"מראה שחורה" חוזרת: כשהמסך משקף את חרדות העידן הדיגיטלי
לאחר המתנה ארוכה, הסדרה הבריטית של צ'ארלי ברוקר חוזרת בעונה שביעית לנטפליקס עם שישה סיפורים חדשים על הקשר המורכב שלנו עם הטכנולוגיה. עם שחקנים כמו פול ג'יאמטי וראשידה ג'ונס, היא ממשיכה להיות אותה "מציאות עם תוספת של עוד 5%" שמזהירה אותנו מהסכנות שבלחיצה על "אני מסכים/ה", בלי לקרוא את האותיות הקטנות
העניין עם "מראה שחורה", הסדרה העתידנית שעלתה בעונה שביעית בנטפליקס, זה שהיא אמורה לעמוד בקצב של הטכנולוגיה שאותה היא מבקרת. היא חייבת לקחת אותנו למקום שהוא מספיק מוכר ועם זאת מוזר ומפחיד, וזה קשה כי העידן הדיגיטלי מתקדם בדילוגים ואסור שהסדרה תהיה בלה מיושן. בריאיון שעשיתי עם יוצר הסדרה, צ'ארלי ברוקר, כשעלתה לפני 13 שנה, הוא אמר שהרעיון הוא שהסדרה תהיה "המציאות עם תוספת של עוד 5%". או כמו שאומרת אחת הדמויות בעונה החדשה: “אנחנו צריכים ליצור תוכנה שגורמת לנו להיות טובים יותר, אחרת במה לעזאזל מועילים לנו הכלים שברשותנו".
התופעה התרבותית מאחורי "מראה שחורה" נהפכה במשך השנים גם למטבע לשון, הטומנת בחובה התייחסות לאימי הטכנולוגיה – נבואה עתידנית ומוקצנת הקשורה למראה השחורה הניבטת מכל מסך כבוי של טלפון נייד חכם, מחשב נייד וטלוויזיה. היא התחילה בערוץ 4 הבריטי וכבר זמן רב שמוצעת בשירות הסטרימינג חובק העולם, שראוי בעצמו לפרק בסדרה.
בעונה החדשה, השביעית במספר, כל אחד מששת פרקיה מספר סיפור נפרד, עם שחקנים אחרים, ויחד מצטרף לתמונה מפחידה על טכנולוגיה. ברוקר הבטיח שלאחר שסטתה מהדרך והלכה לכיוון האימה היא כעת חוזרת למקורות. יהיו בה פרקים ארוכים כמו סרט עלילתי לצד קצרים יותר, חלקם מפחידים ואחרים קלילים יותר ואפילו מצחיקים. היא בעיקר תספר סיפורי מוסר קצרים, אזהרות מפני הטכנולוגיה הבולעת אותנו. מה שבטוח, שמבחינה טלוויזיונית היא עשויה ברמה הכי גבוהה שיש ומתהדרת בצוות שחקנים מהשורה הראשונה כמו פול ג'יאמטי, ראשידה ג'ונס ("סאני"), טרייסי אליס רוס ("שחור־כזה"), איסה ריי ("לא בטוחה"), ג'סי פלמונס ("שובר שורות") ואחרים.
מה צפוי לנו? בפרק הראשון, "אנשים רגילים", מסופר על אירוע חירום רפואי המותיר מורה בשם אמנדה כשהיא נאבקת על חייה. בעלה הנואש רושם אותה למערכת הייטק שתאפשר לה לחיות, אבל כמו תמיד בסדרה הזאת, יש "קאטץ'". כמו בטכנולוגיה. כדאי לקרוא את כל האותיות לפני שלוחצים על "אני מסכימ/ה", כי אחרת - כמו בפרק האפל והמטריד־עד־כמה־שהוא־מוכר הזה - יהיו השלכות. בפרק השני, "בט נואר", מריה היא בכירה בחברת שוקולד. יום אחד מגיעה למקום, כדי להשתתף בקבוצת מיקוד, מישהי שהיתה איתה בבית הספר. במקום מפגש מלבב האינטראקציה מוזרה אבל רק מריה מבחינה בכך. "USS Callister: אל האינסוף" הוא – לראשונה בסדרה – המשך לפרק מהעונה הרביעית. בפרק זה אנשים מהמציאות של הסדרה מוצאים את עצמם בתוך עולם המזכיר את "מסע בין כוכבים". "רוברט דיילי מת", נאמר בתקציר על המתכנת המוזר מהעונה שעברה (פלמונס), "אבל אנשי הצוות שלו מגלים שהבעיות שלהם רק מתחילות".
"טלוויזיה מספקת נחמה. גם הסדרות בעלות הגוון האפל יותר עושות את זה בסופו של דבר. קיבלנו החלטה מודעת שלא ללכת לכיוון הזה. גם אם היינו נכשלים היינו נכשלים בתנאים שלנו", אמר לי ברוקר לפני יותר מעשור כאשר הטלוויזיה עוד היתה שבויה במגבלות של עונות ורשתות שידור. עולם הסדרות השתנה מאוד מאז. אבל אם יש משהו שלא השתנה, וברוקר כמבקר טלוויזיה לשעבר הבין זאת היטב – שמה שיותר גרוע מספוילרים זה בילד אפ. "ביקורות משתפכות, הייפ מוגזם, סופרלטיבים מופרזים, הם האויבים של ההנאה הפשוטה", אמר. "איך אפשר ליהנות מ'הצד האפל של הירח' כששומעים שהתקליט הזה שינה את פני המוזיקה?". לכן לא אעשה הייפ לסדרה שחוזרת עכשיו, רק אמליץ לחזור ולצפות בה.
