"היתה אזעקה, אז עברנו לצלם במקלט"
סרט הביכורים הקצר של טליה ברטפלד נכתב בעקבות לילה אמיתי שבו אמא שלה נכנסה לטריפ מקנאביס. הצילומים נערכו תוך כדי מלחמה, עם קאסט מרשים ושכנים שהתגייסו לעזור - והעלילה חשופה, מצחיקה ולא מפולטרת, כמו ברטפלד עצמה
בשבוע שעבר באחד הלילות בקריית שלום התקיימו הצילומים לסרט הקצר של של השחקנית והקומיקאית טליה ברטפלד. "צילמנו את הסצנה הכי מורכבת בסרט והתחילה אזעקה", מספרת ברטפלד. "הגר (בן אשר, הבמאית – מנ"ש) אמרה שנמשיך לצלם במקלט. העלילה מתרחשת בפורים אז חלק מהשחקנים היו מחופשים. דמייני מקלט בקריית שלום באמצע הלילה, אנשים גמורים מעייפות עם ילדים, ואנחנו נכנסים עם התחפושות. זו הסיטואציה הכי הזויה בחיים שלי. מה שיהיה בחדר העריכה זה מאיתנו והלאה. חוץ מהגר איש לא יודע".
"בבקשה אל תמותי" הוא סרט הביכורים של ברטפלד, שמי שעוקב אחריה ברשתות יודע שאין אצלה פילטרים, גם כשמדובר בטראומות כואבות כמו אלימות שחוותה, התקפי חרדה ואשפוז בעקבות הפרעות אכילה. היא צוחקת ומספרת בפתיחות על הנושאים הכי קשים ורגישים. גם הסרט הזה ממשיך באותו הקו. הוא מתאר אירוע שהתרחש כשהיתה בת 18. "אמא שלי סבלה מכאבי גב, לקחה כמה טיפות קנאביס ונכנסה לטריפ", היא נזכרת. "זה כאילו אירוע קטן אבל הלילה הזה מביא את תמצית היחסים בינינו". היא מתארת קשר חזק ומורכב עם אמה מירה. "יש בינינו יחסים מאוד תלותיים, אנחנו קרובות בצורה מטרידה. זה קשר סוער מאוד. היה לה קשה עם ההתבגרות שלי, היציאה מהארון וזה שיצאתי מהבית, כי היינו רגילות להיות המון ביחד, ממש תאומות סיאמיות".
בגיל 25 לברטפלד כבר היה מופע סטנד־אפ מצליח והיא גם שיחקה במגוון סדרות ("המפקדת", "מי שמע על חווה ונאווה", "מטכ"ליסטים", "לבד בבית"). בנוסף, כתבה יחד עם הזמרת והשחקנית נועם קלינשטיין והשחקנית נטע רוט את המחזמר הקומי "חצ'קונים" שעתיד לעלות בתיאטרון הבימה. מלבד העבודה על הסרט, בימים אלה היא כותבת סדרה על הפרעות האכילה שהובילו אותה לאשפוז יום, ומגישה את הפודקאסט "פאסיב אגרסיב" עם השחקנית אלונה סער.
את המימון לסרט, 100 אלף שקל, היא גייסה בקמפיין הדסטארט. "זה הספיק רק לצילומים ועכשיו אני מגייסת לשלב הפוסט־פרודקשן וזקוקה לפחות ל־50 אלף שקל". אף על פי שמדובר בסרט ביכורים קצר, היא הצליחה לגייס צוות מרשים שיעבוד איתה: הבמאית הגר בן אשר, שהסדרה "ילד רע" שביימה היתה מועמדת לאמי וזכתה בפרס הדרמה הטובה ביותר בפסטיבל ברלין, "להפתעתי היא הסכימה, היא לא גרה בארץ וטסה לפה כדי לביים ועוד בזמן המלחמה". השחקנית נועה קולר, שהיא חברתה, מגלמת בסרט את אמה, וגם הרעיון לסרט נולד בשיחה שלהן, "דיברנו על האמהות שלנו ועל היחסים וממש בכינו מצחוק. יצאתי ממנה והתחלתי לכתוב את התסריט, שיצא ממני בשטף". בסרט משחקים גם הסטנדאפיסט עידו קציר ("תוצרת בית"), "בקריאה הוא היה כריזמטי וסקסי מדי לדמות הפרמדיק שהוא מגלם אז כיערנו אותו", והשחקנית שירה בן חמו.
שבוע לפני תחילת הצילומים פרצה המלחמה נגד איראן וההפקה היתה בסכנת ביטול. "ניסינו לדחות אבל לא הצלחנו בגלל אילוצי לו"ז של כולם. אין צפי למתי תיגמר הלחימה, ואני לא מסכימה להתכופף למציאות שנכפית עלינו ולתת לה להשתיק את היצירה. אנחנו עושים מה שאפשר ומנסים להכניס את הכאב של המצב לתוך הסרט. החלטנו שנכנסים לזה באומץ ולוקחים את הסיכון, וכולם התגייסו. עברנו בין רגעים הכי תהומיים להכי מצחיקים. גם השכנים התגייסו, נתנו את הבתים שלהם לחשמל ולאחסון, הכל נעשה בתנאים קשים עם אזעקות ובלי תגמול, ובכל זאת זו היתה הפקה שכולם היו באורות. זה סרט טריפי ומצחיק אבל הוא גם מרגש".
זה סרט מאוד אישי וחשוף שלך.
"לגמרי, גם פיזית יש סצנה שאני בעירום. זה אירוע שמאוד עיצב אותי. אמא שלי היא עמוד התווך שלי ופתאום לראות אותה בחולשתה נצרב אצלי בראש ושינה אותי. אחרי הלילה הזה התפרצה לי הפרעת חרדה והתחיל גיהינום. הייתי בת 18, היה לי קשה לצאת מהבית ולתפקד, כמעט לא התגייסתי. אני מראה גם את הדברים המכוערים וגם היפים בקשר עם אמא שלי, ואת הפגיעות שלי בהומור כי ככה נוח לי".
