"ארבעת המופלאים" - מארוול בגרסת הבינג'
זהו סרט מושקע, מרשים ומעוצב לעילא. חבל שהיוצרים העדיפו תחבולות מטופשות על פני ספקטקל אמיתי, מה שגורם לכך שהוא נראה כמו עוד פרק טלוויזיה יקר ולא אירוע קולנועי משמעותי
אחת הדמויות האהובות עליי בעולם הקומיקס של מארוול היא זו של הענק הירוק, האלק. אולפני מארוול ניסו כבר פעמיים ליצור סרט שמתמקד בדמות הזאת, פעם עם אריק באנה ופעם עם אדוארד נורטון. בכל סרט היו רעיונות טובים ויפים, אבל אף אחד מהם לא היה מספיק טוב והדמות היתה מפוספסת. למה נזכרתי בענק הירוק? כי הסרט החדש של “ארבעת המופלאים” מלמד שאסור להתייאש.
ב־20 השנים האחרונות נוצרו לא פחות משלושה סרטים המבוססים על חוברות הקומיקס משנות ה־60, וכל סרט היה כישלון אמנותי וקופתי גדול. משהו בדמויות האלה התגלה כבלתי ניתן לפיצוח עבור הוליווד. הזכויות היו בידיים של אולפני פוקס, וכשנקנו על ידי דיסני ב־2019, אולפני מארוול קיבלו סוף סוף את ההזדמנות לקחת בעלות על המותג הזה ולעשות את זה בעצמם. וכך הגיח אל העולם בסוף השבוע הניסיון הרביעי לאתחל את סיפורם של “ארבעת המופלאים”, והראשון שהוא לא טוטאל לוס. עזבו אתכם מיצירות מופת, הסרט הזה הוא לפחות מבדר, מושקע, נעים, יפה לעין, והוא מצליח למצוא את הטון הנכון של הקומיקס, בין רצינות לשטות. אולי יום אחד הם יצליחו לעשות אותו דבר גם לענק הירוק.
ההחלטה הטובה הראשונה בתסריט של “ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים” (שעליו חתומים חמישה תסריטאים) היתה להתחיל את הסיפור כשהוא בעיצומו ולא לספר פעם נוספת איך ארבעה אסטרונאוטים רגילים לחלוטין המריאו לחלל, נקלעו לסופת שמש ששינתה להם את הדנ"א והפכה אותם לבעלי כוחות־על. הסרט מתחיל ארבע שנים אחר כך, בשנת 828 של כדור הארץ, שנמצא במציאות אלטרנטיבית לזו שלנו, שדומה להפליא לשנות ה־50. ההחלטה המעניינת השנייה היא שבגלל ש”ארבעת המופלאים” היה תמיד סיפור על משפחה, התסריטאים החליטו להתחיל בנקודה שבה סו סטורם (ונסה קירבי, ג׳וזפין ב”נפוליאון” של רידלי סקוט) מגלה שהיא בהיריון. ההיריון והתינוק שייוולד – באמצע קרב בחלל באפס כבידה – יהפכו לחלק משמעותי מאוד בעלילה וגם בטון של הסרט. בעניין המשפחה: ריד סטורם, בגילומו של פדרו פסקל, גייס למשלחת לחלל את “האנשים הטובים ביותר”, שבמקרה היו אשתו, גיסו וחברו הטוב ביותר. בשנות ה־60, כשהנשיא האמריקאי מינה את אחיו לשר המשפטים, הנפוטיזם הזה נשמע לכולם סביר והגיוני. כיום זה לא היה עובר בג”ץ, ואולי בצדק, כי המשימה הזאת באמת היתה כישלון אחד גדול.
“ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים” מתמקד במלחמתם של הגיבורים האלה בישות בשם גלקטוס, מעין אל עוצמתי שעובר בין כוכבי לכת ואוכל אותם. הוא שולח את הסילבר סרפר (ג’וליה גארנר) להודיע לבני כדור הארץ שהם הבאים בתור להשמדה, אלא אם ריד וסו סטורם יואילו לתת להם את התינוק שלהם במתנה. הם, קל לנחש, מסרבים.
על הסרט הזה חתום כבמאי מאט שקמן, במאי טלוויזיה שעשה עבודה יפה בסדרה "וונדה־ויז’ן" למארוול. וזה מגיע אחרי "ת’אנדרבולטס*", שבוים על ידי במאי הטלוויזיה ג’ייק שרייר. זו כנראה הפאזה השישית ביקום הקולנועי של מארוול: להפוך את היקום הזה מקולנוע לטלוויזיה. חביב ככל שיהיה ”ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים”, הבעיה העיקרית שלו היא הטלוויזיוניות שלו. לא מבחינת גודל ההפקה – היא אכן גרנדיוזית, מרשימה ומעוצבת לעילא, אלא בכך שהדגש נמצא בדרמה ולא בספקטקל, והדרמה מתישהו מתפוגגת. סרטי מארוול הטובים, כמו סרטי “איירון מן”, “ספיידרמן” ו”הנוקמים”, היו אירועים קולנועיים בפני עצמם, עם רגעים מפתיעים שבהם החיבה לדמות הופכת לסצנת אקשן הרת גורל ויוצאת דופן באיכותה הקולנועית. הסרטים הנוכחיים הם פרקים שמתפקדים בעיקר כהבטחה לפרק הבא. יש הרבה דברים טובים להגיד על הדינמיקה שבתוך רביעיית הדמויות הזאת ועל הרצינות הנוגעת ללב שבה פסקל וקירבי מתייחסים לדמויות שלהם. אבל בסופו של דבר, בסרט קולנוע מהסוג הזה אנחנו משקיעים בדמויות כדי להגיע למערכה אחרונה שתהיה מהממת ובלתי נשכחת. ואילו כאן, הדמויות הוגות תחבולה איך לנצח את גלקטוס, אבל התחבולה הזאת – סלחו לי – מטופשת ממש, וגם הכי פחות מרשימה. זה נראה כמו סיעור מוחות בין תסריטאים, במאים ומפיקים שלא הצליחו למצוא רעיון ממש טוב איך לסיים את הסרט, אז הם מסתפקים ברעיון רע.
לא סתם ”ארבעת המופלאים” מתרחש במה שנראה כמו שנות ה־50, הוא טבול כולו בהשקפת העולם של הפיפטיז: המשפחה מעל הכל, משפחה זה גבר, אשה ותינוק ותפקידה של האשה הוא להיות אמא. גם דיפלומטית משכינת שלום עולמי, גם גיבורת־על, אבל קודם כל אמא (והעובדה שאחד מכוחות־העל שלה הוא להפוך לבלתי נראית היא מטאפורה מעט בוטה). זה עולם שסובב סביב הטלוויזיה – הוא מתחיל בתוכנית אירוח טלוויזיונית שחוגגת ארבע שנים להיווצרות ארבעת המופלאים ומציג שוב ושוב את העובדה שהם הפכו מגיבורי־על לכוכבי־על בזכות סדרת אנימציה טלוויזיונית. לכן, אף שהוא נוצר עבור הקרנות איימקס תלת ממדיות, “ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים” הוא בסופו של דבר סרט טלוויזיה, ולרגעים אף סיטקום. הוא לוקח תקציב גדול ומסך ענק, אבל חושב בקטן.
