חוסר המושג שהורג מועדונים
הפועל כפר סבא מובילה את טבלת ליגת המשנה בישראל. עם זאת יסודות המועדון רקובים והעתיד לא נראה משהו בכלל. וזה יכול לקרות לכל מועדון
יצחק שום ושלמה שרף פותחים "אקדמיה" לכדורגל. הקבוצה תנוהל בסגנון נס טוברוק – כלומר יגייסו אליה שחקנים צעירים ומוכשרים שיימכרו ברווח. לאקדמיה יקראו "האקדמיה לכדורגל עמנואל שפר" על שם המאמן היחיד שאימן את נבחרת ישראל בטורניר מונדיאל. על פניו מדובר בידיעה חיובית. שני מאמנים
בכירים בכדורגל הישראלי פותחים מחלקת נוער, שתייצר שחקנים מוכשרים.
אבל אם נבחן אותה מקרוב נגלה כמה מהעיוותים הגדולים של הכדורגל הישראלי.
בכפר סבא, לה אוכלוסייה של למעלה מ-80 אלף איש, יש מספר קבוצות כדורגל. הבכירה מביניהן היא הפועל כפר סבא, מליגת המשנה. בעיר יש גם את בית"ר כפר סבא מליגה ב'. לשתי הקבוצות מחלקות נוער צנועות. את "האקדמיה" פותחים שרף ושום לאחר ששום ניסה בקיץ להיכנס כבעלים/מנהל בהפועל כפר סבא – קבוצה נטולת בעלים מאז עזיבתו של אלי טביב להפועל תל אביב.
הקבוצה של שום ושרף לא תתחרה כקבוצה בוגרת אלא תהווה תחנה לילדים באזור – לא רק כפר סבא, גם הקיבוצים מסביב והכפרים הערביים – בדרך לקבוצות מקצועיות.
במציאות אידיאלית לעיר כמו כפר סבא היה מועדון כדורגל אחד שמוציא את כל משאביו על הפיכתו לקבוצה של העיר. אנחנו אבל רחוקים מהאידיאל כאן. העירייה מתעלמת ממה שקורה בקבוצת הספורט הבכירה שלה ומי שמנהל את הקבוצה רחוק מלהבין מה זו קבוצה, מה זה מועדון. מהו הפוטנציאל של מועדון בעיר כמו כפר סבא.
הסמלים עוזבים
"המועדון שייך לאגודה, הבעלות היא רק של האגודה" אמר שאולי דור, נשיא אגודת הפועל כפר סבא. הוא אמר זאת לאחר שהעביר את ניהול הקבוצה, ללא שום הליך ובחירה ובניגוד לרצון חברי האגודה, לאיש העסקים הראל רייכמן. השמות לא באמת חשובים כי זה סיפור שיכול לקרות בכל עיר בישראל.
המהלך הזה גרר אחריו מספר מהלכים, ביניהם הרחקתם של כמה סמלים כפר סבאים – כמו אלי יאני ויצחק שום. בין השאר כל מחלקת הנוער והילדים של הפועל כפר סבא הדרדרו מבחינה מקצועית. אין הפרדה בין ילדים ברמות שונות. כל מאמן מקבל קבוצה של 40 ילדים. הרבה קבוצות מתאמנות ביחד. לעיתים 120 ילדים בגילאים שונים מתאמנים אצל ארבעה או חמישה מאמנים בלבד וברוב המקרים בשטח קטן.
אחד מאוהדים, שבמקרה הוא גם הורה ששולח את ילדו להתאמן בקבוצה, העיד בפורום של אוהדי כפר סבא: "באימונים האחרונים הילד עם חולצה יבשה!, הם לא רצים, וכמעט לא משחקים כדורגל. הילדים משחקים 7 דקות, האימון פשוט ביזיון!". כמובן שזה מדכא. את הילדים שלא משחקים, את ההורים שמשלמים 2,500 שקל בשנה, ואת חברי האגודה, רובם הגדול אזרחים משלמי מסים, שקיוו לעתיד טוב יותר אחרי עזיבתו של אלי טביב.
רייכמן מצדו הצהיר מתחת לכל עץ רענן, שבגלל שנושא הנוער בכפר סבא כל כך חשוב לו, אז הוא ישמש "בהתנדבות" יו"ר מחלקת הנוער של הפועל כפר סבא. הוא גם מבטיח שהמועדון יאמץ את מחלקת הנוער הגדולה של הפועל הוד השרון, וייפתחו קבוצות משותפות. כלומר, ילדיהם של 80 אלף כפר סבאים לא מספיקים – צריך להתרחב להוד השרון.
האבסורד המשיך כאשר המועדון הזמין לשיחה את ההורים של הילדים בדיוק בזמן שהקבוצה הבוגרת שיחקה בראשון לציון. ספק אם הצעד הזה היה אווילי, טיפשי, אידיוטי, או סתם ציני – הרי בכל אגודה נורמלית מטפחים גם שחקנים וגם אוהדים.
לתוך החלל הזה שנשאר איפה שהפועל כפר סבא עמדה יכנסו שום ושרף, שירוקנו את הפועל כפר סבא משחקני עתיד.
שוב, הכל קורה בכפר סבא, אבל יכול לקרות בכל מקום בישראל. חבורה של עסקנים שלא מבינים דבר על איך בונים מועדון כדורגל, איך משלבים מועדון כדורגל בקהילה, איך מגדלים שחקנים, איך מגייסים אוהדים, משתלטים על מועדון מתוך אינטרס לא ברור ולא שקוף ומנהלים אותו בסטנדרטים שאפילו במאה ה-20 לא התאימו.
האירוניה היא שהקבוצה הבוגרת של הפועל כפר סבא, בעיקר בגלל רמה זוועתית של כדורגל בליגת המשנה, נמצאת במקום הראשון של ליגת המשנה. ואולי היא תעלה לליגת העל. אבל מה זה משנה אם אין כאן המשכיות, עתיד, או אוהדים?
אז הקבוצה תעלה והעסקן התורן יקבל תמונה בעיתון, ואז היא תשחק 30 ומשהו משחקים בליגת העל מול יציעים ריקים וללא עניין של הציבור בעיר. אחר כך היא תרד לליגת המשנה. וזה במקרה הטוב. במקרה הרע יתקלו בקבוצה בבעיות כספיות ולא ידעו מהיכן לגייס את הכספים, ואז, כמו קבוצות קטנות אחרות בישראל, היא תתקשה לעמוד בתקציב המינימום.
ונחזור שוב על המסרים השחוקים: אין קבוצה בלי אוהדים. אין אוהדים בלי קהילה. אין עתיד לכדורגל הישראלי עם עסקנים פוליטיים חסרי ידע והבנה כמנהלים.
