כשריס ווית'רספון הרימה טלפון להרלן קובן
אחרי שמכרה את החברה שלה במיליארד דולר, ריס ווית'רספון הציעה להרלן קובן לכתוב יחד ספר. התוצאה היא מותחן שכבש מיד את רשימות רבי־המכר וחברות מלבבת ביניהם. במפגש בלונדון סיפרו השניים על העבודה האינטנסיבית, ועל התוכניות לעתיד שכוללות המשכים, ואולי אפילו סדרה של סרטים נוסח ג'יימס בונד
לריס ווית'רספון היה רעיון לספר מתח, אז היא עשתה מה שכל אדם מן היישוב היה עושה (ביקום מקביל): התקשרה להרלן קובן והציעה לו לכתוב ביחד. "אני יודעת שזה נשמע מטורף", אמרה זוכת האוסקר ל־1,700 מעריצים שגדשו בשבוע שעבר את הרויאל פסטיבל הול במסגרת הפסטיבל הספרותי השנתי של לונדון והוקסמו מהכימיה המלבבת של הזוג המוזר. "זה בערך כמו לבקש ממוצרט להלחין ביחד סימפוניה או משהו כזה. אבל חשבתי לעצמי שאם אני חוברת למישהו, למה לא לחבור לטוב ביותר? אם כבר לחלום, אז לחלום בגדול. הרלן הוא סופר המתח האהוב עליי בכל הזמנים. נפגשנו פעם בקצרה באיזה כנס והוא נראה לי נחמד ואדיב. ידעתי שאם הוא יגיד לא — ורוב הסיכויים שהוא יגיד לא — הוא לפחות יעשה את זה בנימוס ולא יעיף אותי מכל המדרגות".
"להעיף את ריס ווית'רספון מכל המדרגות זה לא משהו שהיה עולה בדעתי", התערב קובן ומסר מיד את הגרסה שלו לאירוע: "היא התנצלה מאוד ואמרה שיש לה רק זנב של רעיון לספר, אולי אפילו רק דמות ראשית, אבל היא מרגישה שיש פה פוטנציאל למשהו. אמרתי לה מיד: את יודעת שאני לא כותב ספרים עם אנשים אחרים, אני לא עושה דברים כאלה. וכל מה שאני חושב תוך כדי זה רק כמה אני מת כבר לרוץ לספר לכל מי שאני מכיר שריס ווית'רספון התקשרה אליי".
זה המשיך בפגישה של השניים בדירה שלו בניו יורק. "מיד הרגשתי שיש עם מה לעבוד", סיפר קובן. "הוצאתי פנקס ועט, התיישבנו לשולחן ובמשך שלוש שעות זרקנו רעיונות והתחלנו לבנות את ה'עולם' של הספר. הזהרתי את ריס שספר זה כמו נקניק — הטעם הסופי אולי טוב, אבל לא בטוח שנעים לראות איך מכינים אותו". "אמרתי לו שאני רוצה ללמוד", השלימה את דבריו בעלת אחד ממועדוני הקריאה הפופולריים ביותר בעולם, עם למעלה מ־3 מיליון מנויים, "ולמדתי כל כך הרבה מהאיש שכתב מיליון ספרים ושחי בתוך הדמיון שלו".
אחרי שנה אינטנסיבית של "מיילים, הודעות ווטסאפ, שיחות טלפון ופגישות", כהגדרתה, כשהוא מבצע את הכתיבה בפועל והיא דוחפת, יוזמת, מנדנדת, עורכת תחקירים ונותנת משוב על כל שורה ("היא גם שינתה את הסוף, ואני מחיתי והתנגדתי אבל הבנתי שהיא צודקת"), התוצאה — "Gone Before Goodbye" — נכנסה מיד למקום הראשון ברשימת רבי־המכר של "הניו יורק טיימס".
תקציר העלילה, בלי יותר מדי ספוילרים: מגי מקייב, רופאה מנתחת בצבא, שמתמחה בעבודה בשדה הקרב (אביה של ווית’רספון היה מנתח בצבא ואמה היתה אחות בצבא; אשתו של קובן היא רופאת ילדים באזרחות), עוברת שורה של טרגדיות אישיות, רישיונה הרפואי נשלל ממנה, ולפתע היא מקבלת הצעת עבודה חשודה אך רווחית מאוד, לבצע ניתוחים פרטיים בשירות אוליגרך רוסי, מעשירי תבל. "גיליתי שרופאים עושים דברים כאלה", אמרה ווית'רספון, "זה כמו שראפר מפורסם הופיע בבר מצווה בטקסס וקיבל 3 מיליון דולר במזומן, או כוכבי טניס שמשחקים על איזה גג בדובאי וגורפים סכומים שלא ייאמנו". מקייב, בכל מקרה, מוצאת את עצמה במערבולת מסחררת וחובקת יבשות של הפתעות, שיאים וטוויסטים, כמיטב המסורת של קובן, כשסכנה אמיתית נשקפת לחייה.
"רצינו שאנשים יתחילו לקרוא את הספר במיטה, בסביבות 11 בלילה, יגידו לעצמם 'רק עוד חמישה עמודים' ואז ימצאו את עצמם בארבע בבוקר אחרי שסיימו את הספר ויקללו אותנו על השינה שלהם שהלכה לעזאזל", צחקק קובן, ואז ווית'רספון תרמה וידוי מפתיע: "אני הולכת לישון בתשע בערב. אני פשוט נכבית, ואין אותי יותר. לכן ביקשתי שנתחיל הערב בשבע ולא בשבע וחצי". "היא כזאת חנונית", גיחך קובן בחיבה. "אומנם האשה הכי עסוקה בעולם...". ווית’רספון (שכתבה לפני כן שלושה ספרים לפעוטות, על ילדה המכונה "בטי העסוקה") קטעה אותו: "מי שמדבר, אתה יותר עסוק ממני", והוא סיים: "אבל מוצאת זמן לכל, וקוראת יותר מכל מי שהכרתי אי פעם". "קריאה זה הדבר המרכזי בחיים שלי", אישרה ווית'רספון, "וגם בחיים של הרלן. אנחנו רוצים לעודד קריאה אצל ילדים ומבוגרים בכל גיל, כי זה אחד הדברים שהכי תורמים לבריאות המוח והנפש ובונים אישיות". "שנינו באים מתשוקה אמיתית ואובססיבית לסיפורים טובים", הוא הוסיף, "אחרת זה לא היה עובד. זה לא מוצר ציני למטרות רווח. אנחנו מושקעים פה רגשית לגמרי".
ביל קלינטון ודולי פרטון, כל אחד לחוד, חברו לג'יימס פטרסון ליצירת ספר מתח. אבל עם כל הכבוד להם, מפגש הטיטאנים של הפאוור קאפל ווית'רספון (49) וקובן (63) הוא סוג של רעידת אדמה בשוק המו"לות. אחרי הכל, מדובר בסופר שמכר 90 מיליון עותקים מספריו, שגם עובדו לסדרות מצליחות בנטפליקס (שם הוא חתום על הסכם רב־שנתי מתגלגל בשווי עשרות מיליוני דולרים) ובאמזון פריים (הסדרה החדשה מבית היוצר שלו, "לזרוס", הראשונה שנכתבה במיוחד לטלוויזיה ואינה מבוססת על ספר, עלתה לאוויר בימים אלה) ובשחקנית, המפיקה והיזמת שהגתה והובילה שורה של עיבודים טלוויזיוניים ("שקרים גדולים קטנים") וקולנועיים ("שירת סרטני הנהר") מגה־מצליחים, בעיקר של ספרים על אודות ומאת נשים, ושחברת ההפקות שלה "הלו סנשיין" נמכרה במיליארד דולר (ווית'רספון ממשיכה לשמש בה כנשיאה פעילה). שני סופרסטארים מעצבי תרבות ללא תחרות.
"ריס חוותה עכשיו על בשרה את הנס הזה, של לראות שבריר של רעיון, גרעין קטן של סיפור, מקבל צורה וחיים משלו", אמר קובן בחיוך. "אין דבר קסום מזה. אני כבר מתגעגע לעבודה איתה, לשיחות, לוויכוחים, לזה שפתאום היתה לי קואוצ'רית שמוציאה אותי מכל בור ומכל מחסום כתיבה. עכשיו ארגיש בודד לכתוב בלעדיה". "אני תמיד כאן בשבילך", היא הניחה יד על כתפו וצחקה. ולשאלת הקהל המתבקשת, השניים ענו שכן, הם בהחלט רוצים ספרי המשך לעלילותיה של מגי מקייב. "עם האוכל בא התיאבון, והחלום הכי גדול, בהמשך הדרך", אמרה וויתר'ספון, "הוא ליצור גם סדרה של סרטים שבהם, כמו בסרטי ג'יימס בונד, שחקניות שונות ייכנסו לנעליה של מגי ויביאו כל אחת חותם אישי לדמות. ואולי גם אני אהיה אחת מהן, מי יודע".
