ג'ון אירווינג חוזר לבית היתומים: הרומן החדש על אנטישמיות ויתומה יהודייה
גיבורת "המלכה אסתר", ספרו החדש של הסופר האמריקאי, היא יתומה יהודייה; הוא עוסק בו באנטישמיות ובזהות יהודית ומסיים אותו בירושלים
הסופר האמריקאי החשוב ג'ון אירווינג עושה את זה פעם נוספת. הרומן החדש וה־16 במספר שלו נקרא "המלכה אסתר" ("Queen Esther"), והוא נוגע בשורשי האנטישמיות ובנושאים נוספים שחביבים על אירווינג: סוגיות חברתיות ופוליטיות, יתמות, מין וכמובן היאבקות.
"המלכה אסתר" מחזיר את דמותו של ד"ר וילבור לארץ', מנהל בית היתומים מהרומן הנודע של אירווינג "תקנות בית השיכר" שפורסם לפני 40 שנה. הרומן מסתיים בירושלים של 1981, ובאמצע יש 400 ומשהו עמודים שהם גם פרי מחקר היסטורי מעמיק. הרומן החדש חוזר אל העולם של "תקנות בית השיכר", בבית יתומים סנט קלאודס, מיין, המנוהל על ידי ד"ר לארץ' ובן חסותו הומר וולס. העלילה נפתחת בעיירה פנאקוק, ניו המפשייר, בתחילת המאה ה־20, שם בני הזוג תומאס וקונסטנס וינסלו מאמצים את אסתר נאכט, נערה יהודייה יתומה בת 14. כשאסתר היתה ילדה, משפחתה נמלטה מווינה בגלל גילויי אנטישמיות, ואמה נרצחה לאחר מכן במיין על ידי אנטישמים.
1 צפייה בגלריה
ג'ון אירווינג ועטיפת הספר. פרי מחקר היסטורי מעמיק
(צילום: Nick Lachance/Toronto Star via Getty Images)
במשפחת וינסלו אסתר מוצאת מקלט בטוח. היא דואגת לגידולה הטוב: היא יהודייה, ומה יותר טוב עבור נערה יהודייה מאשר ללמוד היאבקות? בבגרותה היא עולה לארץ ישראל ומתנדבת ל"הגנה". היא יולדת בן, ג'ימי, שנשאר לגדול אצל משפחת וינסלו כלא יהודי, אבל אחרי התיכון הוא בוחר ללמוד בעיר הולדתה של אסתר, וינה, ושם מסופר סיפורו.
אירווינג (83), סופר וגם מתאבק, שייך לסוג הסופרים שהרומנים שלו ממשיכים להדהד אצל קוראיו גם שנים אחרי שנקראו. רומנים ארוכים, רב־שכבתיים, עם עלילות נפתלות, שמלווים את הדמויות שלו לאורך חיים שלמים. לא פעם הוגדר אירווינג כדיקנס המודרני. מאחוריו ספרים מצליחים מאוד שגם עובדו לקולנוע, בהם "העולם על פי גארפ" מ־1978, אולי הרומן הכי מוכר שלו, "מלון ניו המפשייר", "תקנות בית השיכר", "תפילה לאוון מיני" ו"אלמנה לשנה אחת".
אירווינג עצמו גדל בניו המפשייר, למד שנה באוניברסיטת ניו המפשייר ואז נסע לתוכנית לימודי חוץ בווינה. כפי שסיפר לא אחת, הוא לא ידע דבר על אנטישמיות עד שהגיע לווינה, שם שותפו לחדר היה יהודי, ואז שם לב איך חבריו היהודים מקבלים יחס שונה ממנו. אירווינג ביקר בישראל פעמיים, הפעם האחרונה היתה ב־2024 כשזכה בפרס ירושלים לספרות. הוא מגדיר את עצמו ללא כחל וסרק כפרו־ישראלי ופרו־יהודי, ובריאיון איתו לאחרונה אמר שהתמיכה שלו בישראל אינה אומרת שהוא מסכים עם עמדותיהם של ממשלה או של מנהיג זה או אחר.
"בחרתי לכתוב על יתומה יהודייה - כזו שמבוגרת מספיק כדי לדעת את שמה ואת סיפורה של המלכה אסתר", סיפר אירווינג בריאיון ל"ג'ואיש בוק קאונסיל". "כבר הכרתי את בית היתומים הבדיוני שלי במיין, ואת האמפתיה של ד"ר לארץ', רופא בית היתומים. אסתר נולדה בווינה בשנת 1905; חייה מעוצבים על ידי אנטישמיות. הייתי סטודנט אמריקאי בווינה בשנים 1964-1963, כששותפי היהודי לחדר פקח את עיניי לגבי האנטישמיות. אסתר שלי חונכה על ידי לארץ' לפי העיקרון שאנשים צריכים להיות מועילים, והיא מרגישה שנולדה להיות מועילה. לכן היא מקדישה את חייה להגן על בנה ג'יימי, ואחר כך היא מקדישה את חייה להגן על יהודים אחרים".
