זהו ביס של אחרי מלחמה: סיור קולינרי ברמת אביב
סיור קולינרי ברמת אביב המלקקת את פצעיה מפגיעת הטיל האיראני מוצא סצנת אוכל שכונתית שוקקת: מפיצה קהילתית מעולה ועד מסעדה בוכרית מפתיעה
הטיל שנפל לפני שבועיים ברמת אביב במהלך המלחמה עם איראן הותיר הרס רב על פני שטח גדול, ותמונות אפוקליפטיות של תושבים מבוהלים ומכוסי אבק מגיחים מתוך ההריסות מילאו את המסכים. למחרת הלכתי לעשות סיבוב בשכונה שהפכה לביתי בשנה האחרונה. מראות ההרס היו צורבים, החל מתריסים עקורים וחלונות שבורים ברחוב שלי וכלה בבניינים הרוסים עד היסוד במוקד הנפילה. שכנים המומים העמיסו מזוודות על מכוניות ומוניות ונסעו לביתם הזמני החדש. מישהו תלה מודעות על עמודי החשמל, מחפש את כלבו האבוד. כאוס אמיתי ובעיקר שברון לב גדול ועצב. הלם.
מבין המסעדות ובתי הקפה מי שספג הכי הרבה הדף היה סניף רולדין ליד הקניון שכל הוויטרינה הקדמית שלו נופצה. כבר למחרת עשרות הלקוחות הקבועים שלו חזרו לפקוד אותו, יושבים על קפה ורוגעלך מצוינים, עדיין בלי חלון, זה היה מראה מרגש.
במרכז המסחרי הסמוך למקום הפגיעה – בתי הקפה ביתא קפה וחמנייה השכנים התגייסו לטובת כוחות החילוץ והתושבים שאיבדו את ביתם וסיפקו כריכים ושאר מיני מזון למי שצריך. מקסים. שניהם מוסדות קולינריים אהובים, ובצדק. ביתא קפה הוא מוסד שכונתי הפועל כבר 23 שנים, שהתרחב והפך לרשת קטנה. הוא מציע ארוחות צהריים טובות וראויות (למשל, השניצל או מנת כבדי העוף) וארוחות ערב מושקעות. חמנייה הוא בית קפה מבית היוצר של אנשי רשת בוקה וכמו תמיד אצלם, הכל כאן מקצועי וטוב: מהמאפים והכריכים ועד המשקאות והשייקים.
בכלל, מבחינה קולינרית רמת אביב מפתיעה. כשעברתי להתגורר בשכונה הבורגנית והירוקה הזאת, אודה ואתוודה, לא ציפיתי. אומנם פה זה לא מרכז תל אביב ובטח שלא דרום תל אביב המרתקת, אבל יש איפה לאכול ולשתות והמגוון מפתיע.
עוד כמה נקודות שראוי להתעכב עליהן במרכז המסחרי בברודצקי הוא בר היין ברשל של אנשי ביתא קפה השוכן ממש מולו. זה לא בר יין היפסטרי כמו אלו של מרכז ודרום העיר, ובזה כוחו. יש לו מגוון יינות גדול ומצוין, אוכל ראוי ואווירת פיאצה פתוחה, ענקית ונעימה במיוחד. הזמינו לעצמכם סלט עגבניות ומוצרלה, ברוסקטת ארטישוק וטאטאקי בקר וכוס יין מיקב קנאטיר מרמת הגולן ותדעו שלווה.
במרכז הזה נמצאת באופן מפתיע גם המסעדה הבוכרית הקטנה והצנועה מפגש אלאדין, בצמוד לסניף הצפוני של מסעדת הבשר הנחשבת משוק הכרמל M25. מפגש אלאדין נראית במבט ראשון כמו כלום ושום דבר, למרות ציור הקיר המתאר את בוכרה היפה, אבל מרק הדושפרה (מרק הכיסונים הבוכרי), שהוא מבחן האוכל הבוכרי האולטימטיבי, צלח את האתגר בלי קושי. הוא היה עשיר שלא כמקובל בז'אנר ועשוי קום איל פו. טעמתי גם סמסה (מאפה משולש) בשר ודלעת שהיה טעים מאוד. עונג צרוף. עוד נמצאים כאן מאפיית לחמים, קפה חדש בסניף בית חנה היפה שקם על חורבות קולנוע רמת אביב המיתולוגי ובר ראש פינה הוותיק. כך שזו אחלה של נקודה קולינרית, במיוחד למי שאינו מתעקש להתפלצן יותר מדי.
לא רחוק משם, בגינת רידינג, נמצא מוסד שכונתי נוסף – פיצה גרונימן, מעין קיוסק המציע פיצה מצוינת לצד שפע פעילויות קהילתיות וכל זה בתוך חורשה ענקית וקצת פראית. הפיצה עצמה פשוטה וטובה מאוד ויש גם מבחר יינות קטן אבל מדויק. המקום מארגן ערבי מוזיקה עם הופעות חיות, ירידי מכירות יד שנייה ועוד. אחרי פגיעת הטיל ארגנו אנשי גרונימן ג'אם סשן, מעגלי שיח וריפוי בתנועה – פעילות מבורכת לטובת הקהילה שהמקום הוא בית חם בשבילה בכל ימות השנה. מדובר בפינה קסומה ובאחד המקומות היחידים ברמת אביב ששווה להגיע אליהם במיוחד.
אנשי גרונימן פתחו בחלק אחר של השכונה גם בר יין קטן וחמוד – המטבח של גרוני שמו. מקום שכונתי במובן הכי טוב של המילה, בר יין לרדת אליו בכפכפים. מבחר היינות כאן אומנם קטן (אם כי גדל בהתמדה) והאוכל לצידו פשוט אך מצוין. נסו למשל את הסביצ'ה או את כבדי העוף האיכותיים מבית עוף לולו. יש גם לחם שאופים במקום עם ממרח סקורדליה מעולה, לבנה עם קישואים ועוד קצת מנות.
אם אתם רוצים סושי טוב והפרוטה מצויה בכיסכם, אל תחמיצו את זה של גרנד קפה מבית מסעדת טורקיז היוקרתית. הוא נמצא אומנם בתוך קניון רמת אביב, ועדיין, אחד הכי טובים שיש. לא רחוק מהקניון שוכן הסניף הצפוני של ההמבורגרייה הנחשבת לוקאל בורגר המתמחה בסמאשבורגרים דקים ועושה את זה הכי טוב מכולם, להנאתם של הסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב הקרובה שגודשים את המקום.
ולסיום, שתי הפתעות: הקצב רפי אהרונוביץ יחד עם שותפו מנשה מור מציעים בכל בוקר שישי פסטרמת חזיר חמה וקורנביף חם בידע הבשרים, האטליז שלהם במרכז המסחרי הישן ברחוב טאגור. מדובר במעדנים נדירים במיוחד, בעיקר הפסטרמה החמה שאין כדוגמתה, עונג מושחת במיוחד. הירקן חזם קעדן מסופר פרי בלויטן מוכר בירקנייה שלו מאפים ותבשילים מופלאים שאשתו מכינה. כדאי לנסות את מאפי הפאטייר הנהדרים עם בשר טחון, תרד טורקי או פטריות, ואת הקובה הפריך, יש גם ריבת משמש בלאדי, עוגיות דקות לתה ובימי שישי גם עלי גפן, מקלובה, מג'דרה ועוד.
הוסיפו לכל אלו את הסניף המקומי של דליקטסן ברחוב אופנהיימר ולצידו את סניף נונו מימי והקצבייה הנחשבת (ובצדק) של אהרוני, ותקבלו סצנת אוכל שוקקת מאוד, ממש לא מה שחשבתם. והלוואי שהשכונה תשתקם במהרה כפי שמאחל לה גם המאייר והאקטיביסט שושקה (זאב אנגלמאייר), שאייר אותה פורחת שוב.
