האם מדיניות המס פוגעת בספורטאי הישראלי?

על רקע פתיחת עונת המשחקים 2011/12 בכדורגל, בכדורסל וביתר ענפי הספורט, ולאור המשך המגמה של צירופם של ספורטאים זרים לשורותיהן של קבוצות ספורט ישראליות, מוצע לבחון את משטרי המס השונים החלים על ספורטאים ישראלים להבדיל מאלו החלים על ספורטאים זרים ולשאול אם הבדלים אלו תורמים לספורט ולספורטאי הישראלי.

ככלל, כל אדם המפיק הכנסה בישראל נדרש לשלם מס הכנסה בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה בשיעורים הנעים בין 10% לבין 45%, והכל בהתאם להכנסתו של אותו אדם.

עם זאת, מסיבות שונות, החליטו כנסת ישראל וממשלת ישראל להטיל מס מופחת על הכנסתם החייבת של ספורטאים זרים להבדיל מהספורטאים הישראלים. כך, סעיף 75א לפקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח־1998, מעניקים לספורטאים זרים ולקבוצה אשר על שורותיה נמנה הספורטאי הזר, שתי הטבות מאוד משמעותיות.

טל בורשטיין והנדריקס. שחקן זר יקבל שכר נטו של 780,695 ממיליון ברוטו. ישראלי יקבל רק 523,249 שקל צילום: טל שחר

25% מס או פחות

ראשית, הכנסתו החייבת של ספורטאי חוץ מעיסוק בספורט מחויבת במס בשיעור שלא יעלה על 25%, וזאת להבדיל משיעורי המס החלים על הכנסתם החייבת של ספורטאים ישראלים, אשר חלק הארי ממנה, במקרים רבים, ממוסה בשיעור של 45%.

שנית, על פי התקנות למיסוי ספורטאי חוץ, מהכנסתו של ספורטאי זר ניתן להפחית לצורכי מס הוצאות בגין עלות דירה ששכר בישראל, וכן הוצאות בשל ארוחות שהוציא ספורטאי בסכום שלא יעלה על 310 שקל ליום (הסכום השנתי שניתן להפחית לצורך מס אפוא לא יעלה על 113,150 שקל).

מעבר לכך, חוק הביטוח הלאומי (התשנ"ה־1995) מחייב ספורטאי ישראלי, ככל ישראלי, בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור שלא יעלה על 12% על הכנסה חודשית שלא תעלה על 73,422 שקל, והקבוצה מחויבת בתשלום דמי ביטוח לאומי בשיעור שלא יעלה על 5.9% על הכנסה חודשית שלא תעלה על 73,422 שקל.

להבדיל, ספורטאי חוץ חייב בתשלום ביטוח לאומי בשיעור מופחת שלא יעלה על 0.87% על הכנסה חודשית שלא תעלה על 73,422 שקל. והקבוצה מחויבת בתשלום דמי ביטוח לאומי בשיעור שלא יעלה על 0.77% על הכנסה חודשית שלא עולה על 73,422 שקל.

ג'ורדן פארמר. היה מגיע ללא הטבות המס? צילום: ראובן שוורץ

ויש עוד הטבות

לשם המחשה, נשווה בין נטל המס המוטל על ספורטאי ישראלי לבין מקבילו ספורטאי החוץ המקבלים שכר ברוטו דומה בסכום של מיליון שקל והמשלמים דמי שכירות חודשיים בסכום של 6,000 שקל (תשלום שנתי של 72 אלף שקל).

מעבר להטבות המס הניתנות לספורטאי החוץ, הקבוצה שבשורותיה משחק ספורטאי החוץ זוכה אף היא להטבה משמעותית. כך, במקום לשלם דמי ביטוח לאומי בסכום של 59,141 שקל בעבור העסקת ספורטאי ישראלי, משלמת הקבוצה 6,592 שקל בעבור העסקת ספורטאי חוץ.

לאור כל האמור לעיל, נוצר מצב שלפיו קבוצות הספורט בישראל יכולות להעסיק ספורטאי זר יקר יותר (בסכומי נטו) אך באותה עלות (בסכומי ברוטו) של ספורטאי ישראלי – מצב אשר באופן טבעי מעודד את אותן קבוצות להעסיק ספורטאי זר על פני חברם הספורטאי הישראלי, משיקולי מס ועלות העסקה.

מעבר להטבות אלו, במקרים מסוימים שחקנים זרים עשויים ליהנות מהטבות מס נוספות המצויות באמנות המס שבין מדינת ישראל לבין מדינת התושבות של שחקנים אלו. כך, לדוגמה, סעיף 18 לאמנת המס בין ישראל לארצות הברית פוטרת ספורטאי אמריקאי המשחק בישראל ממס בישראל, אם הכנסתו אינה עולה על 400 דולר ליום (ובשנה עד 146 אלף דולר). יצוין כי לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי יש להחיל פרשנות מצמצמת להטבות מס אלו, כך שיחולו רק במקרים שבהם הספורטאי הזר שהה בישראל פחות מ־183 יום.

מצד אחד, הטבות מס אלה והשפעתן המיידית על שיקוליהן הכלכליים של קבוצות הספורט עלולות לפגוע בספורטאי ובספורט הישראלי ולהותיר שחקנים ישראלים בישראל ללא קבוצה לשחק בה, או ללא הזדמנות שווה להוכיח את יכולותיהם, ובכך פוגעות באפשרותם להתקדם מקצועית. כמו כן, אי־שילובם של ספורטאים ישראלים בקבוצות ישראליות משפיע באופן טבעי על רמת הספורט בישראל. כך, לדוגמה, רמת נבחרת ישראל, אשר כידוע מורכבת אך ורק משחקנים ישראלים, מושפעת באופן ישיר מיכולתו האישית של הספורטאי הישראלי הנובעת מרמת אימוניו בקבוצתו ומניסיונו המקצועי.

תורמים כן, אבל כמה?

מצד שני, אין ספק כי שילובם של ספורטאים זרים בליגה הישראלית תרמה ועודנה תורמת רבות הן לספורטאי הישראלי והן לספורט הישראלי. כך, שילובם של כדורסלנים זרים דוגמת אנתוני פארקר, שארונס יאסקיביצ'יוס ואריאל מקדונלד בקבוצת מכבי אלקטרה תל אביב הציב את הכדורסל הישראלי ומדינת ישראל בפסגת הכדורסל הבינלאומי כשמכבי זכתה בגביע אירופה, ואפשר לשחקנים ישראלים כמו עודד קטש, יותם הלפרין ועומרי כספי להתאמן ולשחק ברמה גבוהה לצדם של ספורטאים זרים וכתוצאה מכך להשתלב בשורותיהן של קבוצות צמרת באירופה וב־NBA.

ברור, כי הקלות מס אלו מעודדות את שילובם של ספורטאים זרים בשורות קבוצות הספורט הישראליות, אך נשאלת השאלה אם התועלת שבצירופם של ספורטאים זרים אלו עולה על הנזקים שהיא יוצרת. נשאלת גם השאלה, אם נדרשות, למשל, הגבלות מקצועיות על הזרים - כלומר, הצבת רף מסוים לגיוס זר (באנגליה, למשל, כל זר מחוץ לאיחוד האירופי צריך מספר הופעות מסוים בנבחרת מדינתו כדי לחתום בקבוצה).

להשלמת התמונה יצוין, כי בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו במסגרת עתירה שהוגשה על ידי ארגון שחקני הכדורסל בישראל וקבע, כי לא שוכנע שתקנות מס אלה אכן פוגעות בספורטאים הישראלים וכי המדובר בהבחנה לתכלית ראויה אשר אינה חורגת מן המידה הדרושה. בנוסף ציין בית המשפט העליון, כי ככל שיש מקום לשנות הסדר זה, הרי שהדבר מונח לפתחו של המחוקק ולא לפתחו של בית המשפט, וכי על בית המשפט העליון לנהוג באיפוק ולא להתערב שלא לצורך במלאכת המחוקק.

אנו מציעים לכנסת ישראל לשוב ולבחון את השלכות משטרי המס השונים בישראל ואם הטבות המס לעידוד שילובם של ספורטאים זרים נדרשות - לשקול להרחיב הטבות אלו ולהחילן גם על הספורטאים הישראלים.

עו"ד אייל פייבל מתמחה בדיני ספורט וד"ר עו"ד (רו"ח) תמיר שאנן הוא דוקטור במיסוי ובעל מומחיות מיוחדת במיסוי ישראלי ובמיסוי אמריקאי ממשרד זיסמן אהרוני גייר