רשות התחרות הכניסה את וולט לרשימת הקמעונאים הגדולים
חוק המזון יחול לראשונה לא רק על רשתות מזון, שלהן חנויות פיזיות, אלא גם על אפליקציית המשלוחים. במקביל נכנסה שופרסל לרשימה חדשה של קמעונאי פארם גדולים, לצד סופר פארם וגוד פארם. לרשימת הספקים הגדולים נוספו חברת הבשר בלדי, יצרנית השימורים זנלכל וחברת מוצרי הניקיון שניב. ברקע: מאמץ מתמשך של הקמעונאים לבטל את חוק המזון, אחרי שנה שבה הוטלו עליהם קנסות של 100 מיליון שקל בגין הפרות הוראותיו
רשות התחרות הכניסה את וולט לרשימת הקמעונאים הגדולים. זאת, במסגרת עדכון שערכה לרשימות הספקים הגדולים והקמעונאים הגדולים.
בתוך כך, בעקבות תיקון לחוק, כך שיחול גם על רשתות הפארם, לראשונה פורסמה רשימת קמעונאי הפארם הגדולים, אליה הוכנסה שופרסל בעלת רשת הפארם Be. החברה, שכבר מוכרזת כקמעונאי גדול, הוכנסה בשנה שעברה לרשימת הספקים הגדולים, בשל המותג הפרטי שבו היא מחזיקה וכעת היא מהווה קמעונאי גדול, קמעונאי פארם גדול וספק גדול. עוד מופיעות ברשימת קמעונאי הפארם הגדולים: רשת סופר פארם ורשת גוד פארם שבשליטת רמי לוי.
מה שמיוחד בכניסת וולט לרשימת הקמעונאים הגדולים היא שמדובר בחברה הפועלת באמצעות אפליקציה למשלוחים ממסעדוות וקמעונאים.
במקביל הוסיפה רשות התחרות לרשימת הספקים הגדולים את חברת הבשר בלדי, שהונפקה בתחילת השנה, את יצרנית השימורים זנלכל (שרכשה את מחלבות רמת הגולן), ואת חברת מוצרי הניקיון, הנייר והטואלטיקה שניב, הנסחרת בבורסה.
בחוק המזון, שנכנס לתוקף בינואר 2015, נקבעו איסורים שונים על מי שמוגדר "ספק גדול", כלומר כזה שמכירותיו עולות על 300 מיליון שקל בשנה, ועל קמעונאי גדול (מי שמחזיק שלוש חנויות לפחות ומכירותיו עולות על 250 מיליון שקל בשנה). בין היתר, החוק מסדיר את היחסים בין קמעונאים וספקים, ואוסר על ספקים להתערב בנעשה ברשתות השיווק. הפרק העוסק בשקיפות מחירים מחייב שידור למאגר של מחירי המוצרים בכל אחת מהחנויות; והפרק העוסק בתחרות גיאוגרפית מטיל מגבלות על התרחבות קמעונאים גדולים.
בתחילת השנה החלו הקמעונאים לפעול בגלוי, באמצעות איגוד לשכות המסחר, לבטל את חוק המזון, בטענה שלא תרם לתחרות. בנוסף, הוגשה הצעת חוק של ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) לפטור מחוק המזון כשליש מהקמעונאים.
הניסיון של הקמעונאים להוביל לביטול חוק המזון נרשם בתום שנה, שבמהלכה הוטלו על 13 ספקים גדולים קנסות בסכום כולל של כ־100 מיליון שקל על הפרות שונות של הוראות חוק המזון. הקנסות הוטלו במסגרת הסדרים שחתמה רשות התחרות עם הספקים, ובהם תנובה, שטראוס, אסם, יוניליוור ודיפלומט, שבמסגרתם החברות נקנסו בלי להודות בהפרות המינהליות, כגון התערבות בשטחי תצוגה של מוצריהן.
