ורסאצ'ה ושאנל לצד המונה ליזה: תערוכת האופנה הענקית של הלובר
לראשונה בתולדותיו מציג מוזיאון הלובר בפריז תערוכת אופנה ענקית ומרהיבה בשם ה"לובר קוטור". האפיל של תערוכה כזו גדול מבחינת גיוס תרומות ומשיכה של קהל צעיר, רק שאף אחד לא יאשים אותם בחוסר רצינות, אומר האוצר
באור הדמדומים, במוזיאון הלובר לאחר שעות הפעילות, שריון כסוף זוהר כמו מעולם אחר, מוקף בשטיחי קיר, מגנים וקסדות המעוטרים בקפידה. השריון המדובר אינו חלק מאוסף הרנסנס של המוזיאון, אלא שמלה מקולקציית ההוט קוטור של סתיו־חורף 2023 של בלנסיאגה שנוצרה מציפוי כרום שהודפס בתלת־ממד. "יצירת בגדים היא השריון שלי", אמר המעצב דמנה גווסאליה.
הדיאלוג הזה בין תולדות האמנות, אוספי המוזיאון ומקורות ההשראה של המעצבים מתקיים לאורך תערוכת "לובר קוטור" המשתרעת על פני 9,000 מ"ר. התערוכה, שנפתחה בשבוע שעבר, היא הראשונה בתולדות המוזיאון בן 232 השנים המתמקדת באופנה. היא מציגה כ־100 פריטי אופנה עכשוויים מ־45 מעצבים ובתי אופנה, מבלמן ואיריס ואן הרפן ועד לואווה וסקיאפארלי. הלובר הולך בדרכם של המטרופוליטן בניו יורק ומוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, שתערוכות האופנה שהציגו זכו להצלחה עצומה ונתגלו כיעילות בגיוס תרומות. עם זאת, גישה מתנשאת כלפי אופנה – שרבים בעולם האמנות רואים בה תחום מסחרי ופחות אינטלקטואלי מאשר מדיומים אחרים – גרמה היסטורית לכך שמוזיאונים גדולים רבים נמנעו מלערוך תערוכות בנושא. הלובר הודיע שיארח גם אירוע התרמה חגיגי במהלך שבוע האופנה במרץ. כ־30 שולחנות הוצעו למכירה והמוזיאון כבר עבר את יעד גיוס התרומות שלו בסך מיליון יורו.
התערוכה לא מתמקדת בתצוגה כרונולוגית היסטורית של אופנה אלא משבצת אופנה מודרנית לצד פריטים מאוספי המוזיאון באופן שמדגים את מקורות ההשראה ההיסטורים לעיצוב. "כריסטיאן דיור, איב סן לורן ומעצבים רבים אחרים היו מבקרים קבועים בלובר וצרכני תרבות. ההיסטוריה של האמנות היא אחת ממקורות ההשראה הגדולים בעולם האופנה", אמר אוצר התערוכה וראש מחלקת חפצי אמנות במוזיאון, אוליבייה גאבה.
התערוכה מתפרשת על פני ארבע תקופות: התקופה הביזנטית וימי הביניים, הרנסנס, המאות ה־17 וה־18, והמאה ה־19 והאימפריה השנייה של צרפת. יצירות האופנה מוצבות על במות שקופות ומוקפות באוספי אמנות דקורטיבית.
בחדר אחד, שמלת חולצה של ורסאצ'ה ממוקמת במרכז שיחזור של חדר השינה של לואי ה־18, כאשר וילונות הברוקד שבחדר משתקפים בדוגמת הפייזלי המסתלסלת בשחור־זהב של השמלה. בחדר אחר, מעיל בדוגמת עלים של דריס ואן נוטן ושמלה כהה עם פרחים של מריה גרציה קיורי עבור דיור מוצבים על רקע שטיחי קיר ימי־ביניימים עשירים בעלווה. כפפות משובצות אבני חן של דולצ'ה וגבאנה וחפתים של שאנל משתלבים היטב עם פריטים ביזנטיים, בעוד חליפה לבנה מרשימה שעוצבה עבור ז'יבנשי על ידי אלכסנדר מקווין ניצבת ליד כס המלכות של נפוליאון.
במרבית החדרים מוצג רק מספר מצומצם של פריטי אופנה לצד אוספי המוזיאון. לדברי גאבה זה היה מבחירה. "לא רציתי שפרטי האוספים יהיו משניים", אמר. "רציתי שיהיה הקשר, שיח, ושהמבקרים יביטו על האמנות בצורה שונה".
גאבה החל להתעניין לראשונה בקשר בין אמנות ואופנה לפני 15 שנים, כשעבד עם מנהלת הלובר לורונס דה קאר על פתיחת השלוחה של הלובר באבו דאבי. במסגרת הפרויקט, חלק מהרכישות הראשונות שבוצעו עבור אבו דאבי הושגו ממכירה ב־2009 של פריטי אמנות מטעם העיזבון של איב סן לורן והשותף שלו פייר ברז'ה. שנים לאחר מכן כשדה קאר הצטרפה ללובר וגאבה ניהל את המוזיאון לאמנויות דקורטיביות הסמוך בפריז, הגו השניים את הרעיון של הפרויקט המשותף. כשגאבה הועסק על ידי הלובר ב־2022, דה קאר מיהרה לתת לו אור ירוק לפרויקט. התצוגה בלובר שונה מזו שאירחו מוזיאונים אחרים בכך שאין לה חסות מטעם חברות אופנה ויוקרה. לפי גאבה, הפרט הזה היה חשוב על מנת שיוכל לשמור על יד חופשית בבחירות שלו.
גם משיכת קהל צעיר יותר למוזיאון היוותה שיקול. "מוזיאונים רוצים לפנות גם לבני 15 עד 25. סוג כזה של תערוכה מאפשר לנו לדבר בצורה שונה על האוספים שלנו, ולקשר אותם לתרבות פופולרית שהיא מרתקת".
מבחינת גאבה, חשוב להדגיש שהלובר יצר תערוכת אופנה שהיא "רצינית" ושבה "הפריטים במוזיאון לא הופכים פחות חשובים מהנוכחות של האופנה, ואילו האופנה מקבלת מקום שהולם אותה היטב תוך דיאלוג של שווים בשווים".
