התנדבות בעוטף לא תספיק: צפוי מחסור חמור בירקות בחורף
התנדבות בעוטף לא תספיק: צפוי מחסור חמור בירקות בחורף
במשרד החקלאות מעריכים שהחקלאים בעוטף, שם מרוכזים כ־70% מגידולי העגבניות בארץ, לא יצליחו לבצע שתילות לקראת החורף הקרוב, מה שיחייב יבוא משמעותי. אלא שהמתיחות עם טורקיה וירדן עלולה לטרפד גם מסלול זה
התמיכה הציבורית בחקלאות המקומית לא תועיל בחורף הקרוב. במשרד החקלאות חושפים כי החל מהחודש הבא ועד אפריל, צפוי מחסור בירקות ובעיקר בעגבניות. המחסור בהיקף של אלפי טונות אמור להיות מושלם ביבוא, נגדו יצאו החקלאים והמשרד בשבועות האחרונים.
אורי צוק בר, סמנכ"ל האסטרטגיה במשרד, העריך אתמול כי החקלאים בעוטף יסיימו את הקטיף ולא ישתלו לקראת החורף הקרוב. "תהיה ירידה בייצור המקומי בעיקר עגבניות מדצמבר עד אפריל. יש לנו כמה תרחישים, כי זה תלוי בכמה יצליחו לייצר בכל זאת מתוך הפוטנציאל של השטחים. כרגע בעוטף מסיימים את הקטיף עם מעט מתנדבים, אבל יש סיכויים מעטים בלבד שיבצעו שתילות כשאין להם עובדים ואין ודאות וגם לא הגנה מטילים". כ־70% מגידולי העגבניות מצויים בעוטף עזה, כך שלהקפאת השתילה תהיה השפעה מהותית שתחייב להגביר יבוא.
גם בשנים "רגילות", אין בתוצרת המקומית די כדי לענות על הביקוש וישנה השלמה באמצעות יבוא ירקות, בעיקר מירדן ומטורקיה. אלא שגם היבוא מטורקיה וירדן מוטל כעת בספק. בדיון שערכה ועדת הכלכלה לפני כשבועיים בנושא הקשיים בענף החקלאות, הציג שר החקלאות אבי דיכטר את האיומים על המשך היבוא לישראל: "אי אפשר לבנות על יבוא כי הצינור הזה יכול להיסגר בגלל מדיניות לאומית של טורקיה או ירדן, שאין לדעת איך יתנהלו במקרה של מהלך עוצמתי יותר בדרום או בצפון או בשתי החזיתות".
כעת מחפש משרד החקלאות מקורות יבוא חדשים, למרות שכיוון שמדובר בתוצרת טרייה, יש חשיבות לקרבה של המדינה ממנה מייבאים. היבואנים מצדם ינסו בכל זאת להמשיך וליבא ירקות מטורקיה בשל קרבתה הגיאוגרפית, ויחפשו חלופות אם היחסים ייכנסו למשבר חמור שבו היבוא יופסק לחלוטין.
צוק בר ציין עוד כי "היכולת להמשיך שם (בעוטף עזה, נ"ק) גידולים בחממות למחזורים הבאים היא מאוד מאוד נמוכה. ביחס לשגרה יחסרו כמה אלפי טונות והם יושלמו ביבוא". מנכ"ל המשרד אורן לביא הוסיף כי המשרד פועל להשפיע על העונה הבאה: "יהיה חוסר, אמנם לא בכל הארץ אלא באזורים מסויימים, שחלקו יושלם ביבוא ומה שהמשרד יצליח להשפיע לגבי העונה לאחר מכן נשפיע באמצעות מדרגת ביניים, שהיא ליצור שטחים חלופיים".
לביא הוסיף כי "אנחנו עוסקים בהסטת יבול, כדי להגדיל את התוצרת המקומית. יש חקלאים שיסכימו לעשות את זה ואחרים שלא. אנחנו מקציבים לזה כ־20 מיליון שקל לשינוי ייעוד של מבנים חקלאיים לטובת גידול עגבניות, מלפפון, פלפל, חציל וקישוא, והסכום הזה משקף החזר של 75% מההשקעה".
שר החקלאות דיכטר אמר כי המדינה תפצה חקלאים שמגדלים גידולים שאינם חיוניים כמו אננס, כדי שיסכימו לגדל בהתאם לצורך הלאומי, עגבניות. "אם חקלאי מבקש לגדל משהו אחר שעולה לו יקר יותר, נפצה אותו והוקצו לכך 135 מיליון שקל". דיכטר התייחס ליישוב הערבה בעתיד ואמר: "יחד עם משרד ההתיישבות יש שתי מגה תוכניות להתיישבות בערבה ובפתחת ניצנה, אנחנו יודעים היכן יקומו, אבל זה לא יעזור לעונה הבאה".
למרות ההצהרות של שר הכלכלה על הכנסת 170 אלף עובדים זרים לישראל, הקושי בהשגת עובדים זרים נמשך ונוכח משך הזמן הארוך הנדרש להבאת עובדים זרים שיחליפו את מקומם של 30 אלף התאילנדים שעזבו את המשקים והעובדים הפלסטינים מעזה, פועל משרד החקלאות לגייס עובדים ישראלים. כך מציעה המדינה לעובדים חדשים שיצטרפו לחקלאות מענק של 3,000 שקל לחודש הראשון, 3,000 שקל לחודש השני ו־6,000 לחודש השלישי. המענק יהיה גבוה יותר לעובדים מיישובים שפונו ומעוניינים לחזור לעבוד, ויעמוד על 4,000 שקל לכל חודש בחודשיים הראשונים ו־8,000 שקל בחודש השלישי.
בימי שגרה כ־14,650 פלסטינים עובדים בענף החקלאות, יחד עם כ־22 אלף תאילנדים. המחסור בעובדים בחקלאות היה קיים עוד בטרם פרצה המלחמה, שכן המכסה לעובדים זרים בענף עומדת על 39 אלף.
מבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבחינת ההשפעה הפוטנציאלית של המלחמה על התפוקה החקלאית המקומית, עלה כי המשקים בעוטף עזה אחראים ל־30.4% מהשטחים לגידול ירקות בארץ. בנוסף לעגבניות, הם גם אחראים ל־37% משטחי גידול הגזר והכרוב בארץ ו־60% מהשטחים לגידול תפוחי אדמה. למרות שרק 9.5% משטחי המטעים מצויים ביישובי העוטף, 59% משטחי מטעי הלימונים מצויים באזור וכ־30% משטחי מטעי התפוזים.
בתוך כך, ואחרי דיונים בין משרדי החקלאות והאוצר, העבירה אתמול ועדת הכלכלה את העקרונות שיעוגנו בחקיקה שתובא לאישור ועדת הכספים בנוגע למתווה הפיצוי לחקלאים בשל נזק עקיף כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל.
על פי המתווה, בטווח 0–9 ק"מ מגבול הצפון ו־0–7 ק"מ מגבול הדרום, יופעל מסלול אדום, שמשמעותו פיצוי מלא על אובדן הרווח. בטווח 20-7 ק"מ בדרום יופעל המסלול האדום או לבחירת החקלאי יופעל מסלול ירוק המאפשר פיצוי מהיר, ללא הוכחת נזק לפי נוסחה קבועה מראש, ועד לגובה מקסימלי של 3 מיליון שקל לחודש. בטווח 40-20 ק"מ מגבול הדרום יופעל מסלול ירוק נורמטיבי, ללא הוכחת נזק, כשפרטי המסלול יגובשו בשבוע הקרוב.
עבור חקלאים הממוקמים במרחק של למעלה מ־40 ק"מ מהגבולות, כלומר בשאר רחבי הארץ, יוקם מתווה מיוחד שבו יחושב ההפרש בין המחזור מספטמבר עד דצמבר השנה, לעומת ממוצע המחזור של התקופה המקבילה אשתקד. הפיצוי יהיה בגובה 47% מההפרש ושיעור הפיצוי יפחת ככל שההפרש יהיה בשיעור נמוך יותר, עד פיצוי של 15% על הפרש של 25%-40% במחזור. בנוסף, בהתאם למתווה שחל על כלל העסקים, גם עוסקים בענף החקלאות יוכלו, באישור מנהל מס רכוש, להגדיל את שיעור הפיצוי עד פי 1.5, ובכל מקרה לא יותר מ־70%.
