סגור
אבטלה היא מצב שבו אדם בגיל העבודה (בדרך כלל מגיל 15 ומעלה) אינו מועסק, אך מחפש עבודה באופן פעיל וזמין להתחיל לעבוד מיידית. מדדי האבטלה בישראל מבוססים על סקרי הלמ"ס, ובודקים את מספר המובטלים ביחס לכוח העבודה הפעיל.

סוגי אבטלה

  • אבטלה חיכוכית: נגרמת ממעבר זמני בין מקומות עבודה.
  • אבטלה מבנית: נובעת מאי התאמה בין כישורי העובדים לבין צורכי השוק.
  • אבטלה מחזורית: תוצאה של האטה כלכלית כוללת, המשפיעה על הביקוש לעובדים.
  • אבטלה כרונית: מצב שבו אדם נותר ללא עבודה לאורך זמן רב, לרוב עקב שילוב של גיל, כישורים או מצב בריאותי.

האבטלה בישראל

מאז קום המדינה חלו תנודות משמעותיות בשיעורי האבטלה בישראל. בשנות ה-70 נרשמה אבטלה נמוכה, אך במהלך שנות ה-80 וה-90 נרשמה עלייה חדה, בעיקר בעקבות משברים כלכליים וגלי עלייה. בשנות ה-2000 נשמרו שיעורים גבוהים יחסית, בעוד שהעשור שאחריהם התאפיין בירידה עקבית. מגפת הקורונה הביאה לעלייה דרמטית ב-2020, אך מאז נרשמה התאוששות מרשימה, עד לרמת שפל היסטורית בשיעור האבטלה של כ-2.6% בשנת 2024.

השפעות האבטלה

האבטלה משפיעה על הכלכלה ועל החברה בכמה מישורים: היא מפחיתה את הצריכה הפרטית בשל ירידת ההכנסה, מה שגורר האטה בפעילות המשק; יוצרת עומס תקציבי על הממשלה שמגדילה את התמיכה הסוציאלית; מובילה לאובדן פריון כתוצאה מהתנוונות כישורים של עובדים מובטלים לאורך זמן; ולעיתים אף גורמת לפגיעה רגשית ונפשית, כולל תחושת חוסר ערך, דיכאון ובידוד חברתי.

זכאות לדמי אבטלה

המוסד לביטוח לאומי בישראל מעניק דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או שסיימו את עבודתם שלא מרצונם. הזכאות מבוססת על מספר תנאים:
  • תקופת אכשרה: העובד נדרש לצבור 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
  • גיל: זכאים הם אנשים בגילאי 20 ועד גיל פרישה (62 לנשים ו-67 לגברים).
  • סיבת הפסקת העבודה: רק פיטורים או סיום חוזה יזכו את העובד בדמי אבטלה. התפטרות לרוב לא תזכה, אלא אם כן נעשתה מסיבה מוצדקת (כגון מעבר מקום מגורים, הרעת תנאים ועוד).
  • רישום בלשכת התעסוקה: על העובד להירשם כדורש עבודה ולהתייצב באופן קבוע לפי ההנחיות.
מובטלים מעל גיל 50 זכאים לתקופת תשלום ארוכה יותר, ולתנאים מקלים מסוימים בהתאם לוותק ולהכנסה הקודמת.

חישוב דמי אבטלה ומחשבון מקוון

דמי אבטלה בישראל מחושבים על בסיס ממוצע השכר של שלושת החודשים האחרונים של העובד לפני תחילת האבטלה, עם תקרה מוגדרת שמעודכנת מדי שנה על ידי ביטוח לאומי. למי שרוצה לדעת את גובה הקצבה הצפויה, ניתן להשתמש במחשבון דמי אבטלה המקוון באתר ביטוח לאומי, שבו מכניסים את ההכנסה והוותק – והתוצאה היא הערכה של הסכום ומשך התקופה להם המבוטח זכאי.

תהליך הגשת תביעה

הגשת תביעה לדמי אבטלה כוללת שלושה שלבים עיקריים:
  1. רישום בלשכת התעסוקה: חובה להירשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, ולעקוב אחרי ההתייצבויות הנדרשות.
  2. הגשת טופס תביעה: ניתן להגיש את התביעה באתר האינטרנט של ביטוח לאומי או להגיע פיזית לסניף. הטופס כולל פרטים אישיים, אישורי העסקה והכנסה.
  3. מעקב ובירור זכאות: ביטוח לאומי בודק את התביעה, ואם יש צורך – ידרוש מסמכים נוספים. במקרה של דחייה, ניתן לערער תוך 30 ימים.

דמי אבטלה מקסימליים ומינימליים

הסכום החודשי של דמי האבטלה נגזר ישירות מהשכר הקודם של העובד, אך קיימות תקרות מינימום ומקסימום:
  • מקסימום: בשנת 2025, התקרה עומדת על כ-10,000 ש"ח לחודש.
  • מינימום: דמי אבטלה יומיים של כ-80 ש"ח, בהתאם לשכר המינימום.
התקרה מגינה על קופת הביטוח הלאומי מצד אחד, אך מצד שני מגבילה עובדים שהשתכרו שכר גבוה משמעותית.
אבטלה היא מצב שבו אדם בגיל העבודה (בדרך כלל מגיל 15 ומעלה) אינו מועסק, אך מחפש עבודה באופן פעיל וזמין להתחיל לעבוד מיידית. מדדי האבטלה בישראל מבוססים על סקרי הלמ"ס, ובודקים את מספר המובטלים ביחס לכוח העבודה הפעיל.

סוגי אבטלה

  • אבטלה חיכוכית: נגרמת ממעבר זמני בין מקומות עבודה.
  • אבטלה מבנית: נובעת מאי התאמה בין כישורי העובדים לבין צורכי השוק.
  • אבטלה מחזורית: תוצאה של האטה כלכלית כוללת, המשפיעה על הביקוש לעובדים.
  • אבטלה כרונית: מצב שבו אדם נותר ללא עבודה לאורך זמן רב, לרוב עקב שילוב של גיל, כישורים או מצב בריאותי.

האבטלה בישראל

מאז קום המדינה חלו תנודות משמעותיות בשיעורי האבטלה בישראל. בשנות ה-70 נרשמה אבטלה נמוכה, אך במהלך שנות ה-80 וה-90 נרשמה עלייה חדה, בעיקר בעקבות משברים כלכליים וגלי עלייה. בשנות ה-2000 נשמרו שיעורים גבוהים יחסית, בעוד שהעשור שאחריהם התאפיין בירידה עקבית. מגפת הקורונה הביאה לעלייה דרמטית ב-2020, אך מאז נרשמה התאוששות מרשימה, עד לרמת שפל היסטורית בשיעור האבטלה של כ-2.6% בשנת 2024.

השפעות האבטלה

האבטלה משפיעה על הכלכלה ועל החברה בכמה מישורים: היא מפחיתה את הצריכה הפרטית בשל ירידת ההכנסה, מה שגורר האטה בפעילות המשק; יוצרת עומס תקציבי על הממשלה שמגדילה את התמיכה הסוציאלית; מובילה לאובדן פריון כתוצאה מהתנוונות כישורים של עובדים מובטלים לאורך זמן; ולעיתים אף גורמת לפגיעה רגשית ונפשית, כולל תחושת חוסר ערך, דיכאון ובידוד חברתי.

זכאות לדמי אבטלה

המוסד לביטוח לאומי בישראל מעניק דמי אבטלה לעובדים שפוטרו או שסיימו את עבודתם שלא מרצונם. הזכאות מבוססת על מספר תנאים:
  • תקופת אכשרה: העובד נדרש לצבור 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
  • גיל: זכאים הם אנשים בגילאי 20 ועד גיל פרישה (62 לנשים ו-67 לגברים).
  • סיבת הפסקת העבודה: רק פיטורים או סיום חוזה יזכו את העובד בדמי אבטלה. התפטרות לרוב לא תזכה, אלא אם כן נעשתה מסיבה מוצדקת (כגון מעבר מקום מגורים, הרעת תנאים ועוד).
  • רישום בלשכת התעסוקה: על העובד להירשם כדורש עבודה ולהתייצב באופן קבוע לפי ההנחיות.
מובטלים מעל גיל 50 זכאים לתקופת תשלום ארוכה יותר, ולתנאים מקלים מסוימים בהתאם לוותק ולהכנסה הקודמת.

חישוב דמי אבטלה ומחשבון מקוון

דמי אבטלה בישראל מחושבים על בסיס ממוצע השכר של שלושת החודשים האחרונים של העובד לפני תחילת האבטלה, עם תקרה מוגדרת שמעודכנת מדי שנה על ידי ביטוח לאומי. למי שרוצה לדעת את גובה הקצבה הצפויה, ניתן להשתמש במחשבון דמי אבטלה המקוון באתר ביטוח לאומי, שבו מכניסים את ההכנסה והוותק – והתוצאה היא הערכה של הסכום ומשך התקופה להם המבוטח זכאי.

תהליך הגשת תביעה

הגשת תביעה לדמי אבטלה כוללת שלושה שלבים עיקריים:
  1. רישום בלשכת התעסוקה: חובה להירשם כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה, ולעקוב אחרי ההתייצבויות הנדרשות.
  2. הגשת טופס תביעה: ניתן להגיש את התביעה באתר האינטרנט של ביטוח לאומי או להגיע פיזית לסניף. הטופס כולל פרטים אישיים, אישורי העסקה והכנסה.
  3. מעקב ובירור זכאות: ביטוח לאומי בודק את התביעה, ואם יש צורך – ידרוש מסמכים נוספים. במקרה של דחייה, ניתן לערער תוך 30 ימים.

דמי אבטלה מקסימליים ומינימליים

הסכום החודשי של דמי האבטלה נגזר ישירות מהשכר הקודם של העובד, אך קיימות תקרות מינימום ומקסימום:
  • מקסימום: בשנת 2025, התקרה עומדת על כ-10,000 ש"ח לחודש.
  • מינימום: דמי אבטלה יומיים של כ-80 ש"ח, בהתאם לשכר המינימום.
התקרה מגינה על קופת הביטוח הלאומי מצד אחד, אך מצד שני מגבילה עובדים שהשתכרו שכר גבוה משמעותית.

כל הכתבות בתיוג "אבטלה"

חרדים ב עיר בני ברק

לראשונה זה 4 שנים: שיעור התעסוקה של גברים חרדים - מתחת ל-50%

01.11.18|עמרי מילמן
בין הסיבות, החזרת הקצבאות, ושינוי התמריצים כמו ביטול מבחן התעסוקה במבחני הסבסוד של מעונות יום. ההערכות: הפחתת גיל הפטור מגיוס יתרום לשילוב החרדים בשוק העבודה
default image

שיעור האבטלה בספטמבר נותר על 4%

31.10.18|אדריאן פילוט
על פי נתוני הלמ"ס, שיעור הבלתי מועסקים במשק עמד ברבעון השלישי על כ-4.1%, בדומה לרבעון הקודם. זינוק של 17% במועסקים חלקית שלא מרצון
default image

שיעור האבטלה שב לרדת - ל-4% באוגוסט

08.10.18|אדריאן פילוט
זאת אחרי ארבעה חודשים של עלייה שבה שיעור הבלתי מועסקים עלה מ-3.7% ל-4.2%; הירידה באבטלה - בעיקר בקרב נשים
סטיב מנושין

דו"ח התעסוקה בארה"ב: 143 אלף משרות בלבד נוספו בספטמבר, האבטלה בשפל של 49 שנה

05.10.18|שירות כלכליסט
שיעור האבטלה ירד מ-3.9% ל-3.7%, השכר לשעה עלה ב-0.3%. האנליסטים ציפו לתוספת של 185 אלף משרות, ולירידה קלה בשיעור האבטלה, ל-3.8%
דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית 22.8.18

הציוץ השגוי של טראמפ: "הצמיחה עברה את האבטלה לראשונה זה 100 שנה"

11.09.18|שירות כלכליסט
עם זאת, שיעור הצמיחה עבר את שיעור האבטלה במשך יותר מ-60 פעמים מאז החל איסוף הנתונים לפני 70 שנים; בבית הלבן חזרו בהם מהציוץ
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג מרץ 2018

בנק ישראל עשוי לרמוז על העלאת ריבית ראשונה כבר ביום רביעי

27.08.18|דרור גילאון ואורנן סולומון
המומנטום להעלאת ריבית נחלש מעט, אבל התמונה הגדולה מלמדת שכיום המחיר של הריבית האפסית גבוה מהתועלת שלו
default image

דו"ח התעסוקה האמריקאי: האבטלה ירדה ל-3.9% ביולי

03.08.18|שירות כלכליסט
זאת לעומת 4% ביוני. למשק האמריקאי נוספו בחודש שעבר 157 אלף משרות - מתחת לתחזיות שעמדו על תוספת של 190 אלף משרות
סטיבן מנושין סטיבן מנוצ'ין שר האוצר ארה"ב

ארה"ב: 213 אלף משרות נוספו ביוני, שיעור האבטלה עלה במפתיע ל-4%

06.07.18|שירות כלכליסט
האנליסטים ציפו לתוספת של 200 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8%; השכר לשעה, בחישוב שנתי, נותר ללא שינוי
default image

שיעור האבטלה בגוש היורו הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2008

02.07.18|שירות כלכליסט
שיעור האבטלה בחודש מאי ב-19 מדינות הגוש על רמה של 8.4%. למרות הבשורות הטובות, ביוון ובספרד רמות האבטלה עדיין מצויות מעל ל-15%
default image

תלמד, תרוויח? כך נעלמות משרות הביניים

26.06.18|אדריאן פילוט
נתוני שירות התעסוקה מעידים על מגמה עולמית מטרידה שבולטת במיוחד אצלנו: היעלמות משרות הביניים. צעיר חסר השכלה ‑ זה הפרופיל שהשוק של היום מחפש
הועידה לאנרגיה 4.4.17 שאול מרידור מנכל משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

שאול מרידור מאותת לממשלה: למרות נתוני הצמיחה החיוביים - יש לשים לב לנורות האזהרה

19.06.18|עמרי מילמן
הממונה על התקציבים באוצר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה: "אסור לנו לשכוח שהאחריות הפיסקלית שלנו, והצורך בלעשות רפורמות, גם כשהן קשות, בתקופות שגשוג, הן צורך קיומי"