמו להפסדים של מיליארדי דולרים לכלכלת קונגו, וכי הוא ניצל את קשריו הפוליטיים להשגת חוזים בלתי הוגנים.
הסנקציות שהוטלו עליו על ידי ארצות הברית במסגרת "חוק מגניטסקי" נחשבו לצעד דרסטי, ונועדו למנוע ממנו להמשיך בפעילות עסקית גלובלית. האיחוד האירופי וארגונים פיננסיים נוספים הביעו תמיכה בצעדים אלה, וחלק מהבנקים הבינלאומיים סירבו לנהל עסקאות הקשורות אליו. בנוסף, נפתחו חקירות במספר מדינות בנוגע לדרכי הפעולה של גרטלר ולתשלומים שנעשו על ידו לכאורה לפקידי ממשל בקונגו.
הסכם עם ממשלת קונגו
בשנת 2022, גרטלר הגיע להסכם עם ממשלת קונגו, במסגרתו החזיר למדינה נכסי כרייה בשווי של כ-2 מיליארד דולר. ההסכם כלל החזרת זיכיונות כרייה משמעותיים ומבני תשתית שהיו בשליטתו, בתמורה להסרת חסמים משפטיים נגדו במדינה. מטרת ההסכם הייתה לשקם את תדמיתו העסקית של גרטלר, לשפר את יחסיו עם הממשל המקומי ולהפחית את הלחץ הבינלאומי והסנקציות שהוטלו עליו.

דן גרטלר הוא יהלומן ואיש עסקים ישראלי, הפועל בעיקר בתחום הכרייה והסחר ביהלומים. גרטלר נודע בזכות השקעותיו הנרחבות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם רכש זיכיונות לכריית מחצבים יקרי ערך, כמו נחושת וקובלט. לצד הצלחותיו העסקיות, גרטלר נקשר בהאשמות על שחיתות וניצול משאבי טבע בקונגו בתנאים שנויים במחלוקת, מה שהוביל להטלת סנקציות כלכליות חמורות עליו מצד ארצות הברית.
רקע אישי ותחילת הדרך
דן גרטלר נולד בשנת 1973 למשפחת יהלומנים ישראלית. סבו, משה שניצר, היה אחת הדמויות הבולטות בתעשיית היהלומים הישראלית ושימש כנשיא הראשון של בורסת היהלומים. גרטלר הקים את חברת "דן גרטלר אינטרנשיונל" (DGI) בשנות ה-90 והתמקד בסחר ביהלומי גלם. במהרה הוא החל להרחיב את עסקיו גם לאפריקה, תוך יצירת קשרים עם מנהיגים פוליטיים.
פעילות עסקית בקונגו
בתחילת שנות ה-2000, החל גרטלר להשקיע בקונגו, מדינה עשירה במחצבים טבעיים. קשריו הקרובים עם הנשיא דאז, לורן-דזירה קבילה, העניקו לו זיכיון ייחודי לייצוא יהלומים. לאחר הירצחו של קבילה, המשיך גרטלר את עסקיו עם יורשו, ז'וזף קבילה, והרחיב את השקעותיו לתחומי הנפט והכרייה.
גרטלר שיתף פעולה עם חברות כרייה גדולות ופיתח תשתיות משמעותיות בתעשייה המקומית. עם זאת, חלק מהעסקאות שחתם עוררו ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם וכלכלנים, שטענו כי ממשלת קונגו מכרה לו נכסים במחירים נמוכים משמעותית מערכם הריאלי, דבר שגרם להפסדים כספיים למדינה.
הסנקציות נגד גרטלר
בשנת 2017, משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על דן גרטלר, במסגרת חוק "גלובל מגניטסקי", בשל טענות למעורבות בשחיתות בקונגו, כולל השגת חוזי כרייה בתנאים מפוקפקים, תשלום שוחד לפקידי ממשל והשפעה בלתי הוגנת על תהליכי קבלת החלטות כלכליות במדינה. הסנקציות כללו הקפאת נכסים ואיסור על אזרחים אמריקאים לקיים עמו יחסי מסחר. עם זאת, בשנת 2021, בימי ממשל טראמפ, הוסרו חלק מהסנקציות לזמן קצר, אך הוחזרו מחדש על ידי ממשל ביידן.
היבטים משפטיים ותגובות בינלאומיות
פרשת דן גרטלר עוררה תגובות חריפות בקהילה הבינלאומית. ארגוני זכויות אדם כמו "Global Witness" ו"Transparency International" טענו כי עסקאות הכרייה שביצע גרטלר גרמו להפסדים של מיליארדי דולרים לכלכלת קונגו, וכי הוא ניצל את קשריו הפוליטיים להשגת חוזים בלתי הוגנים.
הסנקציות שהוטלו עליו על ידי ארצות הברית במסגרת "חוק מגניטסקי" נחשבו לצעד דרסטי, ונועדו למנוע ממנו להמשיך בפעילות עסקית גלובלית. האיחוד האירופי וארגונים פיננסיים נוספים הביעו תמיכה בצעדים אלה, וחלק מהבנקים הבינלאומיים סירבו לנהל עסקאות הקשורות אליו. בנוסף, נפתחו חקירות במספר מדינות בנוגע לדרכי הפעולה של גרטלר ולתשלומים שנעשו על ידו לכאורה לפקידי ממשל בקונגו.
הסכם עם ממשלת קונגו
בשנת 2022, גרטלר הגיע להסכם עם ממשלת קונגו, במסגרתו החזיר למדינה נכסי כרייה בשווי של כ-2 מיליארד דולר. ההסכם כלל החזרת זיכיונות כרייה משמעותיים ומבני תשתית שהיו בשליטתו, בתמורה להסרת חסמים משפטיים נגדו במדינה. מטרת ההסכם הייתה לשקם את תדמיתו העסקית של גרטלר, לשפר את יחסיו עם הממשל המקומי ולהפחית את הלחץ הבינלאומי והסנקציות שהוטלו עליו.