סגור
פנאי איתי רייכר תסריטאי
איתי רייכר. "גם אני קורא הרבה פחות. הטלפון לוקח מאיתנו את זמן הקריאה. עכשיו נפלתי בשחמט בטלפון. איזו אכילת זמן זו וגם אני גרוע" (צילום: אביגיל עוזי)

איך מוכרים ספרים בטלוויזיה? עם סלבס, פיצ׳ינג וירידות על המתחרים

איתי רייכר, תסריטאי ב"ארץ נהדרת" ומורה בתיכון, הוא היוצר של "אתה חייב לקרוא את זה!", תוכנית הספרים החדשה שעלתה בסוף השבוע בכאן 11, ובה קומיקאים ושחקנים ממליצים על ספרים. הוא רוצה לשים את הקוראים במרכז, לא פוחד שמבוגרים וילדים קוראים פחות, ומבטיח שאחרי הצפייה תדעו מאיזה ספרים להתרחק כמו מאש 

"אתה חייב לקרוא את זה!", המלצה שמתקשרת היום יותר לציוץ או פוסט מאשר לספר עב כרס, הוא שמה של תוכנית חדשה בכאן 11. התוכנית משמשת סוג של אלגוריתם חי, המנסה להתאים ספר לטעמו של אדם ספציפי. בכל אחת משש התוכניות מגיעים שני קוראים פוטנציאליים, שיש להם סיפור או אפיון ייחודי – ספורטאית, מישהי שהיתה בנטורי קרתא ויצאה לחופשי, ילד שלא קורא הרבה – ומולם יושבים שלושה שחקנים, קומיקאים או אנשי טלוויזיה שממליצים על ספר המותאם להם. כל אחד טוען את טיעוניו למען הספר ובסוף הקורא בוחר.

“לומדים בשביל מישהו ולא בשביל משהו”

יוצר הסדרה, ואחד הממליצים בה, הוא איתי רייכר, חובב קריאה וכותב מוכשר, כמעט 20 שנה שהוא תסריטאי של תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת". ב"אתה חייב לקרוא את זה!", שעלתה בסוף השבוע ומוגדרת על ידי כאן 11 כשילוב בין "הכרישים" ל"בואו לאכול איתי", באים ממליצים כמו דנה מודן, קותי סבג, גיתית פישר, יניב ביטון, הילה קורח וגורי אלפי להתחרות ביניהם על המלצה לספר שייבחר. התוכנית, אומר רייכר, שמה במרכז את הקוראים ולא את הסופרים. "היא תגיד לכם אילו ספרים לקרוא ומאילו להתרחק כמו מאש. הפאנל שלנו לא יכלול סופרים אלא קומיקאים ושחקנים שקראו המון ספרים, והם פוגשים בכל פרק אורחים מעניינים שמחפשים לקרוא ספר מסיבה מסוימת, ומתפתחת תחרות קומית בין הפאנליסטים שכוללת פיץ' מכירה משכנע של כל פאנליסט על הספר שלו וירידות אחד על השני ועל הספרים המתחרים עד רגע הבחירה הדרמטית של האורח.
"היה לי חשוב שגם יגידו דברים רעים על ספרים", אומר רייכר. "יש הרבה ספרים שנחשבים לטובים מאוד אבל הם עונש. אני, למשל, לא אוהב את דוסטויבסקי, הוא טרחני וארכני. לאחרונה קראתי את 'לב המאפלייה', ספר נורא. גם 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' – לא מצחיק. אני גם לא נהנה מאוד מעגנון".
רייכר, בן 47, זכה בפרס האקדמיה הישראלית לכתיבה ל"ארץ נהדרת", כתב גם ל"רד בנד" ול"מסודרים", והעלה בברלין מחזה ביחד עם שלומי שבן ויעל רונן. הוא נשוי למעצבת האופנה והיזמת ענבל בוסיבא ויש להם שני ילדים. הם גרים בדרום תל אביב, ואת הנסיעה באוטובוס לעבודה במשרדים של "ארץ נהדרת" ברמת החייל הוא מנצל לקריאת ספרים. בנוסף, הוא גם מורה להיסטוריה בגימנסיה הרצליה בתל אביב בארבע השנים האחרונות. היסטוריה ולא ספרות, כי זה המקצוע שהוא למד לתואר ראשון באוניברסיטה, לצד פסיכולוגיה. הוא גם למד לתואר שני בחינוך ועשה תעודת הוראה בסמינר הקיבוצים, בזמן שכבר עבד בטלוויזיה. "רציתי להיות מורה. זה היה חלום שלי", הוא אומר.
"כשניסיתי למכור את הרעיון לתוכנית טלוויזיה על ספרים לכל מיני חברות הפקה, אמרו לי שאין טעם כי אנשים לא קוראים ספרים. אמרתי להם 'לא נכון, אנשים כן קוראים ספרים. אנשים שעובדים בטלוויזיה לא קוראים ספרים'”. בסופו של דבר הצליח לשכנע את טדי הפקות ללכת על התכנית.
אנשים באמת קוראים פחות, לא?
"כן. גם אני קורא הרבה פחות. הטלפון לוקח מאיתנו את זמן הקריאה. עכשיו נפלתי בשחמט בטלפון. איזו אכילת זמן זו וגם אני גרוע. כשרק התחלתי ללמד, נכנסתי לכיתה ואמרתי לתלמידים 'בואו נפתח עמוד 19 ונקרא'. כשהתלמידים אמרו 'מה, את כל העמוד?!', הבנתי עד כמה הם לא קוראים. בייחוד בנים. האנושיות היא חלק מאוד גדול מהעבודה שלי. אני לא דואג שהוראה תיעלם. אנשים לומדים בשביל מישהו לא בשביל משהו. צריך מורה שיראה את הקושי שלך, יבחין אם הגעת לכיתה. אני מזהה הרבה קשיים בשפה ובקריאה".
למה שלא תביא מורה שתמליץ על ספר בתוכנית? למה צריך סלבס בשביל זה?
"להיות בטלוויזיה זה מקצוע שמעט אנשים טובים בו. אני למשל לא טוב בו, אבל זאת תוכנית שלי ובא לי להשתתף בה. כל מי שהזמנתי לתוכנית הוא טוב בטלוויזיה, וזה מה שחשוב".

"לא לתפילין בבתי ספר וגם לא להפגנות"

באקלים הציבורי הסוער חברתית ופוליטית רייכר מדגיש את חשיבות חופש הביטוי של עובדי ההוראה. "אני לא רוצה להיות חלק מחברה שבה מורים חוששים להביע את דעתם, ובכל מקרה אני לא מאוד מתלהב מפוליטיזציה של המרחב החינוכי. לא מעמדות הנחת תפילין בשער אבל גם לא מאוטובוסים מאורגנים להפגנות שיוצאות מאותו שער", הוא אומר ומכוון לאירוע לפני חודשיים שבו מנהל הגימנסיה זאב דגני ביטל יום לימודים לטובת הפגנה בירושלים נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. "בית הספר אמור לספק ביטחון, יציבות ושקט. מקום שבו אפשר ללמוד על המהפכה הצרפתית, הטבלה המחזורית, ספר יונה, סופוקלס, יו נואו, כל הדברים שאין בחדשות וב'ארץ נהדרת'".
הוא מתייחס גם לחשיפה של אתר פייק ריפורטר שהובאה בחדשות 12 שמי שעומד מאחורי חשבון טוויטר פיקטיבי המשתלח במשפחות של חטופים, במשפחות שכולות וכל מי שאינו בדעה אחת עם הממשלה הוא נתי ייני, מורה להיסטוריה בתיכון אהל שם ברמת גן וגיסו של מתאם השבויים והנעדרים של הממשלה, גל הירש. "ברור שאני חושב שמה שהוא מפיץ זה רעל נוראי ושקרי, שגם גובל כנראה בהסתה. אבל אם מישהו כמו ייני מצליח לרתק כיתה של 35 תלמידים ישראלים להיסטוריה של מסעות הצלב – ואינני יודע אם הוא מצליח או לא – אז מה שהוא כותב ברשתות החברתיות, כל עוד זה לא חוצה את הרף הפלילי, אני מקווה שלא ימנעו ממנו ללמד.
"אם יש דבר אחד שיכול להציל את המדינה הזאת זה לא אם הימין ינצח או השמאל ינצח, זה אם אנשים יהיו יותר מקצועיים במה שהם עושים. קחי לדוגמה את 'ארץ נהדרת', היא מקצועית מאוד. זה ערך. יותר חשוב מזה שמורה יגיד את דעותיו זה שהוא יגיע מוכן לשיעור".